קצח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
}}
[[קובץ:Nigella Sativa Seed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זרעי קצח תרבותי]]
'''קֶצַח''' ([[שם מדעי]]: ''Nigella'' ב[[ערבית]]: חָבָּא סוּדָא) הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[נוריתיים]], הכולל כ-14 מינים של [[צמחים]] חד-שנתיים.
מקור הקצח ב[[אגן הים התיכון]] וב[[דרום-מערב אסיה|דרום מערב אסיה]].
שורה 19:
==מבנה הצמח==
הקצח צומח לגובה של 20 עד 90 סנטימטרים. בתקופת הפריחה מעלה הקצח פרח בודד לכל גבעול. צבעי הפרח הם לבן, צהוב, ורוד, כחול בהיר או סגול בהיר. לכל פרח 5 עד 10 עלי כותרת.
==חלוקה למינים==
שורה 39:
==הקצח במקורות היהדות==
הקצח נזכר 3 פעמים
זיהוי ה'קצח' הוא חד משמעי בכל התרגומים וברוב הפירושים. הזיקה שעורך המקרא לכמון נובעת בשל הדמיון בשימוש כתבלין ובאופן גידולו: בעיני הקדמונים הקצח דמה לכמון ובשפות אחדות הוא קרוי ה'כמון השחור'. רק כמה פרשנים אירופיים בודדים סברו שהקצח הנזכר במשנה הוא כרויה (Carum carvi; קימל). אפשר שגם רש"י לא הכירו, אך חזקה עליו שהייתה בידו מסורת זיהוי: 'רבותינו מפרשים נייל"א (niele), אבל אני שמעתי מין זרעים שזורעים אותו בארץ ישמעאל'.
הקצח היה שכיח בשימושו בעולם הקדום. זרעים של קצח נמצאו בקבר של תות אנח אמון במצרים (1325 לפנה"ס),
==הערות שוליים==
| |||