טיפול באמנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות |
|||
שורה 70:
ההתייחסות באבחון או בטיפול לציור מושפעת מההיכרות של תהליך [[התפתחות ציורי ילדים]], המתאר את השינויים במאפיינים הגרפיים בציור, ונחשב לאוניברסלי ומושפע רק במעט מן הסביבה. תהליך זה מקביל לרוב לתהליך ההתפתחות הגופנית, השכלית והרגשית בשנות הילדות.
המבחן הראשון שנועד למטרות אבחון פסיכולוגי, נוצר בשנת [[1906]] על ידי הפסיכיאטר הגרמני פריץ מור (Fritz Mohr). בשנת [[1926]] יצרה החוקרת [[פלורנס גודינאף]] מבחן מבוסס על ציור דמות אדם, שנועד למדוד [[אינטליגנציה]] אצל ילדים על פי מספר הפרטים והמרכיבים של הדמות אותם צייר הילד. לאחר מחקר נוסף גילה כי תוצאות המבחן עשויות להצביע לא רק על האינטליגנציה, אלא גם על תכונות [[אישיות]]. מאז פותחו מבחנים פסיכולוגיים נוספים המבוססים על ציור דמות אדם או בית,
פסיכולוגים ומטפלים באמנות פיתחו מבחנים נוספים המשמשים ככלי אבחוני.
שורה 80:
*'''אבחון בסדרת ציורים''' ('''The Diagnostic Drawing Series''' ,'''DDS''') - שיטת אבחון באמצעות אמנות המיועדת לאבחון הפרעות פסיכיאטריות. האבחון מחולק לשלושה שלבים. בשלב הראשון המטופל מתבקש לצייר ציור חופשי בכל נושא באמצעות [[גיר]]ים צבעוניים על נייר גדול. בשלב השני המטופל מתבקש לצייר עץ, ובשלישי, את הרגשתו באותו רגע באמצעות צורות וצבעים בלבד. האבחון נעשה באמצעות שילוב קריטריונים רבים כמו בחירת הצבעים, ערבובם, מיקום הצורות על הגיליון וכדומה.{{הערה|שם=Malchiodi}}
*'''[[מבחן בית-עץ-אדם|בית-עץ-אדם]]''' ('''HTP''') - מבחן פסיכולוגי אבחוני, המשמש חלק מסוללת חמשת המבחנים הקלאסית המקובלת לאבחון פסיכולוגי. במבחן נדרש המטופל לצייר בית, עץ ודמות אדם. בגרסאות מורחבות של המבחן, מתבקש המטופל לצייר גם דמות אדם מהמין השני, וכן לצייר את משפחתו. לאחר הציורים שואל המטפל את המטופל על אודות התכונות והמאפיינים של האובייקטים אותם צייר, כמו גיל הדמות, עיסוקה, החומר ממנו עשוי הבית וכדומה. זהו [[מבחן השלכה|מבחן השלכתי]], והאובייקטים בציורים מייצגים היבטים שונים אצל המטופל ואת יחסו אליהם.{{הערה|שם=Malchiodi}}
*'''[[אבחון ציורי משפחה]]''' - ציורי [[משפחה]] הם מבחני השלכה שמיועדים להערכה פסיכולוגית של מאפייני אישיות, יחסים משפחתיים ועולמו הרגשי של האדם. ציורי משפחה מאפשרים לבחון את ה[[דינמיקה (חברתית)|דינמיקה]] המשפחתית באמצעות תוכן הציור, [[קומפוזיציה|מיקום הדמויות]] וגודלן, וכן תהליך יצירת הציור. לכן ציורי משפחה נמצאים בשימוש הן בתהליכי הערכה והן ב[[פסיכותרפיה|תהליכים
*'''[[אבחון וטיפול באמצעות מנדלה]]''' - ה[[מנדלה]] (שפירושה "מעגל" או "מרכז"), היא [[דיאגרמה]] סימבולית, מעגל טיפוסי, בו יכול להיות ציור, או סימן גרפי אחר. היא משמשת כאמצעי התערבות טיפולי וכלי אבחוני בתחום הטיפול באמנות. מקורה הוא בתחומי ה[[אמנות פלסטית|אמנות הפלסטית]], ה[[ארכיטקטורה]] וה[[צילום]]. את השימוש הראשוני במנדלה ככלי טיפולי מייחסים ל[[קרל גוסטב יונג]], שהתנסה ביצירתה בעצמו כחלק מתהליך טיפול עצמי, מתוך תפיסה שהמנדלה היא חלק מקבוצת [[סמל]]ים ו[[ארכיטיפ]]ים מהם ניזון ה[[לא מודע]] האישי וה[[לא מודע קולקטיבי|קולקטיבי]] שנמצאים בבסיס הקיום הנפשי האנושי. מטפלים באמנות שעושים שימוש בטיפול במנדלה, רואים בה פיסת אמנות מעוגלת, שהיא בין השאר בעלת איכויות של מדיום מרגיע.
| |||