רגשנות – הבדלי גרסאות

באופן כללי, על אף שחוקרי רגשות חלוקים בדעתם לגבי הדרך הנכונה לאפיין ולסווג רגשות ורגשנות,<ref>{{הערה|1= James A. R., & James M. C. (1999). The Phoenix of Bipolarity: Reply to Watson and Tellegen Psychological Bulletin. 125, (5), 611-617</ref>}} מקובל כי כל רגש מהווה שילוב של רמת נעימות (נעים או לא נעים) ורמת עוררות או פעלתנות (פעיל או לא פעיל). לדוגמה: התלהבות היא רגש המורכב משילוב בין נעימות ופעלתנות גבוהה, בעוד ששלווה היא רגש המורכב משילוב בין נעימות ופעלתנות נמוכה. גם רגשנות מהווה שילוב של נעימות ופעלתנות. על פי אפיון זה, הצירופים האפשריים של נעימות נמוכה או גבוהה עם פעלתנות נמוכה או גבוהה מגדירים ארבעה רבעונים (Quarters).

במקביל לאפיון זה, קיים כיום מודל מוכר לניתוח וסיווג של רגשנות שהוצע על ידי ווטסון וטלגן.<ref name{{הערה|שם="Watson & Tellegen 1985">|1= Watson, D, & Tellegen, A. (1985). Toward a consensual structure of mood. Psychological Bulletin, 98, 219-23</ref>}} לטענת החוקרים, ישנם שני ממדים של רגשנות: '''רגשנות חיובית''' (Positive Affectivity) ו'''רגשנות שלילית''' (Negative Affectivity), ולכל אדם ישנה רמה מסוימת הן של רגשנות חיובית והן של רגשנות שלילית. מכאן, בהתאם למודל ובניגוד לאינטואיציה, רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההיפך מרגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה. על פי ווטסון וטלגן<ref name{{הערה|שם="Watson & Tellegen 1988">|1= Watson, D., Clark, L. A., & Tellegen, A. (1988). Development and validation of brief measures of positive and negative affect: The PANAS scales. Journal of Personality and Social Psychology, 54, 1063-1070.</ref>}} יש להתייחס לארבעת הרבעונים על פי שני צירים המגדירים את המידה שבה לאדם יש רגשנות חיובית ורגשנות שלילית. שני הממדים הללו של רגשנות הם דו קוטביים, ומתארים תכונות נפרדות ובלתי תלויות של בני אדם, כך שלכל אדם ניתן לתת ציון לגבי מידת הרגשנות החיובית שלו ומידת הרגשנות השלילית שלו.

('''[[PANAS]]''' - (Positive And Negative Affectivity Scale {{כ}}<ref name{{הערה|שם="Watson & Tellegen 1988"/>}}. חוקרים בישראל פיתחו תרגום מקביל ל[[עברית]]. על פי הוראות ה[[שאלון]], כל אדם מתבקש לציין באיזו מידה הוא מרגיש תחושות או רגשות מסוימים, כגון שמח, נלהב, אשם, מודאג, נרגש וכדומה. את התשובה המתאימה ביותר מציינים בסולם 5 - 1 (1 - במידה מועטה או בכלל לא, 5 - במידה רבה מאד). מיפוי קודם של הרגשות האלה על ידי החוקרים מאפשר להגדיר מתוך התשובות את רמת הרגשנות החיובית ואת רמת הרגשנות השלילית של האדם.

יתרון נוסף שהתגלה בפיתוח שאלון זה, הוא שעל אף שמדובר בתכונה אישיותית, ניתן גם לבקש מבני אדם להגיב לגבי מסגרות זמן ספציפיות, כלומר בני אדם יכולים לענות על הרגשות שהם חשים ברגע זה, בשבוע האחרון, או באופן כללי. כך ניתן ללמוד גם על רגשנות כתגובה רגשית למצב נתון, ולא רק כתכונה אישיותיות כללית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "באופן כללי" ניתן ללמוד על תכונת הרגשנות החיובית והשלילית. על ידי תגובות לשאלות על תחושות "ברגע זה" ניתן ללמוד על '''רגשנות מצבית''' כלפי אירוע או מצב ספציפי. כך לדוגמה מחקרם של רפאלי ועמיתיה הראה כי המתנה ב[[תור (סדר)|תור]] גורמת לעלייה ברמת הרגשנות השלילית.<ref>{{הערה|1= Rafaeli, A., Barron, G. & Haber, K. (2002). The effects of queue structure on attitudes. Journal of Service Research, 5(2), 125-139.</ref>}}

*'''בריאות פיזית''' - כאשר מדובר על בני אדם חולים, מעניין לגלות כי ישנם הבדלים בבריאות הפיזית בהתאם לרמת הרגשנות. בני אדם בעלי תכונת רגשנות חיובית גבוהה היו בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר, דיווחו על פחות [[כאב]]ים וסימפטומים פיזיולוגיים שונים (כגון [[לחץ דם]]), וכן נדבקו פחות במחלות מדבקות בהשוואה לבני אדם בעלי תכונת רגשנות שלילית גבוהה, וזאת כאשר לשניהם היו אותם סימני [[מחלה]]. כמו כן, כאשר מדובר על חולים במחלות כרוניות בעלות תוחלת חיים ארוכה יחסית (לדוגמה: [[מחלת לב|מחלות לב]]), תכונת הרגשנות החיובית מגדילה את הסיכויים לשרוד. אך בניגוד לכך, ובאופן בלתי צפוי, כאשר מדובר בחולים במחלות כרוניות עם תוחלת חיים קצרה וסיכויי החלמה קלושים (לדוגמה: [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בשלב מתקדם), אחד המחקרים הראה שרמה גבוהה של רגשנות חיובית מקטינה את הסיכויים לשרוד ואף עלולה לגרום לחולים לסכן את בריאותם.<ref name{{הערה|שם="cohen & pressman 2006">|1= Cohen S & Pressman, S.D. (2006). Positive Affect and Health. Current Directions in Psychological Science,15 (3) 122 </ref>}}

*'''חוסן נפשי והתמודדות עם משברים''' - ממצאים מחקריים מראים כי קיים קשר בין רגשנות חיובית לבין בריאות פיזית טובה יותר וסגנון חיים בריא, אולם מהו ההסבר לקשר בין רגשנות לבין חוסן נפשי והתמודדות עם משברים? הסבר אחד מגיע מתחום ה[[פיזיולוגיה]] אשר מציע כי בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית הם בעלי רמות נמוכות יותר של הורמוני [[דחק]] (כגון [[אפינפרין]], [[קורטיזול]]), כך שנוצר אצלם מעין חוסן נפשי המספק משאבים חיוביים להתמודדות עם אירועים מלחיצים.<ref name{{הערה|שם="cohen & pressman 2006"/>}} [[מודל הבנייה וההרחבה]] (באנגלית Broaden and build theory) <ref>{{הערה|1= Fredrickson, B. L. (1998). What good are positive emotions? Review of - General Psychology, 2, 300–319. </ref>}} מעניק הסבר אחר וגורס כי בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית החווים אירועים חיוביים בהווה, יוצרים בעזרת "ספירלה" או "כדור שלג", סבירות גבוהה יותר לאירועים חיוביים גם בעתיד. כלומר, תחושת [[אושר]] ו[[רווחה]] בהווה, היא זו היוצרת סבירות לתחושה דומה גם בעתיד, מה שמסייע להם בבניית מערכת חזקה ומשופרת של התמודדות עם משברים עתידיים.<ref>{{הערה|1= Fredrickson, B. & Joiner, T. (2002). Positive emotions trigger upward spirals toward emotional well-being. Psychological Science, 13, 172-175. </ref>}}

על אף שככל הנראה קיימים הבדלים רבים בין תרבויות, רוב המחקרים מתייחסים להבדלים הקשורים ב[[אינדיבידואליזם]] ו[[קולקטיביזם]]. בתרבויות אינדיבידואליסטיות, התגלה קשר חזק בין רגשנות (בין אם חיובית ובין אם שלילית) לבין שביעות הרצון מהחיים באופן כללי (אם כי הקשר היה חזק יותר עבור רגשנות חיובית בהשוואה לרגשנות שלילית). לעומת זאת, בתרבויות קולקטיביסטיות רבות לא נמצא קשר בין רגשנות שלילית לבין שביעות רצון מהחיים, וייתכן שהדבר נובע מכך שיש [[שונות]] גדולה יותר בדרך בה תרבויות מווסתות את הרגשנות השלילית בהשוואה לרגשנות החיובית.<ref>{{הערה|1= Suh, E., Diener, E., Oishi, S., & Triandis, H. C. (1998). The shifting basis of life satisfaction judgments across cultures: Emotions versus norms. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 482-493.</ref>}}

*'''קבלת החלטות''' - כאשר בני אדם נדרשים להתמודד עם מצבים מעניינים וחשובים, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת לביצוע עיבוד שיטתי, זהיר וקוגניטיבי ולפיכך, תהליך [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] שלהם הופך להיות יותר יעיל, יסודי, גמיש וחדשני. בנוסף לכך, רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת ל[[יצירתיות]], גמישות קוגניטיבית, תגובות חדשניות, פתיחות למידע חדש, והתמודדות עם בעיות מנטאליות, מכיוון שהיא מעודדת גישה של פתרון בעיות וחיפוש מגוון אחר תוצאה מספקת ומתאימה. לבסוף, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית לא מעודדת לקיחת סיכון, אך מסייעת בתהליך ההתמקחות ומשפרת את התוצאות של תהליכי משא ומתן המתקיימים פנים אל פנים בניסיון להגיע להסכם.<ref>{{הערה|1= Isen, A.M. (2004). An Influence of Positive Affect on Decision Making in Complex Situations: Theoretical Issues With Practical Implications. Journal of consumer psychology, 11(2), 75–85. </ref>}}

*'''משא ומתן''' - כאשר בני אדם מנהלים משא ומתן, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית הביאה ליותר [[אופטימיות]] ביחס לתוצאות הצפויות, לתכנון ושימוש באסטרטגיות שיתוף פעולה, ולתוצאות טובות יותר מבחינת עריכת וכיבוד הסכמים, הן במיקוח בין-אישי (לא פורמלי) והן במשא ומתן בין-קבוצתי (פורמלי). בנוסף לכך, רגשנות חיובית מעלה את הסבירות לשימוש באסטרטגיית [[שיתוף פעולה]] (אך לא אסטרטגיות אחרות כגון [[מידה כנגד מידה]]), משפרת את תוצאות המשא ומתן, גם אם רק אחד מהצדדים המנהלים משא ומתן הוא בעל תכונה זו,<ref name{{הערה|שם="Forgas 1998">|1= Forgas, J. P. (1998) "On feeling good and getting your way: Mood effects on negotiator cognition and behavior". Journal of Personality and Social Psychology, 74, 565–577. </ref>}} ומגדילה את הנכונות להסכמה עם טיעוני שכנוע, וכן את שינוי ההתנהגות כתוצאה מהם.<ref>{{הערה|1= Albarracin D. & Kumkale, G.T. (2003) "Affect as Information in Persuasion: A Model of Affect Identification and Discounting". Journal of Personality and Social Psychology, 84(3) 453-469.</ref>}} בניגוד לממצאים על רגשנות חיובית, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות שלילית הביאה לשימוש רב יותר באסטרטגיה תחרותית, ולתוצאות פחות טובות מבחינת עריכת הסכמים וכיבודם,<ref name{{הערה|שם="Forgas 1998"/>}} וכי רמה גבוהה של רגשנות שלילית קשורה להתנהגות תחרותית, הצעות נמוכות יותר, דחיית אולטימטומים, רווחים משותפים נמוכים יותר כתוצאה מתהליך המשא ומתן, וכן לנכונות פחותה להמשך שיתוף פעולה בעתיד.