פרעות איסטנבול – הבדלי גרסאות

'''פרעות איסטנבול''' ([[טורקית]] '''6-7Eylül Olayları''' - "אירועי 6-7 בספטמבר"; [[יוונית]] '''Σεπτεμβριανά''' - "ספטמבריאנה") היו פרעות שלפי מספר מקורות אורגנו על ידי [[המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946)|המפלגה הדמוקרטית]] בראשות [[ראש ממשלת טורקיה]] [[אדנאן מנדרס]]<ref>{{הערה|1=[http://www.hrw.org/reports/pdfs/g/greece/greec991.pdf דוח של Human Rights Watch Document</ref>}} <ref>{{הערה|1=[http://www.oekumene.at/dokumente/20050905_pogrom-konstantinopel.htm Vor 50 Jahren zerstörte ein Pogrom das alte Konstantinopel</ref>}} <ref>{{הערה|1=Speros Vryonis, The Mechanism of Catastrophe: The Turkish Pogrom of September 6–7, 1955, and the Destruction of the Greek Community of Istanbul, New York: Greekworks.com 2005, ISBN 978-0-9747660-3-4 </ref>}}, ואשר הופנו בעיקר נגד האוכלוסייה ה[[יוון|יוונית]] ב[[איסטנבול]] ב-[[6 בספטמבר]] [[1955]] וביום המחרת. הפרעות פגעו במידה פחותה גם באוכלוסייה ה[[ארמניה|ארמנית]], וכן היו להן הדים גם ב[[איזמיר]].

[[הסכם לוזאן]] שנחתם ביום [[24 ביולי]] [[1924]] סיים באופן רשמי את [[מלחמת העצמאות של טורקיה]] ואת [[מלחמת יוון-טורקיה]]. ההסכם קבע חילופי האוכלוסייה רחבי היקף בין טורקיה ו[[יוון]], אך הכיר בזכותם של 279,988 היוונים שהתגוררו ב[[איסטנבול]]<ref>{{הערה|1=[http://chicago.agrino.org/turkish_pogrom_against_the_greeks.htm מתוך TURKISH POGROM AGAINST THE GREEK POPULATION OF CONSTANTINOPLE 6-7 SEPTEMBER 1955]</ref>}} להמשיך ולהתגורר בבתיהם. למרות זאת, ולמרות ביקורו ההיסטורי של [[אלפתריוס וניזלוס]] בטורקיה ב-[[1930]], ביקור אשר הוביל לחתימת [[ההסכמה הבלקנית]] ב-[[9 בפברואר]] [[1934]] לה היו שותפות גם טורקיה ויוון; הלכה האוכלוסייה היוונית בעיר והתדלדלה בשל זרם הגירה קבוע למדי של יוונים שהיגרו ממנה ליוון ולארצות אחרות. ב-1955 נותרו כ-80,000 עד 100,000 יוונים באיסטנבול.

ב-[[1954]] עוד ביקר [[נשיא טורקיה]] [[ג'לל באייר]] ביוון והגדיר את יחסי שתי המדינות כדוגמה לדו קיום למרות היסטוריה של חוסר אמון הדדי<ref>{{הערה|1=[http://www.hrw.org/reports/pdfs/g/greece/greec991.pdf דוח של "Human Rights Watch Dokument"</ref>}}, אך בראשית 1955 החל המצב ב[[קפריסין]] להתדרדר ועימו גם יחסי טורקיה ויוון. [[יורגוס גריווס]] (Γεώργιος Γρίβας) הקים את "ארגון הלוחמים הקפריסאים הלאומי" (EOKA, Εθνική Οργάνωσις Κυπρίων Αγωνιστών) והחל בהתנגדות אלימה לשלטון ה[[בריטניה|בריטי]] באי, מתוך כוונה מוצהרת להביא לסיומו ולאיחוד האי עם יוון (Ένωσις). יחסי הקהילות היוונית והטורקית באי הורעו, וב-[[28 באוגוסט]] [[1955]] טען מנדרס בנאום כי היוונים בקפריסין מתכננים לטבוח בתושביה הטורקים. המצב הכלכלי הירוד בטורקיה ושחיתות השלטון תרמו לאווירה של חוסר שקט ולהתדרדרות בפופולריות של מנדרס.