שמירת שבת – הבדלי גרסאות

בשבעה עשר מספרי התנ"ך מופיעות לא מעט התייחסות לשבת. ביניהן: חזרה על ציווי שמירת השבת וביאורים פרטניים יותר של המצווה הכללית, כאשר ספר [[ויקרא]] וספר [[שמות]] מביאים את מירב הדברים. <ref>{{הערה|1=ראו, '''קונקורדנציה: שבת''', בחיפוש חלקי מילים, אתר [http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp ''סנופי קונקורדנציה'']</ref>}}

השבת נידונה גם ב[[משנה]], כאשר [[מסכת שבת]] מוקדשת כולה לעיסוק בדיני שבת. מסכות כגון, [[מסכת עירובין]], [[מסכת מנחות]] ואחרות אף הן מתייחסות לאלו. <ref>{{הערה|1=ראו, '''קונקורדנציה: שבת''', בחיפוש חלקי מילים, אתר [http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp ''סנופי קונקורדנציה'']</ref>}}

עד לכתיבת המשנה נשמרו הלכות שבת לפי מסורת התורה שבע"פ, שנמסרה לעם ישראל במעמד הר סיני. עם כתיבת המשנה ערכו חז"ל סדר בהלכות אלו והעלו על הכתב דיונים שונים בנושא: 'שבת'. חכמי התלמוד הישוו את הלכות השבת להלכות כשפים.<ref>{{הערה|1="אמר אביי: הלכות שבת כהלכות כשפים". מסכת סנהדרין, דף סז ד</ref>}} הקבלה זו נוגעת רק לאיסורי השבת ש"יש מהן סקילה ויש מהן פטור אבל אסור. ויש מהן מותר מלכתחילה,"<ref>{{הערה|1=מסכת סנהדרין, דף סז ה</ref>}} כפי שיש בענייני כישוף.<ref>{{הערה|1=עמנואל לוינס מבהיר כי דיון זה בשבת ובכשפים עוסק למעשה בהבדלה, "... הבדלה מן העולם שבו '''מראית העין''' משנה את '''מראה הדברים'''... ובו סילוק הקודש אינו אלא קסם חדש המחזיר את הקודש ומנוון אותו עד כדי כישוף. ...חכמי התורה דנים בטוהרה על פי ההלכה, המסתמכת על אמות מידה חיצוניות. המעשה החיצון נדרש כדי שהטוהרה הפנימית תהיה יותר מאשר מילים." עמנואל לוינס, '''תשע קריאות תלמודיות''' (2001), עמ' 188-9</ref>}}

ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] השבת מתוארת כיום בו נח כל היקום, אף החי הצומח והדומם. רעיון זה מופיע בהקשרים שונים: כך מסופר כי בהיות עם ישראל במדבר, לא ירד המן בשבת וכי ביום שישי קיבל העם 'לחם משנה', תבשיל משובח יותר מזה אשר ניתן בימות חול; האגדה מספרת כי פרה של יהודי הנמכרת לנוכרי, תסרב לחרוש בשבת כדי לשמרה; ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%94_%D7%91 סנהדרין סה ב] מסופר כי ישנו נהר מופלא, ששמו סמבטיון, אשר שומר שבת; ושלל אגדות מעין אלו המתארות בעלי חיים שונים, צמחים, ואף מחוזות, כמו הגיהנום, השובתים בשבת, ואחרים המתעוררים מתהדרים ומתעלים כעץ החיים וכלל הנשמות, או רוח שכינה ועדנה הנושבת ביום זה מן העולם הבא אל עולמנו.<ref>{{הערה|1=ד"ר יום-טוב לוינסקי, '''אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות'''(1975), כרך ב', עמ' 740-41</ref>}}

השבת כמופיע ביהדות מתייחדת מימי החול בשלושה אופני התקדשות: מעשה, דיבור ומחשבה.<ref>{{הערה|1=[http://shomershabes.co.il/shomershabes/articles_heb.asp?naal=149 גדולה שבת שנתקדשה בשלש קדושות: מעשה, דיבור ומחשבה], אתר 'שומר שבס'</ref>}}