וו-שו – הבדלי גרסאות

[[קובץ:shaolin-show.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מופע של שאולין]]

הזרם הבודהיסטי של [[שאולין]] מ[[מנזר שאולין]] (הר סונג, מחוז [[חנאן]]) הוא אחד הוותיקים והחשובים בהיסטוריית סין. הוא נחשב למקום היוולדו של זרם סיני מקורי בבודהיזם – צ'אן בודהיזם (מוכר במערב במבטא יפני "[[זן בודהיזם|זן]]"). לפי מקורות ידועים, המנזר הושק ב-495 לספירה, על ידי נזיר הודי בטו (בגרסה הודית - בהדרה). שני תלמידיו אחד בשם סנצ'ואו והשני בשם חואיגואן היו לוחמים ידועים. לפי האגדה העתיקה איש קדוש, האב המייסד ה-28, נזיר מפורסם מ[[הודו]] בשם [[דה מו]] (שם הודי מקורי [[בודהידהרמה]]) הגיע לסין בשנת 527 ולאחר מסע ברחבי האזור התמקם במנזר שאולין. האגדה מספרת שלאחר ישיבתו במערה ב[[מדיטציה]] למשך 9 שנים הוא יצא עם תורה חדשה – צ'אן. ובמקביל הוא הצליח לייצר שיטות מיוחדות של שיפור הבריאות ופיתוח [[האנרגיה הפנימית]]. וממנו החל שאולין צ'ואן. קשה לקבוע בוודאות איך העניינים קרו במציאות.

לאחר עלייתו לשלטון שימין המשיך להשתמש בשירות המסור של הנזירים. ואלה שלמו לו בנאמנות ובעצם בנו עליו הימור שהצליח. הקיסר מסר לידי המנזר רכוש רב, נכסים, אדמות ונתן לנזירי שאולין זכויות מיוחדות. הוא הודה להם בכך שיצא בהודעה ממלכתית על כך שהמנזר שלהם הוא המרכז הטוב ביותר לאמנויות לחימה. בין הזכויות המיוחדות שקיבלו נזירי שאולין היה אישור לאכילת בשר, אישור לשאת נשק ואישור להחזיק צבא פרטי של נזירים לוחמים. מנזר שאולין מאז החל לשחק תפקיד פוליטי מאוד חשוב בממלכה והיה מאוד מעורב בפעילות הקיסר והממשל.

מנזר שאולין התפרסם והתחזק. במהלך ההיסטוריה הארוכה שיחק שאולין-סה תפקיד מדיני ואף ביטחוני חשוב לשלטונות סין. במשך דורות הוא משך מומחים בלוחמה ונצבר בו ידע נרחב מאוד על שיטות לחימה ואימון. מדי פעם הנזירים ניסו להביא סדר בתחום זה, ואז היו נוצרים [[טאו לו]] של סגנונות מחודשים. אבל נכון להיום אין סגנון כזה "שאולין צ'ואן". אלא קיימת קבוצה של שיטות לחימה, דרכי אימון וסגנונות, שקשורים בדרך זו או אחרת לשאולין. השאולין המודרני בסין הגדולה עוסק באיסוף, שימור והפצה של ידע זה. המנזר צבר במשך דורות ידע וניסיון של אנשים-מומחי לחימה שהצטרפו לשורות הנזירים שלו. חיילים, שודדים, נוודים וגם רופאים, פילוסופים ומדענים היו מתקבלים למנזר ורוכשים זהות חדשה. הידע שהם היו מביאים אתם נצבר במנזר ומדי פעם מנהיגי הדת היו יוזמים פעולות עיבוד, תיקון וסידור של שיטות לחימה ואימון. עקב כך עשרות סגנונות יצאו לעולם תחת תווית שאולין צ'ואן. סגנונות של חיות וסגנונות שלא קשורים לחיות, תרגילים של [[צ'י קונג]], סגנונות שנחשבים צפוניים ודרומיים. מדי פעם נזירים, או יוצאי המנזר, היו מעבירים את הידע לאזרחים, וכך היו נוצרים סגנונות חדשים. [[קובץ:yung_quan.jpg|ימין|ממוזער|100px|סגנון יונג צ'ואן ([[ווינג צ'ון]])]] כך, לפי האגדות נוצרו יונג צ'ון צ'ואן (האביב הנצחי), [[הונג-ג'יה צ'ואן]] (סגנון משפחת הונג), [[באי חה צ'ואן]] (עגור לבן), [[טאנג לאנג צ'ואן]] (גמל שלמה) ועוד רבים. לא קיים סגנון נפרד בשם שאולין צ'ואן. איש הטוען שהוא עוסק בסגנון שאולין חייב לפרט באיזה סוג או מספר סוגים של שאולין צ'ואן הוא עוסק. היום ניתן למצוא מומחי שאולין צ'ואן בכל רחבי סין. המנזר עצמו הוא מוזיאון ומרכז של שימור, מחקר והפצה של הזרם הזה של האומנות. קבוצות "נזירים" (הנזירים האמיתיים בדרך כלל אינם רשאים לצאת מהמדינה) רבות מבקרים במדינות העולם ומציגים מופעים אוטנטיים לעתים יותר, אבל ברוב המקרים פחות. עד היום בתי ספר סיניים בודדים מוכנים באמת להתחלק בידע ומיומנות של זרם שאולין עם האנשים ממערב.