ישראל כרמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:ISkarmi.jpg|מרכז|200px]]
|כיתוב=
|נולד=[[14 בדצמבר]] [[1915]]
|מקום לידה=פולין
|עלה לישראל=1934
|נפטר=[[20 בינואר]] [[2008]]
|נהרג=
|כינוי=
שורה 19:
* [[קצין משטרה צבאית ראשי]]
|מלחמות וקרבות=[[המרד הערבי]]{{ש}}[[מלחמת העולם השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מבצע קדש||+}}
|עיטורים=המדליה הקולוניאליתהמשטרתית משטרתיתהקולוניאלית על אומץ לב
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=
}}
 
'''ישראל כרמי''' ([[14 בדצמבר]] [[1915]] - [[20 בינואר]] [[2008]]). היה איש צבא [[מדינת ישראל|ישראלי]]. מפקד ב"[[ההגנה|הגנה]]", ב[[פלוגות הלילה המיוחדות]], ב[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]], ב[[פלמ"ח]] וב[[צה"ל]], [[קצין משטרה צבאית ראשי]] התשיעי (1962–1971).
 
==ראשית דרכו==
ישראל כרמי נולד בשנת 1915 ב[[לודז']] שב[[פולין]] בשנת 1915. גדלוגדל ב[[דנציג]]. עלה לארץ ישראל בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. התיישב ב[[קיבוץ]] [[גבעת השלושה]] והצטרף ל"{{ה|הגנה}}". בין השניםבשנים [[1935]]- [[1938]] שירת במסגרת [[משטרת המנדט]] כסמל [[נוטרים]]. היה מפקד [[פלוגות השדה]] - הפו"ש - בגוש דן. ב-[[21 במרץ]] 1938 השתתף באבטחת העלייה ל[[חניתה]] ולאחר מכן נתמנה למפקד ב[[פלוגות הלילה המיוחדות]], ה-(SNS -) שהקים קפטן [[צ'ארלס אורד וינגייט]] ("הידיד"). במסגרת זו היה משומרי [[צינור הנפט עיראק-חיפה]]. זכה ב"מדליה הקולוניאליתהמשטרתית משטרתיתהקולוניאלית על אומץ לב" על "שהציל חייו של הקצין הממונה על פלוגות הלילה" -וינגייט, בקרב ליד הכפר [[דבוריה]].
 
==במלחמת העולם השנייה==
בשנת [[1940]], לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], התנדב כרמי ל[[הצבאמתנדבי הבריטיהיישוב בבאפס|צבאהתנדב כרמי לצבא הבריטי]] ליחידת [[חיל רגלים|חיל הרגלים]] ה"[[באפס]]", והיה סמל מחלקתי בפלוגה ששמרה על [[נמל התעופה חיפה|שדה התעופה של חיפה]], על מחסני נשק ותחמושת בסביבת [[חיפה]] ועל ה[[נמל חיפה|נמל]] ושובר הגלים. למראה הנשק הרב, החליט להעביר חלק ממנו להגנה. לימים סיפר: "אם כי ידעתי, שתחמושת זו מיועדת לחזית, למלחמה בנאצים, הלא הייתה כאן, לנגד עיניי, כמות עצומה כל כך של תחמושת, עד שלא יכולתי להימנע מהרהורים, על ניסיון 'ללוות' משהו, למען צורכי ההגנה הדוחקים." כרמי סיפר על כך ל[[יצחק שדה]], ולאחר הרבה מאמצי שכנוע, קיבל אור ירוק. בקיץ [[1941]], הוביל כרמי כעשרים אנשי "הגנה" אל מצבורי נשק קל, והשלל היה עשרים ארגזי תחמושת. בעקבות הצלחה ראשונה זאת, באו רכישות נוספות.
 
בהמשך היה רב סמל פלוגתי ב[[קבוצת החקירות המיוחדת]] שהורכבה מ-38 חיילים יהודים, רובם מארץ ישראל, דוברי השפה ה[[גרמנית]] ופעלה ב[[המדבר המערבי|מדבר המערבי]] וביצעה פשיטות נועזות מעבר לקווי האויב ה[[גרמניה|גרמני]].
שורה 56:
ישראל כרמי המשיך לשרת בצה"ל לאחר תום מלחמת העצמאות. בשנת 1952 התמנה כמפקד גדוד הסיור של [[פיקוד הדרום]]. בשנת [[1954]] מונה למפקד [[עוצבת בני חיל]]. ב[[מלחמת סיני]], בשנת [[1956]], היה סגנו של [[דוד אלעזר]] בפיקוד על [[חטיבת הנגב]], חטיבת [[חיל רגלים]] במילואים שלחמה ב[[רצועת עזה]]. לאחר המלחמה שירת כמפקד [[חטיבה 27]]. בשנת 1962 נתמנה לתפקיד קצין [[חיל המשטרה הצבאית|משטרה צבאית]] ראשי, אותו מילא עד לפרישתו מצה"ל בשנת [[1971]]. את זכרונותיו מזירות הקרב הרבות בהן השתתף העלה על הכתב בספרו "בדרך לוחמים" שיצא לאור בשנת [[1960]].
 
ישראל כרמי נפטר בשנת 2008, בגיל 92.
 
==ספריו==
* '''בדרך לוחמים'''; נערך על ידי [[גרשון ריבלין]]; ציורים: [[יהודה הררי]], תל אביב: [[מערכות]], תש"ך 1960. (הופיע במהדורות נוספות, בהן [[ספר כיס|מהדורת כיס]] במסגרת [[ספריית תרמיל]], תשכ"ז)
*'''בדרך לוחמים''', [[הוצאת מערכות]], 1960.
* '''בנתיבי ההעפלה והקליטה: 1950-19381938–1950''', הוצאתתל מערכותאביב: י. כרמי, תשנ"ב 1992.
 
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 71 ⟵ 70:
* {{חבר הפלמ"ח|73067}}
* {{דבר||אל"מ ישראל כרמי פורש מצה"ל|1971/09/12|00515}}
{{מיון רגיל: כרמי, ישראל}}
{{קציני משטרה צבאית ראשיים}}
 
{{מיון רגיל: כרמי, ישראל}}
 
[[קטגוריה:אנשי משטרת היישובים העבריים]]
[[קטגוריה: לוחמי ההגנהנוטרים]]
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:לוחמי הפלמ"ח]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבה 27]]
שורה 80 ⟵ 82:
[[קטגוריה:לוחמי הבריגדה היהודית]]
[[קטגוריה:חברי קבוצות הנוקמים]]
[[קטגוריה: מפקדי גדודים במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:לוחמי פלוגות הלילה המיוחדות]]
[[קטגוריה:קציני משטרה צבאית ראשיים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס דב הוז]]
[[קטגוריה:כותבי זיכרונות]]