ארבעה בתים וגעגוע – הבדלי גרסאות

*'''יותם''' - אחיו של גידי, חייל שנפלשנהרג ב[[לבנון]]. גר בשכנות לעמיר ונועה ומפתח ידידות טובה עם עמיר. חווה הזנחה מצד הוריו השקועים באבלם.

הסיפור מתחיל עם מעברם של נועה ועמיר, זוג סטודנטים, ל[[מעוז ציון]]. הם שוכרים דירה אצל סימה ומשה, אשר מתגוררים בסמיכות להוריו של משה, ג'ינה ואברהם, שעלו מ[[כורדיסטן]]. משה פורץ פירצה קטנה בין שני הבתים, על מנת שנועה ועמיר יוכלו להפעיל את הדוד בדירתם של משה וסימה. בסמוך אליהם, מתגוררת משפחה שבנה הבכור נפלנהרג ב[[לבנון]] מיד עם מעברם של עמיר ונועה לשכונה. עמיר מתנדב במועדון העוזר לאנשים עם בעיות שכליות ונפשיות כחלק מהתואר הראשון שלו, מועדון בו הוא מגלה דברים גם על עצמו מתוך השיחות עם החברים בו. בדירה העוברת שיפוצים בשכונה עובד פועל [[פלסטיני]] כבן 50 בשם צאדק. ביתם של אברם וג'ינה היה פעם שייך למשפחתו של צאדק, עד שהם נאלצו להימלט ממנו ב[[מלחמת העצמאות]]. דרך נקודת מבטו של צאדק מתוארת חווית ה[[נכבה]].

הגלות מתחילה בעזיבה פתאומית של נועה את הדירה. היא מודיעה לעמיר שהיא לוקחת הפסקה של שלושה שבועות ונוסעת לתל אביב. בוקר שבת אחד יותם רוצה לצאת לטיול עם הוריו, כפי שנהגו לעשות לפני שגידי נהרג, אך אלה לא מסכימים ועדיין שקועים באבל. יותם הולך לדירתו של עמיר (שאליה היה הולך בכל פעם שהייתה אי הסכמה בינו לבין הוריו), אך עמיר לא פותח לו את הדלת ויותם יוצא לטייל לבדו. בשעות הערב, לאחר שהוקמו משלחות חיפוש של כל תושבי השכונה, נמצא יותם בבית נטוש. במהלך החיפושים מתהדק הקשר בין עמיר לסימה. לילה אחרי ההיעלמות של יותם, אביו פורץ בבכי לראשונה מאז נפלנהרג גידי, ומחליט שעליו ועל משפחתו לעזוב את הארץ שתמיד תזכיר למשפחה את בנה שנפלשנהרג.