מנהלה מקומית – הבדלי גרסאות

שר הפנים השתמש בסמכותו והקים את רובע [[מכבים רעות]] בתוך מודיעין<ref>{{הערה|1=ק"ת 6547 ביום 28.12.2006</ref>}}, ואת רובע נוה מונוסון בעירית יהוד - מונוסון<ref>{{הערה|1=ק"ת 6457 מיום 30.1.2006</ref>}}. עירית ירושלים אימצה הרעיון של חלוקה לרבעים בעלי סמכויות מסוימות, ואולם בשינוי מסוים: הוקמו מנהלים שהינם עמותות ללא סמכויות פורמליות. הרעיון שמאחורי ניהול עצמי מקומי הינו הגברת מעורבות התושבים בניהול חייהם, וניצול יעיל של משאבים.<ref>{{הערה|1=http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_26/Chapter_D/Publications_Catalog_2026_ChapterF.aspx</ref>}}

בירושלים הוקמו החל משנות השמונים על פי חוזונו של טדי קולק לביזור סמכויות העירייה, 28 מינהלים קהילתיים המשמשים כעמותות המנהלות מתנ"ס מקומי.תפקידם המרכזי הוא לסייע לעירייה, לתושבים ולנותני השירותים הפועלים במסגרתה לשפר את שירותיהם בתחומי החברה, הסביבה, הרווחה והחינוך. אחת מטרותיו של המינהל הקהילתי היא הפיכת הקהילה ליוזמת ולפעילה, להבדיל מגוף שאך מגיב להחלטות העירייה. המינהלים שולבו בין תפקידי המינהלות השכונתיות שהוקמו בשנות ה-70, שהתמקדו בעיקר בחיזוק הדמוקרטיה בשכונה ובפיתוח החברה האזרחית ובין תפקידי המתנ"סים שהתרכזו בעיקר במתן שירותים ובהפעלת תוכניות בתחומי התרבות, הנוער והספורט. הקמת המינהלים בירושלים לא לוותה בהסדר חקיקתי, מעמדם של המינהלים הקהילתיים עדיין לא הוגדר ולא הוגדרו גם יחסי הגומלין.<ref>{{הערה|1=http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:cvMCTvlsM8EJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/bikoret/2008-03-05.rtf+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&cd=3&hl=iw&ct=clnk&gl=il</ref>}}.

מרבית העמותות הוקמו לפי תקנונים מצויים. בתקנוני העמותה לא מופיעים הנחיות באשר להליכי הבחירות לעמותות, וחברים בעמותות אלה המייסדים של העמותות שהם לרוב הנבחרים בסבב הבחירות הראשון. במרבית העמותות לא נערכו בחירות במשך למעלה מעשור. דבר אשר יצר ביקורת ניכרת, שכן חלק משמעותי מחברי המנהל כלל לא נבחר בבחירות אלא התמנה בשלבים שונים, תוך שהממונים על הפעלת המינהלים בעירייה מעירים כי המנהלים הטובים יותר דווקא לא נבחרו בבחירות שכן:"בבחירות לא מייצרים דווקא את הפעילים הנכונים שמייצגים את השכונה, אבל אנחנו גם יודעים שאין דרך אחרת כדי לייצר לגיטימציה".<ref>{{הערה|1=הערת יוסי שרעבי http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:cvMCTvlsM8EJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/bikoret/2008-03-05.rtf+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&cd=3&hl=iw&ct=clnk&gl=il</ref>}}

לאחר אישור הבחירות, נקבע תקנון בחירות על ידי ועדה עירונית, כשהמינהלים נדרשו לאמץ התקנון שנקבע. מרבית המינהלים אימצו התקנון. תקנון הבחירות קבע מספר בוחרים מינימאלי, וכן ועדות ערר שונות. סבב הבחירות הראשון שהתבצע לחלק מנהלים הקהילתיים לא הביא את מספר הבוחרים המינמאלי, ובעקבות כך החלו הליכים משפטיים העוסקים בנושא הבחירות.<ref>{{הערה|1=עתמ 47156-08/11 מינהל קהילתי פסגת-זאב - ירושלים, אליהו בן חמו, אברהם שלום נ' עיריית ירושלים, ראש עיריית ירושלים - ניר ברקת, מועצת העיר ירושלים ואח' </ref>}}