הפדרציה של מאלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 49:
 
החוקה שהוצגה על ידי דודו טיאם, אושרה פה אחד על ידי 44 הנציגים של ארבע המדינות ב-[[17 בינואר]] [[1959]]. היא אושרה בהמשך רק על ידי סודאן הצרפתית וסנגל ב-[[21 בינואר]] וב-[[22 בינואר]] בהתאמה, כשוולטה עילית ודהומיי חזרו מהסכמתן, והחליטו להצטרף לצרפת ולחוף השנהב במה שנקראה "מועצת ההסכמה" (Conseil de l'Entente).
 
ב-[[4 באפריל]] [[1959]] האסיפה הפדרלית התכנסה בראשות סנגור, שינתה את החוקה הפדרלית ומינתה את מודיבו קייטה מסודאן הצרפתית ליושב הראש הממשלה הפדרלית, ואת [[ממאדו דיה]] הסנגלי לסגן יושב ראש שלה. ב-[[15 באפריל]] הורכבה הממשלה הפדרלית עצמה, בעלת 8 השרים, 4 מכל מדינה.
 
ב-[[15 במאי]] [[1959]] דה גול קיבל את מודיבו קייטה בארמון אליזה והצהיר על הכרת הפדרציה של מאלי כחלק מהקהיליה הצרפתית. מאוחר יותר דה גול התייצב ב-[[13 בדצמבר]] [[1959]] בפני האסיפה הפדרלית בדקאר ונענה בחיוב לדרישה להעברת סמכויות מהקהיליה לפדרציה, דרישה שהועלתה קודם לכן ב-29 בספטמבר. המו"ם שהתחיל ב[[18 בינואר]] [[1960]] ב[[אוטל מטיניון]] בפריז, מושב ראש ממשלת צרפת, הסתיים בחתימתם ב-[[4 באפריל]] [[1960]] של הסכמי הענקת העצמאות. עצמאות הפדרציה הוכרזה רשמית על ידי לאופולד סדאר סנגור בחצות [[20 ביוני]] [[1960]] בכינוס של האסיפה הפדרלית.
 
==קישורים חיצוניים==