בעיטת עונשין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Little Savage (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 31.44.133.33 (שיחה) לעריכה האחרונה של OfekBot |
תגית: חשד למילים בעייתיות |
||
שורה 13:
==דו-קרב בעיטות הכרעה==
===נוהל===
כללי ביצוע הבעיטה זהים כבמקרה של בעיטת עונשין במהלך המשחק, אך משום שהדו-קרב מתקיים אחר תום המשחק, אסור לשחקן כלשהו לגעת בכדור אחרי הבעיטה חוץ מהשוער הניצב בשער.
▲דו-קרב של בעיטות הכרעה לא הונהג על ידי [[פיפ"א]] ו[[אופ"א]] עד [[1970]]. אולם, קדמו להנהגת שיטת הכרעה זו גרסאות שונות של השיטה הנוכחית בהן השתמשו במפעלים מקומיים במדינות שונות. לדוגמה: ב[[גביע יוגוסלביה בכדורגל|גביע היוגוסלבי]] החל מ-[[1952]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesj/joegcupdetail.html#52 גביע יוגוסלביה בכדורגל, אתר {{כ}} rsssf.com]}}, ב[[גביע איטליה בכדורגל|גביע האיטלקי]] החל מעונת 1958-1959{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesi/italcup59.html גביע איטליה בכדורגל באתר {{כ}} rsssf.com]}} ועוד במדינות שונות באירופה ובדרום-אמריקה. אף בישראל הייתה נהוגה השיטה ב"גביע קרנר" (אליפות ליגות הנוער בשנות ה-50 וה-60) ובטורנירים לא רשמיים.{{הערה|1={{דבר||בדו-קרב דרמטי של בעיטות 11 מטר (3:4) ניצחה "בני-יהודה" את "סטוק-סיטי"|1963/05/30|00603}}}}{{הערה|1={{דבר||כפ"ס וחולון בגמר גביע קרנר לנוער|1966/05/15|00613}}}}
שני אנשים טוענים כי הם היו אלה שהציעו שיטת הכרעה זו למוסדות פיפ"א. הראשון הוא יוסף דגן, אזרח [[ישראלי]], גורס כי הוא הציע את השיטה לאחר שצפה ב[[נבחרת ישראל בכדורגל]] מפסידה ב[[הטלת גורל|הגרלה]] ברבע גמר בטורניר הכדורגל ב[[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)|אולימפיאדת מקסיקו סיטי]] ב-[[1968]].{{הערה|1=
|