אורים ותומים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
פסוקי עזרא ונחמיה
שורה 8:
 
==האיזכור במקרא==
האזכור הראשון והקדום ביותר על "אורים ותומים" ב[[תנ"ך]] היה כשאהרון נשא עימו את "אורים ותומים" כ"הכהן הגדול". ([[ספר שמות]] כ"ח ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט '''אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים''' וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד".
 
בגין מותם של [[אהרן]] ו[[משה]], [[יהושע בן נון|יהושע]] - המנהיג החדש, הונחה ללכת לכהן הגדול לקבלת ייעוץ ה"אורים ותומים" כאשר היה חפץ בעצת ה'. זה היה בניגוד למשה שלפי התנ"ך דיבר אליו ה' בצורה ישירה.
שורה 26:
במלחמת מכמש כאשר מנסים ללכוד את האשם לשתיקת האורים ותומים נתפס [[יהונתן]].{{ציטוטון|מרכאות=כן|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ|שמואל א' י"ד מ"א}}. מאוחר יותר מסופר על [[דוד המלך]] ששואל באפוד של [[אביתר הכהן]], האם אנשי [[קעילה]] שהיו משבטו יסגירו אותו והוא מקבל תשובה שהם יסגירו וששאול ירד, ועל סמך השאלה הוא בוחר לברוח. (ספר שמואל א פרק כג ט'-י"ב) בפעם השנייה הוא שואל לאחר שגדוד [[עמלק]] שבה את נשותיהן ובניהם האם לרדוף אחריו {{ציטוטון|מרכאות=כן|אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂגֶנּוּ?}} והוא מקבל תשובה {{ציטוטון|מרכאות=כן|רְדֹף, כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל}}, ולפי תשובה זו הוא דולק אחר העמלקים ומצליח להציל את כולם. (ספר שמואל א' פרק ל' ז'-ט')
 
ההתייחסות המוסכמת האחרונה בתנ"ך בקשר ל"אורים ותומים" הייתה ב[[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]] כאשר [[בית המקדש]] ומנהגי עבודת האל הושבו על כנם בבית שני. בספר נכתב כי אלו שאין ביכולתם להוכיח את שורשיהם כ[[כהן|כהנים]] יצטרכו לחכות לבואו של הכהן עם ה"אורים ותומים" לזהות את הכהנים האמיתיים, בעזרא ב' 63ס"ג ובנחמיה ז' 65ס"ה נכתב: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד (כהן) הכהן לארים (לאורים) ותמים ותומים(ולתמים)}}.
 
==האיזכור בנצרות==