דגניה א' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
ב־[[28 באוקטובר]] [[1910]], לאחר שחתמו על הסכם חדש עם הד"ר [[ארתור רופין]] מנהל המשרד הארצישראלי, חצו אנשי "הקומונה החדרתית" (שתי בחורות ועשרה בחורים), בהנהגתו של [[יוסף בוסל]] את הירדן בדרכם ליישב ולעבד מחדש את אדמות אום ג'וני.
ב-[[4 ביוני]] [[1912]] הקבוצה עברה מאום ג'וני לאתר הקבע, בסמוך למוצא הירדן (שנקרא בערבית: באב-אלתום, בעברית: שער הנהר)
בשנת 1913 עבדה בדגניה קבוצת חברי [[ההסתדרות המצומצמת]], בוגרי המחזור הראשון של [[הגימנסיה הרצליה]]. בין חברי הקבוצה [[אליהו גולומב]] (שהיה לימים ראש ארגון [[ההגנה]]) ו[[משה כרמי]]{{הערה|1=[http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=133 משה כרמי] במאגר המידע אדם בגליל}} ממעצבי החינוך המשותף. באותן שנים עבדו והתגוררו בה הוגה הדעות והמנהיג הציוני א"ד גורדון והמשוררת רחל בלובשטיין.
הקבוצה סבלה מבעיות ביטחון רבות. ב-22 בנובמבר 1913, התנדב [[משה ברסקי]] להביא תרופות ל[[שמואל דיין]], שהיה חולה. בדרכו חזרה מ[[מלחמיה]] הותקף על ידי קבוצת שודדים שביקשו ליטול את פרדתו, והוא הניס את הפרדה לחצר דגניה. במאבק עם השודדים הספיק לפגוע באחד מהם בטרם מת מפצעיו.▼
▲הקבוצה סבלה מבעיות ביטחון רבות. כך למשל, ב-22 בנובמבר 1913, התנדב [[משה ברסקי]] להביא תרופות ל[[שמואל דיין]], שהיה חולה. בדרכו חזרה מ[[מלחמיה]] הותקף על ידי קבוצת שודדים שביקשו ליטול את פרדתו, והוא הניס את הפרדה לחצר דגניה. במאבק עם השודדים הספיק לפגוע באחד מהם בטרם מת מפצעיו.
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו אנשי דגניה לעבד את הקרקעות, הצליחו לאגור תבואה עבור היישוב היהודי, ואף מכרו במחיר הולם מוצרים חקלאיים ומזון ליחידות [[הצבא העות'מאני]].
| |||