גרורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shellym3 (שיחה | תרומות)
תיקון חזותי קטן
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Hirnmetastase MRT-T1 KM.jpg|ממוזער|150x150px|'''גרורה '''של סרטן הריאות במוח (מסומנת בחץ שחור)]]
 
'''גרורה''' (באנגלית: '''Metastasis''') היא [[גידול]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] שנוצר ב[[איבר]] מרוחק ממקום התפתחות ה[[גידול]] הראשוני. מקור המונח הלועזי הינו בשפה ה[[יוונית]], בה משמעות המילה [https://en.wikipedia.org/wiki/Metastasis#cite_ref-1 Metastasis] הינההיא הזזה, העברה.
 
גרורות ב[[איבר]]ים שניוניים מרוחקים הינןהן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ניתקים מן ה[[גידול]] הראשוני, חודרים ל[[כלי דם]] או כלי [[לימפה]], נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים ב[[איברים בגוף האדם|איברים]] בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1126/science.1164853|title=CANCER: The Metastasis Cascade|year=2008|last1=Klein|first1=C. A.|journal=Science|volume=321|issue=5897|pages=1785–7|pmid=18818347}}}}{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1056/NEJMra0805239|title=Molecular Basis of Metastasis|year=2008|last1=Chiang|first1=Anne C.|last2=Massagué|first2=Joan|journal=New England Journal of Medicine|volume=359|issue=26|pages=2814–23|pmid=19109576}}}}. האיברים הנפוצים ביותר להתפתחות גרורות הינםהם ה[[ריאה|ריאות]], ה[[כבד]], ה[[מוח]] וה[[עצמות]]{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/path.2727|title=Current and emerging concepts in tumour metastasis|year=2010|last1=Coghlin|first1=Caroline|last2=Murray|first2=Graeme I|journal=The Journal of Pathology|volume=222|pages=1–15|pmid=20681009|issue=1}}}}.
 
== תהליך יצירת גרורות ==
שורה 52:
 
== תסמינים ==
לרוב, ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הינםהם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. ה[[תסמין|תסמינים]] השכיחים ב[[איבר|איברים]] הללו הינםהם:
* '''קשרי לימפה''' - הרחבת [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]
* '''ריאות''' - [[שיעול]], יריקת דם ו[[קוצר נשימה]]
שורה 66:
 
=== בדיקות דם ===
[[בדיקות דם]] שגרתיות יכולות להצביע על מדדים חריגים המרמזים על הימצאות גרורות. כך למשל [[תפקודי כבד]] חריגים יכולים להצביע על גרורות בכבד. יחד עם זאת, למדדים חריגים אלה יכולים להיות גורמים רבים שאינם [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[בדיקות דם|בדיקות הדם]] הינן תקינות, גם אצל אנשים בעלי מחלה מפושטת ומתקדמת.
ב[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] מסוימים, ישנם סמנים (מרקרים) ספציפיים אשר ניתן למדוד את רמתם ב[[דם]], כגון הסמן PSA ב[[סרטן בלוטת הערמונית]] ו CA-125 ב[[סרטן השחלות]]. עלייה ברמת הביטוי של מדדים אלה ב[[דם]] לעומת רמת הביטוי שלהם בעת ה[[אבחנה]] יכולה להצביע על התקדמות והתפשטות ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ולרמז על פיזור גרורתי.
 
שורה 76:
[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
==== אולטרא-סאונד (US) ====
[[אולטרה סאונד]] (US - [https://en.wikipedia.org/wiki/Ultrasound ultrasound]) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהינהשהיא [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
==== טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ====
בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - [https://en.wikipedia.org/wiki/Computed_tomography computed tomography]) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.
שורה 84:
[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - [https://en.wikipedia.org/wiki/Positron_emission_tomography positron emission tomography]) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT) ====
בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה הינו יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמיה רפואית|הדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
=== אנדוסקופיה ===
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר]]ים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות חתך קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
שורה 114:
 
== סיכויי הישרדות ==
גרורות הינןהן הגורם העיקרי ל[[מוות]] ב[[חולה|חולי]] [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. ברוב המקרים, [[חולה|חולים]] עם מחלה מקומית שאיננה גרורתית ומפושטת הינםהם בעלי סיכויי הישרדות גבוהים יותר משל אלה עם מחלה גרורתית. ראיות שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מצביעות על כך ש-60 עד 70 אחוז מהחולים הינםהם בעלי מחלה גרורתית כבר בעת ה[[אבחנה]]. בנוסף, חולים שאינם מציגים מחלה מפושטת בעת ה[[אבחנה]] עלולים לפתח מחלה גרורתית שתצריך טיפול מתאים. קיומן או העדרן של גרורות, המצביע על התפשטות המחלה, משפיע על [[דירוג גידול סרטני]] ועל סוג הטיפול שיינתן למחלה. על אף שישנם [[סרטן (מחלה)|סרטנים]] גרורתיים שיוכלו להירפא על ידי טיפולים מסוימים, רוב [[סרטן (מחלה)|סרטנים]] הגרורתיים הינםהם חשוכי מרפא. יחד עם זאת, טיפולים זמינים לכל ה[[חולה|חולים]] עם [[סרטן (מחלה)|סרטנים]] גרורתיים. המטרה העיקרית של הטיפולים הללו היא לשלוט בהתקדמות והתפתחות ה[[גידול]] ולהקל ב[[תסמינים]] הנגרמים ל[[חולה]] בעקבות התהליך [[סרטן (מחלה)|סרטני]]. במקרים מסוימים, טיפולים כנגד [[סרטן (מחלה)|סרטנים]] גרורתיים יאריכו חיים. אך חשוב לציין, כי רוב החולים שמתים מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]], מתים מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] גרורתי.
 
== ראו גם ==