אליזבת בואן – הבדלי גרסאות

[[File:St Colman's Church, Farahy - geograph.org.uk - 1392163.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כנסיית סנט קולמן, Farahy, [[מחוז קורק]], מקום קבורתה של בואן]]

ב-1930 הייתה בואן האשה הראשונה שירשה את ארמון המפטון קורט, אולם המשיכה להתגורר באנגליה והרבתה לבקר באירלנד. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] היא עבדה בשביל משרד המידע הבריטי, דיווחה מדיניותה של אירלנד, במיוחד בנושא הנייטרליות האירית.

Notes On Éire: Espionage Reports to Winston Churchill by Elizabeth Bowen. (2nd Edition). Aubane Historical Society (2008), Elizabeth Bowen: The Enforced Return by Neil Corcoran, Oxford University Press (2004), and That Neutral Island by Clair Wills, Faber and Faber (2007).

השקפתה הפוליטית של בואן הייתה [[אדמונד ברק|ברקיאנית]]-[[שמרנות|שמרנית]].

היתר אינגמן, [http://archive.is/20120708095939/findarticles.com/p/articles/mi_hb162/is_1_39/ai_n32395103/ "אביהיר וולש, אליזבת בואן"], Irish University Review: a journal of Irish Studies, אביב-קיץ 2009

מארן לינט, [http://muse.jhu.edu/login?uri=/journals/modern_fiction_studies/v056/56.2.linett.html "אליזבט בואן (סקירה)"], MFS Modern Fiction Studies, כרך 56, מספר 2, קיץ 2010

במהלך ואחרי המלחמה היא כתבה ספרים על חוויותיה בזמן המלחמה בלונדון The Demon Lover and Other Stories {{כ}}(1945) ו- The Heat of the Day {{כ}}(1948). הוענק לה התואר מפקדת [[מסדר האימפריה הבריטית]] ב-1948.

 

 

הרומן האחרון פרי עטה, "אוה טראוט" (1968), זכה בפרס לזכרו של ג'יימס טייט ב-1969 והיה מועמד סופר ל[[פרס מאן בוקר]] ב-1970. אחר-כך, היא הייתה בין השופטים (ביחד עם ידידה סיריל קונולי) שהעניקה את פרס מאן בוקר לג'ון ברגר על ספרו G. היא שהתה בחג המולד של 1972 ב[[קינסייל]], [[מחוז קורק]] ביחד עם חבריה רב-סרן סטפן ורנון וליידי אורסולה ורנון (בתו של דוכס וסטמינסטר) אולם אושפזה עם שובה לביתה. שם ביקרו אותה [[ישעיהו ברלין]], סיריל קונולי, אורסולה ורנון, רוזמונד ליהמן, הסוכן הספרותי שלה ספנסר קרטיס בראון, וצ'ארלס ריצ'י.

Elizabeth Bowen: Portrait of a Writer by Victoria Glendinning, Weidenfeld & Nicolson (1977), p.239

 

אליזבת בואן הלכה לעולמה כתוצאה מ[[סרטן הריאה]] בבית החולים לונדון ב-22 בפברואר 1973, היא הייתה בת 73 במותה. היא קבורה ביחד עם בעלה בחצר כנסיית פראהי, בסמוך לשער של ארמון המפטון קורט. יש שלט זיכרון לזכרה (שנושא את מילותיו של ג'ון ספארו) בכניסה לכנסיית סנט קולמן בפראהי, שם נערך יום לזכרה מדי שנה.