ויקיפדיה

בית הקברות סמבוסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Harel (שיחה | תרומות)
מנטרים
29,988 עריכות
מ ←‏בית הקברות לאחר 1948: מידע שנתקבל ממשפחתו
OfekBot (שיחה | תרומות)
32,748 עריכות
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 26:
 
===בית הקברות לאחר 1948===
[[קובץ:מצבה_משולבת_בגדר_במחנה_הלגיון_הירדני_בהר_ציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבה משולבת בגדר במחנה הלגיון הירדני בהר ציון.]]לאחר [[קום המדינה]] היה בית הקברות סמבוסקי בשטח [[ירדן]]. צפונית לבית הקברות נבנה מחנה צבאי ירדני אשר שימש כמפקדת פלוגת התעסוקה של [[הקו העירוני]]. בין מבני המחנה היו 15-20 אוהלים שבסיסיהם נבנו מ-200 עד 300 מצבות שנלקחו מבתי הקברות היהודים, וכן גדרות הבנויות מחלקי מצבות;<ref>{{הערה|1=ראו '''סקר הוועדה לבדיקת חלול בתי העלמין בהר הזיתים ובחברון''', ירושלים, תשכ"ח עמ' 19, תמונות הצ' 1-12 ומפה ד'. יש לציין כי חברי הוועדה לא היו מודעים לקיומו של ביה"ק סמבוסקי, ולפיכך קבעו כי כל המצבות מקורן בהר הזיתים.</ref>}} ייתכן שחלק מהם נלקח מבית הקברות סמבוסקי הסמוך למקום.
 
למרות המחסור בקרקעות, נמנעו תושבי האזור מלפלוש ולבנות על שטח בית הקברות סמבוסקי, עד 1967. דווקא כשעבר השטח לשליטה ישראלית, לאחר [[מלחמת ששת הימים]], החלה תופעה של פלישות ובניה בלתי חוקית בפאתי בית הקברות. כיום ניצבים בשטח בית הקברות מספר מבנים בלתי חוקיים, משחטת רכב ו[[מוסך]], וחלקים ממנו יושרו באמצעות כלים כבדים. במהלך פעולות אלה נהרסו קברים רבים ונותצו עשרות מצבות. מצבות אחרות שימשו כאבני בנייה ומדרגות בבתים בשטח בית הקברות.
שורה 54:
{{ציטוט|תוכן=היום ההוא שחל פעם בשבע שנים חג הוא לישראל בירושלים. ביום מועד יסגרו בו את רוב החנויות ובתי העבודה, והעיר עליזה ושמחה... ואחרי אשר מוכרים את הפתיחה של הארון אשר בו הושמו ספרי התורה שבלו ואת הספרים הנתונים כדי כרס מועטפים במעטפות יקרות ומפוארות, בכסף, בציצים ופרחים, תחת חופת משי, מתחילה התהלוכה. שרי עיר וסריסי ה[[חכם באשי]] סולים להם המסילה בין ההמון הרב. לצדי החופה הולכים שני אנשים נושאי נרות שעווה גדולים כקומת איש ועליהם כתוב "כי נר מצווה ותורה אור". אחריהם נוהרים אנשים למאות, נושאי שקי "השמות", תלמידי הת"ת עם מוריהם ונרות שעווה בידיהם הולכים ומזמרים שירי קודש. יוצאים דרך שער ציון, עוברים ברינה את [[עמק יהושפט]] אל המערה הגדולה אשר בקצה שדה הקברות העתיק "סמבוסקי" ושם יגנזום עד דור אחרון.|מקור=גרייבסקי, 1993 (מהדורת צילום), חוברת ט' עמ' 12.}}
בשנת 1924 ערך ד"ר [[יהודה לייב מאגנס]] מן [[האוניברסיטה העברית]] סקר ממצאים במערות הגניזה בבית הקברות סמבוסקי.<ref>{{הערה|1=י.ל. מגנס, "הגניזות בבתי-העלמין של עדת הספרדים בירושלים", '''קובץ החברה העברית לחקיאת ארץ-ישראל ועתיקותיה''', ירושלים, תרפ"ה, עמ' 88-90</ref>}}
 
בקיץ 1943 נפלו מספר אבנים מן [[הכותל המערבי]], והן נגנזו במערות הגניזה בסמבוסקי, מפאת הקדושה שיוחסה להן.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הקברות_סמבוסקי"