להקות צבאיות בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: מקהלת הרבנות הצבאית לא פורקה יחד עם הלהקות האחרות, לפי דבריו של ישראל פרנס ששימש כמפקד הלהקה בתקופה זו
שורה 6:
שתי להקות צבאיות הוקמו ל[[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|מתנדבי היישוב]] במלחמת העולם השנייה והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: "הלהקה הצבאית" בפיקודו של [[צבי פרידלנד]] שהוקמה ב-[[1942]], ולהקת "[[מעין זה]]" של [[הבריגדה העברית|הבריגדה היהודית]].
 
ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה [[הצ'יזבטרון]], להקת הזמר והבידור של [[הפלמ"ח]], שפעלה בעיקר בתקופת [[מלחמת העצמאות]]. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: "[[חי"ש#החישטרון|החישטרון]]" (של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] והחי"ש), "להקת השרון" (של [[חטיבת אלכסנדרוני]]), [[הלהקה הצבאית הארצית]], (הלהקה המרכזית של המחת"ר (-מחלקת התרבות), "[[להקת הכרמל]]", ו"[[להקת איילון]]", שפעלה גם כגוף אזרחי. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל "הלהקה הצבאית המרכזית" ובכללן גם חברי הצ'יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.
 
ב[[צה"ל]] התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת [[מדינת ישראל]]. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד [[להקת הנח"ל]] שהכניסה סגנון צעיר ומרענן ל[[זמר עברי|מוזיקה הישראלית]] וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("[[בצל ירוק]]", "[[התרנגולים]]"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה מ[[מלחמת ששת הימים]] ועד [[מלחמת יום הכיפורים]], אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: [[להקת פיקוד צפון]], [[להקת פיקוד מרכז|מרכז]] ו[[להקת פיקוד דרום|דרום]] וכן [[להקת חיל הים]]. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות ה[[רדיו]] ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה"ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.