פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
סקריפט החלפות (לעתים, מזא"ה)
 
==קורות חיים==
גליקין נולד לשרה ושלמה גליקין ב[[מוסקבה]] במשפחה בת שבעה ילדים (הוא היה הרביעי). ב-[[1889]] התוודע ל[[ציונות]] בעקבות הספדו של [[יעקב מאזמזא"ה]] על רבה של העיר בויסק. הוא החל ללמוד על תנועות ציוניות כבני ציון , [[חיבת ציון]] ו[[ביל"ו]]. ב-[[1892]] הגשים את חלומו ו[[העלייה הראשונה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]]. בארץ, אחרי שהות קצרה ב[[ראשון לציון]], קבע את מקום מושבו ב[[עין זיתים]] שם עבד על אדמת [[אגודת האלף]] מ[[מינסק]]. עד מהרה הפך למוכתר המקום. בסופי השבוע למד [[צרפתית]] כדי להכין עצמו ללימודים גבוהים ב[[צרפת]].
 
ב-[[1894]] חזר לרוסיה על מנת להתגייס, על פי החוק, לצבא. הוא קיבל תעודת שחרור והחל לעבוד, בין [[1894]] ל-[[1899]], ב[[קאזאן]] בחברת נפט. שם היה פעיל בתנועת סטודנטים ציונית. ב-1899 היגר לגרמניה על מנת ללמוד. אחרי שהות קצרה בקייטן עבר ל[[לייפציג]] והתחיל ללמוד [[מדעי המדינה]] בביה"ס למסחר ליד אוניברסיטה המקומית. באפריל 1900 היה ממייסדי [[הפרקציה הדמוקרטית]]{{הערה|על אף שפעילותה המאורגנת החלה ב-1903.}} שהייתה מושפעת מ[[אחד העם]] ודגלה בהרחבת התנועה הציונית והפיכתה לתנועה עממית ודמוקרטית. כחלק מפעילות פוליטית זאת השתתף בקונגרסים החמישי והשישי ("קונגרס אוגנדה"). בסוף [[1903]] נענה לקריאתו של מוצקין וחזר לרוסיה והחל לעבוד במינהלת העיתון היידי "פריינד" (כמנהל בית הדפוס) וב"רזסווייט" (כעורך ראשי).
בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] בנה את ביתו בחיפה. הבית נבנה בשכונת "הטכניקום" (רחוב אחד העם 5 של ימינו) לצד בתיהם של [[אסתר שימקין|אסתר]] ו[[אפרים קראוזה]] ו[[שמואל פבזנר]]. תכנון הבית נעשה על ידי [[הנס סובלזון]]{{הערה|1890–1961 עלה 1926.}}. סובלזון היה אדריכל שתכנן מספר בתים בחיפה{{הערה|אמריה קהת, ''' תיירת בעירי - סיפורי בתים ואנשים באחוזת הרברט סמואל''', [[העמותה לתולדות חיפה]], 2013, עמ' 153}}. הבית, עם המגדל המחודד{{הערה|ראו להשוואה את בית נתנזון ב[[רחוב ירושלים]].}}, שימש כפנסיון "וילה מגדל" (על שם החווה אותה ניהל) בניהול אשתו, לובה. כיאות לצמחנותו של גליקין היה הפנסיון טבעוני וכלל 18 חדרים.
 
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] שהה ב[[שוויץ]] שם נפגש, לעיתיםלעתים, עם בנו, {{נזכור|תיאודור (תודי)|7970}}, ש[[מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|שירת ]] בצבא הבריטי. לאחר המלחמה חזרה המשפחה לחיפה ותודי, איש [[האצ"ל]], נהרג ב[[מלחמת העצמאות]].
 
ב-[[1973]], זמן קצר לפני מותו, הוכתר כ[[יקיר העיר]] חיפה. ללובה ולו נולדו ארבעה ילדים (רעיה, אמנון, זהרה ותיאודור).