הטעיה (חוזה) – הבדלי גרסאות

::גישה מרחיבה- צד לחוזה צריך לגלות לעמיתו כל עובדה שהוא יודע, אפילו אם עמיתו יכול להשיג מידע זה בכוחות עצמו{{הערה|ע"א 838/75 '''ספקטור נ' צרפתי''' , לבפ"ד לב(1) 231, פסק דינו של השופט אשר (1977).}}.

::גישה מצמצמת- צד לחוזה איננו חייב לגלות לעמיתו מה שעמיתו מסוגל לגלות בכוחות עצמו. נקבע את רף המסוגלות של הצד השני לגלות עובדות אלה על ידי משתנים שונים, ביניהם: נגישות המידע ומומחיות הצד השני- ככל שהוא מומחה יותר בתחום וככל שהמידע יותר נגיש וקל להשגה, כך נצפה מאותו צד לחוזה לפעול בכוחות עצמו להשגת המידע{{הערה| ע"א 838/75 '''ספקטור נ' צרפתי''' , לבפ"ד לב(1) 231, פסק דינו של השופט לנדוי (1977).}}.

# על מנת שתקום עילת ביטול בשל הטעיה יש להראות חוסר תום לב מצד המטעה{{הערה|ע"א 338/85 '''שפיגלמן נ' צ'פניק''', פ"ד מא(4) 421, 427 (1987).}}.