פדגוגיה – הבדלי גרסאות

עבור דיואי והאוחזים בגישתו, ביהביוריזם וקונקטיוניזם לא היו יותר מאשר שתי תאוריות דואליסטיות. הלומד מופרד מהסביבה הפיזית והוא נתפס כקולט פסיבי של שיעור, גירויים, דרבון מצד המורה והסביבה. הפונקציוניסטים דחו את רעיון הלומד הפסיבי, הסופג השפעות מהסביבה או ממורשת תרבותית. הם לא יכלו לקבל את הגישה שהאדם הוא יצירתי בכל דבר מלבד למידה. לא הייתה להם מחלוקת עם הגישה שמבוגר יודע יותר מילד, או לגבי הערך של מורשת תרבותית, אלא נקודת המחלוקת המרכזית הייתה בקשר למקומו של הלומד, אותו הם תפסו בתור המניע האמיתי ללמידה. הם חיפשו את מטרות הלמידה בחיי הלומד, שמשמעו לדוגמה, בדיקת צרכיו של ילד בן שבע במקום מסוים, כפי שהוא חש אותם. הם ביקשו שהמורה יבדוק את צרכיו האמיתיים של כל אינדיבידואל בכיתה. הם לא רצו שהמורה ישאל את התלמיד מה מעניין אותו, אלא שילמדו לגבי כל תלמיד, כך שיוכלו להעריך מה עשוי לעניין אותו.

 

 

התאמת תוכנית הלימודים לדינמיות המשתנה.