אליעזר פרחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
פרחי רצה להפיץ את רעיונות [[תנועת ההשכלה|ההשכלה]] והמודרנה בקרב [[יהדות תוניסיה|יהודי תוניסיה]]. לשם כך בשנת [[1884]] ייסד כתב-עת בתוניס בשם [[המבשר (תוניס)|המבשר]]. מעט לאחר מכן הוא ייסד גם [[שבועון]] ב[[ערבית יהודית]] תחת אותו שם ("אלמובששר"). בשנת [[1885]] ניסה לרכוש [[בית דפוס]] קטן בתוניס, אך לא צלח בכך. בהמשך הקים ביחד עם שותף עסקי בית דפוס עצמאי בשם "מטבעה ירושלים" (דפוס ירושלים). לימים בית הדפוס נמכר לעיתון היהודי-תוניסאי [[אלצבאח]], ופרחי הקים בית דפוס נוסף בשם "מטבעת אלנסר" ביחד עם בנו. בבית דפוס זה הוציא לאור מספר גליונות של כתב עת בעריכתו בשם "אלנסר" (ה[[נשר]]).
 
פעילותו הספרותית של פרחי החלה עם הוצאה לאור של [[תרגום]] מעברית ל[[ערבית יהודית]] של אוסף [[סיפור קצר|סיפורים קצרים]] שחיבר דודו [[יוסף שבתי פרחי]]. לאחר מכן חיבר יצירות גם מפרי עטו, את חלקם פרסם בכתבי העת שהוציא לאור, וחלק אחר בספרים הרבים (למעלה מ-20) שפרסם במהלך חייו. חלק קטן מחיבוריו ב[[עברית]] והיתר ב[[ערבית יהודית]], מתוך הכוונה שיופצו בין בני הקהילה היהודית המקומית. רבים מספריו מאופיינים במרידה בישן ובשמרנות והעלאה על נס של חירות הבחירה של הפרט. היצירה הספרותית הגדולה ביותר שפרחי הביא לדפוס היא [[אפוס]] ב[[ערבית יהודית]], בן 4ארבע כרכים ו-1,642 עמודים, המספר את סיפוריו של הרפתקן בדיוני בשם "סייף אל-אזאל". ה[[אפוס]] הודפס בבית דפוס ב[[ליבורנו]] בשנים 1885-1887 תחת השם "סיראת אל-אזאליה: סיראת אל-מאלכ סייף" (ידוע גם בשמות "סירת אלאזאלייא", "חכאיית אלמאלך סיף אלאזל" ועוד). לאפוס היו כנראה שורשים קדומים בסיפורים עממיים, ופרחי העלה אותו על כתב ופרסמו. למעלה מ-1000 עותקים הודפסו ממנו במהדורתו הראשונה, והוא הודפס במספר מהדורות לאחר מכן, ונהיה לספר פופולרי מאוד בקרב יהודי תוניסיה.
 
פרחי חיבר גם [[שירה]] ו[[פיוט]]ים. בין היתר חיבר [[קינה]] ב[[ערבית יהודית]] לזכר רב קהילת [[נאבל]] וארבעת בניו שנרצחו על ידי קבוצת מוסלמים בשנת [[1891]].{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/?p=4852 נאבל] באתר תוניסיה מורשת}}