הבדלים בין גרסאות בדף "זיגפריד מוזס"

נוספו 12 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
'''זיגפריד מוזס''' ([[1887]] - [[1974]]) היה [[משפטן]] ו[[כלכלן]] [[יהודי]]-[[גרמני]], מנהיג [[ציוני]] בגרמניה שבין [[מלחמות העולם]], ש[[עליה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] והיה ל[[מבקר המדינה]] הראשון.
 
מוזס היה פעיל ב[[התאחדות ציוני גרמניה]] (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-[[1933]] עד עלייתו לארץ ב-[[1937]]. בתור עורך דין, נוטריון ורואה חשבון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתכנון המשק הממלכתי<ref>{{הערה|1="ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949</ref>}}
 
מוזס היה מהראשונים שהחלו לעסוק, עוד לפני תום [[מלחמת העולם השנייה]], בבסיס המשפטי שעתיד היה לאפשר ליהודים לקבל פיצויים לאחר [[השואה]].
 
ב-[[1949]] מונה על ידי [[נשיא המדינה]] [[חיים ויצמן]] לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד [[1961]]. ב-13 בספטמבר 1949 הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות<ref>{{הערה|1="מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949</ref>}}, שבנוסף לביקורת פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-1 בינואר 1950 הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר.
במשרד הביקורת עבדו 106 איש ותקציב המשרד עמד על 100 אלף ל"י<ref>{{הערה|1="משרד הביטחון והצבא הועמדו לבקורת משרד מבקר-המדינה", עיתון "הארץ", 6.1.1950</ref>}}
 
מוזס היה ממנהיגי קהילת יוצאי גרמניה בישראל וממייסדי [[מכון ליאו בק]] בירושלים ([[1955]]), החוקר את מורשת יהדות גרמניה.
32,748

עריכות