פתיחת התפריט הראשי
הסופר אליעזר פרחי

ר' אליעזר פרחי (18511930) היה סופר, משורר, עיתונאי, מדפיס ופעיל ציוני יהודי-תוניסאי.

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

אליעזר פרחי נולד בתוניס בשנת 1851, למשפחה השייכת לקהילת הגראנה. הוא גדל והתחנך בתוניסיה. בין השנים 1871-1883 נסע שלוש פעמים לבקר את דודו, הסופר יוסף שבתי פרחי, בליבורנו, איטליה וחי שם מספר שנים. בעודו בליבורנו הוא הוסמך כרב והתחתן. לאחר חזרתו לתוניס מנסיעתו השלישית פתח חנות ספרים בעיר.

פרחי רצה להפיץ את רעיונות ההשכלה והמודרנה בקרב יהודי תוניסיה. לשם כך ייסד בתוניס בשנת 1884 כתב-עת בשם המבשר. מעט לאחר מכן ייסד גם שבועון בערבית יהודית תחת אותו שם ("אלמובששר"). בכתבי עת אלו פורסמו בעיקר דברי ספרות ושירה. בשנת 1885 ניסה לרכוש בית דפוס קטן בתוניס, אך לא צלח בכך. בהמשך הקים ביחד עם שותף עסקי בית דפוס עצמאי בשם "מטבעה ירושלים" (דפוס ירושלים). לימים בית הדפוס נמכר לעיתון היהודי-תוניסאי אלצבאח, ופרחי הקים בית דפוס נוסף בשם "מטבעת אלנסר" ביחד עם בנו. בבית דפוס זה הוציא לאור מספר גליונות של כתב עת בעריכתו בשם "אלנסר" (הנשר).

פעילותו הספרותית של פרחי החלה עם הוצאה לאור של תרגום מעברית לערבית יהודית של אוסף סיפורים קצרים שחיבר דודו יוסף שבתי פרחי. לאחר מכן חיבר יצירות גם מפרי עטו, את חלקם פרסם בכתבי העת שהוציא לאור, וחלק אחר בספרים הרבים (למעלה מ-20) שפרסם במהלך חייו. חלק קטן מחיבוריו בעברית והיתר בערבית יהודית, מתוך כוונה שיופצו בין בני הקהילה היהודית המקומית. רבים מספריו מאופיינים במרידה בישן ובשמרנות והעלאה על נס של חירות הבחירה של הפרט. היצירה הספרותית הגדולה ביותר שפרחי הביא לדפוס היא אפוס בערבית יהודית, בן ארבעה כרכים ו-1,642 עמודים, המספר את סיפוריו של הרפתקן בדיוני בשם "סייף אל-אזאל". האפוס הודפס בבית דפוס בליבורנו בשנים 1885-1887 תחת השם "סיראת אל-אזאליה: סיראת אל-מאלכ סייף" (ידוע גם בשמות "סירת אלאזאלייא", "חכאיית אלמאלך סיף אלאזל" ועוד). לאפוס היו כנראה שורשים קדומים בסיפורים עממיים, ופרחי העלה אותו על כתב ופרסמו. למעלה מ-1000 עותקים הודפסו ממנו במהדורתו הראשונה, והוא הודפס במספר מהדורות לאחר מכן, והיה לספר פופולרי מאוד בקרב יהודי תוניסיה.

פרחי חיבר גם שירה ופיוטים. בין היתר חיבר קינה בערבית יהודית לזכר רב קהילת נאבל וארבעת בניו שנרצחו על ידי קבוצת מוסלמים בשנת 1891.[1]

פרחי היה מעורב גם בפעילות צדקה והיה הממונה על סיוע לחולים מטעם אגודה פילנתרופית מקומית שפעלה בתוניס. לאחר שעזב את האגודה פתח והפעיל חנות קטנה של תרופות מסורתיות בשוק הגראנה בתוניס. לאורך חייו הרבה לנאום מעל במות שונות בתוניס למען הרעיון הציוני. אחד מעוזריו בבית המרקחת שהפעיל היה העיתונאי והסופר הצעיר דניאל חג'אג', שלימים היה לסופר חשוב בזכות עצמו.

פרחי נפטר בתוניס בשנת 1930, ונזכר כאחד מחלוצי הספרות בדיאליקט המקומי של ערבית יהודית בתוניסיה. בזמנו החלו לפעול סופרים, עיתונאים ומדפיסים נוספים שנתפסים כשותפיו או ממשיכי דרכו, בהם שלום פלאח, יעקב הכהן, דניאל חג'אג', יעקב שמלה ועוד.

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יוסף טובי וצביה טובי, הספרות הערבית-היהודית בתוניסיה 1950-1850, אורות יהדות המגרב, 2000.
  • חיים סעדון (עורך), תוניסיה, בסדרת "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים", הוצאת משרד החינוך ומכון בן צבי, תשס"ה, עמ' 117-128.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נאבל באתר תוניסיה מורשת