רגשנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[תמונה:Affectivity.PNG|שמאל|ממוזער|320px|ציר הרגשנות החיובית והשלילית]]
'''רגשנות''' (ב[[אנגלית]]: '''Dispositional Affect''') היא נטייה או תכונת [[אישיות]] להגיב למצבים שונים בצורה רגשית צפויה. נטייה או תכונה זו באה לידי ביטוי כאשר אדם נוטה באופן קבוע לראות דברים באופן חיובי או שלילי. אנשים עם נטייה ל'''רגשנות חיובית''' (Positive Affectivity) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים" בעוד שאנשים עם נטייה ל'''רגשנות שלילית''' (Negative Affectivity) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".
רמת הרגשנות משפיעה על תחושות והתנהגות באופן מיידי ובדרך כלל גם באופן לא מודע, וההשפעה יכולה להיות ארוכת טווח (כמה שבועות עד כמה חודשים). מחקרים רבים מצביעים על [[מתאם]] בין רמת הרגשנות החיובית והשלילית לבין היבטים אחרים ב[[פסיכולוגיה]] וב[[מדעי החברה]], בהם [[אישיות]], [[תרבות]], [[קבלת החלטות]], [[משא ומתן]], חוסן נפשי והתמודדות עם משברים ועוד. לכן, יש חשיבות לנושא הן בחקר ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]] והן בחקר ה[[פסיכולוגיה ארגונית|פסיכולוגיה הארגונית]].
==מאפיינים של רגשנות==
שורה 19:
== מדידת רגשנות ==
ניתן למדוד רגשנות על ידי שאלונים. ב[[אנגלית]] קיים סולם המכונה
('''[[PANAS]]''' - (Positive And Negative Affectivity Scale {{כ}}<ref name="Watson & Tellegen 1988"/>. חוקרים בישראל פיתחו תרגום מקביל ל[[עברית]]. על פי הוראות ה[[שאלון]], כל אדם מתבקש לציין באיזו מידה הוא מרגיש תחושות או רגשות מסוימים, כגון שמח, נלהב, אשם, מודאג, נרגש וכדומה. את התשובה המתאימה ביותר מציינים בסולם 5 - 1 (1 - במידה מועטה או בכלל לא, 5 - במידה רבה מאד). מיפוי קודם של הרגשות האלה על ידי החוקרים מאפשר להגדיר מתוך התשובות את רמת הרגשנות החיובית ואת רמת הרגשנות השלילית של האדם.
יתרון נוסף שהתגלה בפיתוח שאלון זה, הוא שעל אף שמדובר בתכונה אישיותית, ניתן גם לבקש מבני אדם להגיב לגבי מסגרות זמן ספציפיות, כלומר בני אדם יכולים לענות על הרגשות שהם חשים ברגע זה, בשבוע האחרון, או באופן כללי. כך ניתן ללמוד גם על רגשנות כתגובה רגשית למצב נתון, ולא רק כתכונה אישיותיות כללית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "באופן כללי" ניתן ללמוד על תכונת הרגשנות החיובית והשלילית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "ברגע זה" ניתן ללמוד על '''רגשנות מצבית''' כלפי אירוע או מצב ספציפי. כך לדוגמה מחקרם של רפאלי ועמיתיה הראה כי המתנה ב[[תור (סדר)|תור]] גורמת לעלייה ברמת הרגשנות השלילית.<ref> Rafaeli, A., Barron, G. & Haber, K. (2002). The effects of queue structure on attitudes. Journal of Service Research, 5(2), 125-139.</ref>
| |||