ויקיפדיה

עצב (רגש) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏עצב ודיוק ההערכה: קישורים פנימיים
OfekBot (שיחה | תרומות)
32,748 עריכות
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 23:
 
== עצב ודיוק ההערכה ==
פורגס<ref>{{הערה|1=Forgas, J. P. (1994), [http://cat.inist.fr/?aModele=afficheN&cpsidt=3895043 The role of emotion in social judgments : an introductory review and an Affect Infusion Model (AIM)]</ref>}} מצא כי למצב רגשי קיימת השפעה על דיוק ההערכה של האדם כלפי אירועים ואנשים בסביבה שלו. השפעה זו יכולה לנבוע מטעות באיסוף ה[[מידע]] וכן מהשפעה על תהליך עיבוד המידע. הטענה העיקרית בנוגע לטעות באיסוף מידע היא שה[[הטיה קוגניטיבית|הטייה]] נובעת מהתאמה למצב הרגשי בו נמצאים: לדוגמה במחקרם של פורגס ובאואר<ref>{{הערה|1=Forgas & Bower (1987), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=3612493&dopt=Citation Mood effects on person-perception judgments]</ref>}} נמצא כי אנשים שמחים נטו להעריך אחרים באופן חיובי, כלומר התאימו את הערכתם החיובית למצבם הרגשי השמח. אם כך, הטיה עשויה להתרחש כאשר האדם מתייחס למצב הרגשי בו הוא נמצא כמקור מידע המשפיע על הערכתו.
 
לגבי השפעות על עיבוד המידע, נמצא כי אנשים שמחים נוטים לעבד מידע באופן כללי וקצר לעומת אנשים עצובים המעבדים מידע באופן [[לוגיקה|לוגי]], מדוקדק וארוך.{{הערה|שם=Ambady|Ambady & Gray (2002), [http://www.tufts.edu/~nambad01/sadthinsliceacc.pdf On being sad and mistaken: Mood effects on the accuracy of thin-slice judgments]}}
ניתנו לכך מספר הסברים:
*'''ההסבר הפונקציונלי''' - [[מצב רוח]] מעיד על סיטואציה חברתית שבתורה מאפשרת התנהגות מסוימת. לכן, מצב רוח של [[שמחה]] מעיד על סיטואציה חברתית חיובית ועל כן ההתנהגות תהיה משוחררת יותר. בניגוד לכך, מצב רוח של עצב מעיד על סיטואציה חברתית מסוכנת שמצריכה [[קשב]] רב יותר ועל כן מחייבת עיבוד מידע רב ומדוקדק יותר.<ref>{{הערה|1=Forgas, J. P. (1998), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11407408&dopt=Citation On feeling good and getting your way: mood effects on negotiator cognition and bargaining strategies]</ref><ref>}}{{הערה|1=Forgas, J. P. (1998), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=9731311&dopt=Citation On being happy and mistaken: mood effects on the fundamental attribution error]
}}
</ref>
*'''ההסבר המוטיבציוני''' - אנשים במצב רוח חיובי נמנעים מעיבוד מעמיק שעשוי לערער את המצב החיובי בו מצויים. לעומתם אנשים במצב רוח עצוב משקיעים מאמצים רבים במטרה לשנות את המצב השלילי בו שרויים.{{הערה|Isen, A. M. (1984), Toward understanding the role of affect in cognition}}
*'''יכולת עיבוד המידע מושפעת ממצב רוח''' - לאנשים שמחים, בניגוד לאלו העצובים, קיים חסר זמני במשאבים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] לצורך ביצוע עיבוד מידע מדוקדק ומעמיק. מחקר שניסה לתת תמיכה להסבר אסטרטגיית עיבוד המידע הראה כי חסימה של משאבים על ידי הצגת [[הסחת דעת]], מנע עיבוד מדוקדק והעלה את יעילות ההערכה אצל אנשים במצב רוח עצוב.{{הערה|שם=Ambady}}{{הערה|1=Isen AM, Daubman KA, Nowicki GP (1987), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=3598858&dopt=Citation Positive affect facilitates creative problem solving]}}
 
== עצב ומעמד חברתי ==
נמצא כי ברגע שהאנשים מזהים את ה[[רגש]] המובע, הם נוטים לייחס מאפיינים נוספים לאדם המביע רגש זה ([[אפקט ההילה]]). אדם שמח גורר אליו מאפייני [[חיבה]], ואילו אדם עצוב נתפס כזקוק לעזרה, חלש וחסר יכולת אך גם חם ונחמד<ref>{{הערה|1=Keltner et al. (1998), [http://ist-socrates.berkeley.edu/~akring/keltner%20&%20kring%201998.pdf Emotion, Social Function, and Psychopathology]</ref>}} ואדם [[כעס|כועס]] נתפס כחזק ודומיננטי כמו גם פחות חם וחברותי.{{הערה|Keltner, 1997}}
 
המחקר של טיידנס{{הערה|1=Tiedens, L. Z. (2001), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11195894&dopt=Citation Anger and advancement versus sadness and subjugation: the effect of negative emotion expressions on social status conferral]}} בחן האם אנשים מייחסים [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] ו[[מעמד חברתי|מעמד]] לאנשים אותם הם אוהבים או לאנשים הנתפסים על ידם כבעלי יכולת. המחקר בחן מתן מעמד חברתי בסיטואציות פוליטיות, עסקיות וב[[ראיון עבודה]]. ממצאי המחקר בסיטואציה פוליטית הראו כי אנשים העדיפו לייחס מעמד ל[[מנהיג]] הכועס ולא לזה העצוב. ממצא זה הראה כי אנשים נוטים לייחס כוח לאלו הנתפסים כבעלי כוח ועוצמה יותר מאשר לאלו הנתפסים כאהובים. בסיטואציה העסקית נמצא [[מתאם]] חיובי בין העצב למידת התרומה החברתית, אך אלו שהביעו כעס נתפסו כאנשים שאפשר ללמוד מהם ולכן ראויים למעמד חברתי גבוה ולקידום. בסיטואציה של ראיון עבודה נמצא כי המועמד הכועס נתפס כראוי יותר לקידום ושכר גבוה לעומת זה העצוב.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עצב_(רגש)"