אוליבייה מסייאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 8:
מסייאן הוקסם משירת הציפורים; הוא ראה בציפורים את ה[[מוזיקאי]]ות הדגולות ביותר וחשב את עצמו לצפר לא פחות ממלחין. מסייאן רשם בתווים שירת ציפורים ברחבי העולם ושילב תעתיקים של שירת ציפורים ברוב יצירותיו. השימוש החדשני שלו בצבע, המושג האישי שלו לגבי היחס בין זמן למוזיקה, השימוש שעשה בשירת ציפורים וכוונתו להביע רעיונות דתיים עמוקים, כל אלה חוברים יחדיו ליצירת מצב, שבו כמעט מן הנמנע לטעות בין יצירה של מסייאן לזו של כל מלחין מערבי אחר.
 
ב-[[1982]] זכה ב[[פרס וולף]] לאומנות: "על יכולתו רבת ההשראה ומעוררת החוויה, להרחיב את עולם הצלילים שלנו ולהגבירו"<ref>{{הערה|1=[http://www.wolffund.org.il/catheb.asp?id=26&cat_title=אמנות זוכי פרס וולף], באתר קרן וולף</ref>}}.
 
==ביוגרפיה==
שורה 15:
 
אוליביה אז'ן פרוספר שרל מסייאן נולד ב[[אביניון]] למשפחה שעסקה ב[[ספרות]] ו[[שירה]]. הוא היה הבכור בשני בניהם של ססיל סובאז', [[משורר|משוררת]] ופייר מסייאן, [[מורה]] ל[[אנגלית]], ש[[תרגום|תרגם]] את ה[[מחזה|מחזות]] של [[ויליאם שייקספיר]] ל[[צרפתית]]. אמו של מסייאן הוציאה קובץ פואמות, L'âme en bourgeon "ניצן הנפש", החלק האחרון של Tandis que la terre tourne "עם סוב העולם", המופנה אל בנה שלא נולד עדיין. מסייאן אמר בהמשך חייו, שרצף הפואמות הזה השפיע עליו עמוקות והוא מגדיר אותו כמנבא את הקריירה האמנותית העתידה שלו
<ref>{{הערה|1=Messiaen & Samuel (1994), p. 15
Messiaen's mother published a sequence of poems, L'âme en bourgeon ("The Budding Soul"), the last chapter of Tandis que la terre tourne ("As the World Turns"), which address her unborn son. Messiaen later said this sequence of poems influenced him deeply, and he cited it as prophetic of his future artistic career.
</ref>}}.
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[1914]] גויס פייר מסייאן לצבא ואשתו לקחה את שני בניהם אל בית אחיה ב[[גרנובל]]. בבית זה נתפס אוליביה לקסמי ה[[דרמה]] והיה מציג את שייקספיר לאחיו, בעזרת [[תיאטרון]] צעצוע תוצרת בית, בעל קלעים שקופים עשויים עטיפות צלופן ישנות.<ref>{{הערה|1=Messiaen & Samuel (1994), p. 41</ref>}} בתקופה זו גם אימץ לו את האמונה ה[[קתוליות|קתולית]].
 
מסייאן החל לקבל שיעורי [[פסנתר]] לאחר שלמד מעצמו את יסודות הנגינה. הוא גילה עניין במוזיקה עכשווית של המלחינים הצרפתים [[קלוד דביסי]] ו[[מוריס ראוול]] והחל להלחין בעצמו. בשנת [[1918]] חזר אביו מן המלחמה והמשפחה עברה לנאנט. אוליביה המשיך ללמוד מוזיקה. אחד ממוריו נתן לו [[פרטיטורה]] של האופרה "פליאס ומליסנד" של דביסי, ומסייאן תיאר את השפעתה עליו כ"מכת רעם" ו"כנראה ההשפעה המכרעת ביותר בחיי". <ref>{{הערה|1=Messiaen & Samuel (1994), p. 110</ref>}}
כעבור שנה קיבל פייר מסייאן משרת הוראה ב[[פריז]] והמשפחה עקרה לשם. אוליביה נכנס לקונסרבטואר של פריז בשנת 1919, בן 11.
 
בקונסרבטואר הצטיין מסייאן בלימודיו. בשנת [[1924]], בגיל 15, קיבל פרס שני ב[[הרמוניה]] וכעבור שנה זכה בפרס ראשון בליווי בפסנתר. בשנת 1928, אחרי שלמד אצל מוריס עמנואל, קיבל פרס ראשון בתולדות המוזיקה. המופת שהציב לפניו עמנואל עורר בו עניין במקצבים [[יוון|יווניים]] עתיקים וב[[מודוס (מוזיקה)|מודוסים]] אקזוטיים. מסייאן החל ללמוד נגינה ב[[עוגב]] אצל [[מרסל דיפרה]], שהעביר אליו את מסורת נגני העוגב הצרפתים הגדולים (דיפרה היה תלמידם של [[שרל-מרי וידור]]<ref>{{הערה|1=Hill & Simeone (2005), p. 20</ref>}} ושל לואי וירן, שלמד בשעתו אצל [[סזאר פרנק]]). אחרי שנה של לימודי [[הלחנה|קומפוזיציה]] אצל וידור, נכנס מסייאן בסתיו 1927 לכיתתו של המורה החדש [[פול דיקא]], שהחדיר בו את אמנות התזמור.
[[קובץ:Classe-dukas.jpg|ממוזער|הכיתה של פול דיקא]]
בתקופת לימודיו חיבר את יצירותיו הראשונות שיצאו לאור, שמונה [[פרלוד|פרלודים]] לפסנתר, המציגים את העדפתו של מסייאן למודוסים בטרנספוזיציה מוגבלת ומקצבים פאלינדרומיים. הופעתו הפומבית הראשונה הייתה בשנת [[1931]] עם הסוויטה שלו לתזמורת Les offrandes oubliées. בשנה זו גם שמע לראשונה קבוצת גמלאן, שעוררה בו עניין בשימוש בכלי הקשה מכוונן.