להקות צבאיות בישראל
להקות צבאיות בישראל וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של היישוב היהודי מאז מלחמת העולם השנייה – תחילה בארץ ישראל המנדטורית – ולאחר במדינת ישראל ולאורך כל שנות עצמאותה. שיא פריחתן היה בשנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70. להקות וצוותי הווי צבאיים ממשיכים לפעול גם כיום, אך לא בהצלחה או בבולטות ציבורית כבעבר.
היסטוריה
עריכהשתי להקות צבאיות הוקמו למען מתנדבי היישוב כבר בימי מלחמת העולם השנייה, והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: "הלהקה הצבאית" בפיקודו של צבי פרידלנד, שהוקמה ב-1942, ולהקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית.
הלהקה הצבאית הראשונה שפעלה בארץ ישראל היא כפי הנראה הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו גם הלהקות "החישטרון" (של חטיבת גבעתי והחי"ש), "להקת השרון" (של חטיבת אלכסנדרוני), "הלהקה הצבאית הארצית" (הלהקה המרכזית של המחת"ר -מחלקת התרבות), "להקת הכרמל" ו"להקת איילון", שפעלה גם כגוף אזרחי. כל אחת מהן הוקמה במסגרת יחידתית עצמאית, פעלה כלהקה יחידתית והאחראי עליה היה קצין התרבות (ק"ת) של היחידה.[1] בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות (כולל הצ'יזבטרון) אל "הלהקה הצבאית הארצית". לאחר מכן שבו ופעלו בנפרד.
לאחר קום המדינה פעלו במסגרת צה"ל כמה להקות צבאיות. בשנות ה-50 וה-60 התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וכמה מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("בצל ירוק", "התרנגולים"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משלהם. הבולטות שבין אלה היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל ואף הקליטו תקליטים. כמה משיריהן זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו והיו ללהיטים. תוכניותיהן של להקות אלה כללו שירים עבריים, רובם מקוריים, שעסקו לעיתים בהווי השירות בצה"ל, וביניהם שובצו קטעי מעבר קומיים קצרים. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי. עם הפזמונאים שכתבו עבור הלהקות הצבאיות אפשר למנות את חיים חפר, נתן אלתרמן, יחיאל מוהר, דן אלמגור, נעמי שמר (שגם הלחינה) ויורם טהרלב. המלחינים הידועים שחיברו שירים ללהקות אלה כללו בין היתר את סשה ארגוב, משה וילנסקי, יאיר רוזנבלום, בני נגרי, מוני אמריליו ונורית הירש.
הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא הפופולריות שלהן בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. במצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ"ט, דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים - ואילו ב-9 מתוך 12 המקומות הנותרים הופיעו יוצאי להקות צבאיות.
בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח "הלהקה" המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (שעוצבה בהשראת להקת הנח"ל), שאליה מגיעים חיילים חדשים המתקבלים בחשדנות מצד חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.[2]
הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן. מאז ועד 1985 הופיעו בפני החיילים צוותי הווי קטנים שלא בצעו חומר מקורי, והתאחדו לפרקים במסגרת "מקהלת צה"ל" שהופיעה בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מדי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו"צה"ל 84".
בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש, ובמהלך המחצית השנייה של שנות השמונים אף הקליטו כמה שירים שהיו ללהיטים. קלילים.
ב-2011 הופק ללהקות הצבאיות האלבום "את הבית", שהכיל בעיקר חומרים מקוריים. שבע שנים מאוחר יותר, בשנת 2018, הקליטו הלהקות הצבאיות הפעילות חומרים מקוריים לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל.
כיום, הלהקות הצבאיות מופיעות מול חיילים בבסיסי צה"ל השונים, ומשתתפות בטקסים בנוכחות צמרת המדינה ובערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם. את פעילותן מרכז מדור הפקות בבסיס תל השומר, השייך למקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי).
הלהקות
עריכההלהקות העיקריות
עריכההלהקות העיקריות היו:
- להקת הנח"ל
- להקת פיקוד צפון
- להקת פיקוד מרכז
- להקת פיקוד דרום
- להקת גייסות השריון
- להקת חיל הים
- להקת חיל האוויר
במלחמת העצמאות
עריכה- הצ'יזבטרון
- החישטרון
- להקת הכרמל
- להקת איילון
- הלהקה הצבאית הארצית
- להקות צבעמנואל זמיראיות קטנות במלחמת העצמאות: להקת אלכסנדרוני (גם "להקת השרון". מנתה ארבעה חברים בלבד, בהם הזמר ישראל יצחקי וקצין התרבות של החטיבה, עמנואל זמיר), להקת חיל הים, הצמד עדה וניניו, להקת צלילי הקסם, להקת תל ליטוינסקי
להקות צבאיות נוספות
עריכה- צוות הווי הנח"ל
- צוותי הווי פיקוד צפון: צוות הווי פיקוד צפון, שלישיית פיקוד צפון, להקות גולני, צוות הווי גולני, להקת אילן
- צוותי הווי פיקוד מרכז: צוות הווי פיקוד מרכז, צוות הווי צנחנים, שלישיית פיקוד מרכז
- צוות הווי פיקוד דרום
- מקהלת הרבנות הצבאית
- להקת חיל התותחנים, וגם צוות הווי תותחנים
- צוותי הווי גייסות השריון: צוות הווי השריון, צוות הווי סיני, צוות הווי סדנאי השריון, מקהלת גברי השריון, צוות הווי סדנא גייסית
- להקות חיל האוויר: להקת חיל האוויר, צוות בידור חיל האוויר, צוות הווי חיל האוויר, רביעיית הזמר של חיל האוויר
- להקת חינוך מיוחד
- צוות הווי הנדסה קרבית
- צוות הווי פיקוד ההדרכה
- להקת הגדנ"ע
- להקת קיטבג
- להקת חילות השדה
- להקת חיל המודיעין (החמ"ניות)
להקות שקיימות כיום
עריכה- להקת הנח"ל
- להקת פיקוד דרום
- להקת פיקוד צפון
- להקת חינוך כלים
- להקת חמישיית חינוך הלהקה הייצוגית של חיל חינוך
- "בין קודש לחול" מוזיקה יהודית מתחדשת
- להקת "כלים שלובים"
- להקת חיל המודיעין "החמניות"
- להקת חיל האוויר
- להקת חיל הים
- להקת מז"י (נקראה בעברה להקת המפח"ש)
- להקת חיל התקשוב
- מקהלת הרבנות הצבאית
- להקת אט"ל
- להקת מג"ב
- להקת "תו ראשון" (להקת זרוע הקומנדו)
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שמואליק טסלר, שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן-צבי, 2007.
- נתן שחר, "הלהקות הצבאיות ושיריהן", בתוך צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים), העשור הראשון: תש"ח-תשי"ח, עמ' 318-299, יד יצחק בן צבי, 1997.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שרים במדים, אתר לשימור מורשת הלהקות הצבאיות
- סדרת תוכניות הרדיו "הלהקות חוזרות: שירים במדים", רשת ג' של "קול ישראל", 2001-2002.
- סקירה על הלהקות הצבאיות הראשונות, באתר זמרשת
- שירי הלהקות הצבאיות בישראל, באתר שירונט
שיר השירים - מצעד הלהקות הצבאיות, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)- ערן סויסה, שירה בלי ציבור, באתר ישראל היום, 19 בינואר 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ נתן שחר, הלהקות הצבאיות ושיריהן, העשור הראשון: תש"ח-תשי"ח, יד יצחק בן צבי, 1997, עמ' 318-299
- ^ זאב רב-נוף, אלבום הצימוקים המרים, דבר, "דבר השבוע", 7 באפריל 1978, המשך