אלכוהוליזם – הבדלי גרסאות

• [[מוח]]: בשונה מרוב החומרים הממכרים שיש להם רצפטורי מטרה, לאלכוהול אין מולקולת מטרה אחת עליה הוא פועל במוח. האלכוהול פועל ככל הנראה על [[ממברנות]] של נוירונים- ככל הנראה הוא יודע להיכנס לתוך התא ומגביר את הנזילות של הממברנה לטווח קצר. רמת הנזילות של הממברנה התאית היא קריטית לצורך תפקוד של רצפטורים, תעלות יונים וחלבונים שונים- במחקרים אחרונים נמצא כי אלכוהול מקושר לעליה ברצפטורים לסרוטונין, GABA ורצפטורים ניקוטיניים. אלכוהול פועל כמדכא בדומה לברביטורטים ובנזודיאזפינים- כאשר רמה של 0.1 עד 0.15 אחוז בדם מוגדרת כהרעלה. ברמות של 0.4 או 0.5 האדם נכנס לקומה. לאלכוהול הנצרך בשעות הערב יש עליה בסף ההירדמות, אולם הוא פוגע במבנה השינה, מפחית את שנת ה- REM ואת משך השינה העמוקה ומגדיל יקיצות. לכן, המיתוס לפיו אלכוהול עוזר בשינה הינו מופרך.

 

 

• מערכת העיכול- שימוש ממושך באלכוהול עלול להביא לביטויים של אסופגיטיס, [[גסטריטיס]] וכיבים בקיבה. לעתים מתפתחות דליות בוושט שהן בעיקר אצל מתמכרים כבדים- קרע בדליות הינו מצב חירום רפואי. בנוסף לכך יש [[פנקראטיטיס]], אי ספיקה של הלבלב ו[[סרטן לבלב]]. שימוש באלכוהול גם מפחית ספיגה של ויטמינים – בעיקר ויטמינים מקבוצה B.

 

 

• בבדיקות מעבדה, רמות גמא גלוטמיל טרנספפטידאז גבוהות אצל 80% מהאנשים עם בעיות אלכוהול, ונפח כדורית הדם – MCV – הינו גבוה בכ- 60% מן המקרים. כמו כן יש לעתים עליה באנזימי כבד, חומצה אורית וטריגליצרידים.