הבדלים בין גרסאות בדף "טעות (חוזה)"

הוסרו 199 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
מ (←‏קטגוריות: אין צורך)
" בסימן זה - 'טעות' - בין בעובדה ובין בדין, ''למעט טעות שהסיכון לגביה מוטל על הטועה''; "
 
בנוסף לכך, על הטעות להיות טעות יסודית שלגביה "ניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה"{{הערה|ס' 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}. יסודיות הטעות תבחן בקנה מידה אובייקטיבי, כלומר, הטעות צריכה להיות כזו ש[[האדם הסביר|אדם סביר]] לא היה מתקשר בחוזה אם לא היה טועה בה{{הערה|איל זמיר "טעות והטעיה בכריתת החוזה" '''ספר אור: קובץ מאמרים לכבודו של השופט תיאודור אור''' 203, 231 (אהרן ברק, רון סוקול ועודד שחם עורכים, 2013)}}.
 
3. יש להראות קשר סיבתי בין הטעות לבין כריתת החוזה.
4. סעיף 14 הדן בפגם הטעות מפריד בין רמות שונות של טעות, כשההבדל ביניהן הוא ידיעת הטעות או אי ידיעתה על ידי הצד השני לחוזה. לדרגות אלה של הטעות ישנה משמעות בתוצאה של הוכחת הפגם, כפי שנראה להלן.
 
'''טעות ידועה'''{{הערה|ס' 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}} - מצב בו צד לחוזה התקשר בחוזה עקב טעות יסודית והצד השני לחוזה ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך. כלומר, המדובר הוא בטעות חד צדדית. הדעות נחלקו בנוגע למשמעות הביטוי "על כך"- ידיעה של אילו עובדות נדרשת מהצד השני על מנת להכנס לעילת הטעות הידועה?
 
•על הטעות- על הצד השני לדעת על הטעות של עמיתו לחוזה בלבד{{הערה|זאב צלטנר '''דיני חוזים של מדינת ישראל''' שער ראשון 189 (1974).}}.
•על יסודיותה של הטעות- כפי שנאמר על ידי השופטת [[מרים בן פורת|בן פורת]]{{הערה|בג"ץ 221/86 '''כנפי נ' ביה"ד הארצי לעבודה''', מא(1) 469, 479-480 (1987).}}: "אפשר לראות צד לחוזה כמי ש״ידע או שהיה עליו לדעת ״, אם ידע על יסודיותה של הנחתו המוטעית של הצד השני, אף על־פי שגם הוא עצמו נתפס לטעות זהה או דומה" – כלומר, ידע שאילו עמיתו לחוזה טועה לגבי ענין זה, זוהי מבחינתו סיבה מהותית אשר בגינה יתקשר או לא יתקשר בחוזה.
 
•על הטעות ועל יסודיותה- לפי גישה זו, שהיא המקובלת יותר, נדרשת ידיעה של הצד השני הן על טעותו של עמיתו לחוזה והן על היות טעות זו יסודית{{הערה|שלו, לעיל ה"ש 2, בעמ' 285.}}.
 
'''טעות לא ידועה'''{{הערה|ס' 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}} - טעות שהצד השני לחוזה לא ידע ולא היה עליו לדעת עליה. זוהי טעות אשר הצד השני לא היה מסוגל למנוע היות ולא היה מודע לה. על כן רמת חומרתה נמוכה מזו של טעות ידועה אשר אותה יכל הצד השני למנוע על ידי העמדת הטועה על טעותו{{הערה|ע"א 2568/97 '''כנען נ' ממשלת ארצות-הברית''', נז(2) 632, 665 (2003).}}.
 
== תוצאות ==
תוצאות הפגם משתנות בין טעות ידועה לטעות שאינה ידועה.
 
'''במצב של טעות ידועה''' ישנה אפשרות לביטול חד צדדי של החוזה בידי הצד הטועה{{הערה|ס' 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}. עליו לעשות זאת בהודעה לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על הטעות{{הערה|ס' 20 לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}
 
משמבוטל החוזה ישנה חובת השבה הדדית של מה שקיבל כל צד על פי החוזה. במקרה בו ההשבה איננה אפשרית או לא סבירה- יש להשיב את שווי התמורות שהועברו במסגרת החוזה{{הערה|ס' 21 לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}.
 
כן, במצב בו החוזה ניתן להפרדה לחלקים והטעות נוגעת רק לאחד מהם- ניתן לבטל את אותו חלק בלבד. אם ניתן להניח כי הטועה לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה (שזהו אכן המצב של טעות יסודית) הוא רשאי לבחור בין ביטול החוזה כולו לבין ביטול חלקי{{הערה|ס' 19 לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}.
 
'''במצב של טעות לא ידועה''' אין לצד הטועה אפשרות לבטל את החוזה לפי רצונו. במקרה זה עניין הביטול נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר רשאי, להיענות לבקשת הטועה ולבטל את החוזה. בנוסף לביטול החוזה יכול בית המשפט לחייב את הצד הטועה בפיצויים לצד השני עבור הנזקים שנגרמו לו בגין ההתקשרות בחוזה {{הערה|ס' 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}.
 
בית המשפט יבטל את החוזה אם ראה לנכון לעשות כך לאחר ששקל שיקולי צדק שונים ואיזן ביניהם, כגון{{הערה|פרידמן וכהן, לעיל ה"ש 10, בעמ' 717-719.}}: חומרת הטעות, הפער בין התמורה שניתנה על ידי הטועה בגין טעותו לבין מה שקיבל בפועל, חומרת הפגיעה בטועה אם יוותר החוזה בעינו ואפשרויותיו לצמצם פגיעה זו. מנגד, ישקול בית המשפט את מידת הפגיעה במתקשר השני, את שינוי המצב שנוצר בינתיים, את מידת הפגיעה בצדדים שלישיים אם ישנם, את מידת הרשלנות של הצד הטועה ואת מועד הגשת התביעה לביטול (אם ישנו שיהוי משמעותי בינה לבין התרחשות הטעות ייטה בית המשפט לטובת הצד שאינו טעה. עניין זה ייבדק בטעות לא ידועה אך במסגרת שיקולי הצדק שכן חובת הביטול תוך זמן סביר איננה חלה מקום שבו בית המשפט הוא זה שמחליט על הביטול ולא הצד הטועה).
 
בנוסף לכך, לא ניתן לבטל חוזה על פי עילת הטעות, במקרה בו ניתן החוזה לתיקון, והצד השני לחוזה, בין אם ידע ובין אם לא ידע על הטעות, הודיע על נכונותו לתקן את החוזה לפני שבוטל{{הערה|ס' 14(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), לעיל ה"ש 1.}}.
 
== הערות שוליים ==