אם קריאה – הבדלי גרסאות

צורת כתיבה זו הייתה מסובכת עבור הקוראים, שנדרשו למאמץ גדול כדי לדעת כיצד בדיוק לקרוא את המילים. לכן, כבר בדורות קדומים, החלו להשתמש בארבע האותיות [[א]][[ה]][[ו]]"[[י]] גם כסימנים לתנועות מסוימות. אותיות אלה שימשו בעבר (ועודן משמשות) כעיצורים, אולם ככל הנראה חל בשלב מסוים תהליך שבו מבטאן של אותיות אלו היטשטש בתנאים ידועים (כגון במקרים של [[כיווץ דיפתונג]]) בדיבור. בכתיבה הן נשארו והחלו לקרוא אותן כאימות קריאה. למשל, ככל הנראה [[הגייה|נהגתה]] בעבר המילה יוֹם כ-[jawmyawm], ולאחר שהדיפתונג [aw] התכווץ והפך לתנועת o ארוכה, נשארה האות ו' לשמש כאם קריאה עבור תנועת o ארוכה. משערים שהתהליך חל קודם באותיות ו', י' (בעקבות כיווצי הדיפתונגים iy, ay, aw, ow, uw לתנועות ארוכות מקבילות) ורק בשלב מאוחר יותר באותיות א', ה' (בעקבות היחלשות ה[[עיצורים סדקיים|עיצורים הסדקיים]] {{יפא|[ʔ]}} ו-[h]), ומשום כך האותיות ו', י' משמשות כל אחת כאם קריאה לתנועות מסוימות (ו' ל[[חולם]] ול[[שורוק]], י' ל[[חיריק]] ול[[צירה]] מלא), והאותיות א', ה' משמשות כאם תנועה לתנועות רבות (הרבה, שלמה, מלכה; ראשון, ראשית, ראש).