העולם ההלניסטי – הבדלי גרסאות

===הממלכות היווניות של בקטריהבאקטריה ושל הודו===

[[תמונה:Greco-BactrianKingdomMap.jpg|ממוזער|250px|הממלכה היוונית של בקטריהבאקטריה בשיא כוחה (שנת 180 לפנה"ס לערך)]]

{{הפניה לערך מורחב|הממלכה היוונית של בקטריהבאקטריה}}

הממלכה היוונית של בקטריהבאקטריה נמצאה באזור [[אפגניסטן]] ו[[פקיסטן]] של ימנו. ראשיתה, בדומה לממלכות הלניסטיות אחרות, במתיישבים היוונים שהותיר אחריו אלכסנדר הגדול במסעו מזרחה במחצית השנייה של המאה ה-4. במלחמות הדיאדוכים נפלה בקטריהבאקטריה תחת שליטתו של בית סלאוקוס, אך הריחוק הרב ממרכז הכובד הסלאוקי במערב החליש את המרות של השלטון המרכזי ולקראת אמצע המאה ה-3 לפנה"ס הכתיר עצמו אציל מקומי בשם דיאודטוס למלך.

ממלכה זו, שהייתה המרוחקת ביותר והמנותקת ביותר מהים התיכון מבין הארצות ההלניסטיות הייתה גם הראשונה ליפול. קשיים רבים שניצבו לפני השליטים ההלניסטיים האחרים, ובמיוחד המוצא היווני של השליטים שמלכו בארץ המאוכלסת בבני עמים שונים שאין בינם ליוונות דבר וחצי דבר הייתה בעוכריהם. המרחק העצום בין בקטריהבאקטריה ליוון לא אפשר גלי הגירה משמעותיים כמו שהיו במצרים ובממלכה הסלאוקית. לכן, די היה בפלישה צבאית קשה אחת כדי למוטט את השלטון הרעוע שלא הצליח לגשר על הפערים בינו למציאות הקשה.

השלטון הסלאוקי לא יכול היה להגיב למעשה מרידה זה היות ששליטה של [[פרתיה]] (אזור אירן של היום) שנמצאת בין בקטריהבאקטריה למרכז הכובד הסלאוקי, שאף היא הייתה לפני כן טריטוריה סלאוקית גם כן הכריזו על עצמו כמלך וכך יצא שפרתיה חצצה בגופה בין ממלכת בקטריהבאקטריה הצעירה לזעם הסלאוקי שיכול היה לנחות עליה אלמלא חציצה זו.

דיאדוטוס השני, בנו של מייסד הממלכה הופל משלטונו בשנת 230 לפנה"ס על ידי אאותידמוס שיסד שושלת משלו. בשנת 210, כ-40 שנה לאחר המרידה הגיע סוף סוף [[אנטיוכוס השלישי]], המלך הסלאוקי, בראש צבא גדול לבקטריהלבאקטריה ותבע את זכויותיו. אנטיוכוס הסתפק בכניעה פורמלית וקבלת מרות מן הפה אל החוץ ולא ביצע שינויים כלשהם במבנה הממלכה הצעירה. עם חזרתו של אנטיוכוס חזרה ללב הממלכה הסלאוקית נפרמו קשרים אלה באותה המהירות שבה נוצרו.

הממלכה ההודית שנוסדה על ידי הפולשים היוונים מבקטריהמבאקטריה התקיימה במשך כ-200 שנים ובשל הריחוק הגאוגרפי הרב ממרכזי האוריינות היוונית בים התיכון רק מידע מועד השתמר במקורות אודות ממלכה זו. מהמעט שידוע על ממלכה זו נראה שפרק זמן אחרי הכיבוש קיבלו על עצמם המלכים היוונים את ה[[בודהיזם]] והמשיכו את התפשטות הממלכה לאזור פוג'אה של היום. לאחר מותו של מננדר, השליט החזק, בשנת 130 לפנה"ס נראה שהממלכה התפרקה למרכיבים קטנים שהחלישו את העמדה היוונית שלא הייתה חזקה במיוחד נוכח מיעוט היוונים באזור. בשנת 70 לפנה"ס שטחים רבים אבדו, ככל הנראה לפולשים שהחריבו את הממלכה היוונית בבקטריהבבאקטריה. הממלכה הוכרעה באופן סופי בסביבות שנת 10 לספירה וחדלה מלהתקיים.