ויליאם גודווין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 3:
[[3 במרץ]] [[1756]] - [[7 באפריל]] [[1836]]) היה [[עיתונאי]] [[אנגליה|אנגלי]], [[פילוסופיה|פילוסוף]] [[פוליטיקה|פוליטי]], ו[[סופר]]. הוא נחשב אחד מראשוני הפילוסופים שעסקו ב[[תועלתנות]], ואחד מהחסידים הראשונים של ה[[אנרכיזם]] הפילוסופי. יש הרואים בו את אבי האנרכיזם המודרני.
 
גודווין מפורסם בעיקר בשל שני ספרים שפרסם בטווח של שנה: "חקירה בנוגע לצדק פוליטי"<ref>{{הערה|1=הספר כולו נמצא ברשת [http://web.bilkent.edu.tr/Online/www.english.upenn.edu/jlynch/Frank/Godwin/pjtp.html]</ref>}}, שעיקרו התקפה על מוסדות פוליטיים ו"דברים כפי שהם או הרפתקאותיו של קיילב ויליאמס", שעיקרו התקפה על זכות היתר ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטית]], אך הוא למעשה גם נחשב [[רומן]] המסתורין הראשון.
 
בהתבסס על הצלחתם של שני ספריו, גודווין היה חבר בחוגים הרדיקליים של לונדון בסוף [[המאה ה-18]]. כחלק מתגובת החוגים השמרניים לרדיקליזם הבריטי, גודווין הותקף, חלקית בגלל [[נישואים|נישואיו]] לסופרת ה[[פמיניזם|פמיניסטית]], [[מרי וולסטונקראפט]], בשנת [[1797]], וה[[ביוגרפיה]] שכתב עליה לאחר מותה. ביתם, מרי גודווין (לימים [[מרי שלי]]), כתבה מאוחר יותר את הספר "[[פרנקנשטיין]]" ונישאה למשורר, [[פרסי ביש שלי]].
שורה 26:
מדע המדינה השפיע רבות בתקופה זו: אחרי ברק ו[[תומאס פיין]], גודווין היה התגובה הכתובה הפופולרית ביותר למהפכה הצרפתית. יצירתו של גודווין נראתה כמאירה דרך אמצעית בין שתי העמדות הקיצוניות של ברק ופיין. ראש הממשלה, [[ויליאם פיט]], אמר שאין צורך לצנזר את היצירה, מאחר שמעל [[פאונד (מטבע)|פאונד]] אחד היא תהיה יקרה מידי עבור האנגלי הממוצע. אולם, בסופו של דבר הספר מכר כ-4,000 עותקים והביא לתהילתו של גודווין.
 
השפעת הספר גברה לאחר שגודווין פרסם נובלה פופולרית באותה מידה בשם "הדברים כפי שהם, או הרפתקאותיו של קיילב ויליאמס", שמספרת את סיפורו של משרת שמגלה סוד חשוך על אדונו האריסטוקרט, פולקלנד, ונאלץ לברוח בעקבות הידע החדש שברשותו. "קיילב ויליאמס" נחשב המותחן הראשון<ref>{{הערה|1=Peter Marshall, Demanding the Impossible, עמ' 196</ref>}}. גודווין ציין באירוניה שחלק מהקוראים צורכים בלילה אחד, את מה שלקח לו למעלה משנה לכתוב. אחת ממעלות הספר הוא דיוקן של מערכת הצדק האנגלית באותה תקופה, ועלילה נבואית הנוגעת לריגול פנימי. הקלוויניזם של גודווין עדיין ניכר, אם כי בצורה חילונית. בסופה של הנובלה, כאשר קיילב וויליאמס מתעמת בסופו של דבר עם פולקלנד, פולקלנד נפצע, ומיד מודה בצדקתה של מטרתו של ויליאמס. ויליאמס לא מרגיש הקלה או אושר עקב כך, אלא רואה בהרס אדם הנשאר אציל בעיניו, גם אם ירד מגדולתו. קיילב ויליאמס מאשר במרומז את טענתו של גודווין שעל החברה להשתנות על מנת שהתנהגותו של היחיד תשתנה. טענה זו מעמידה אותו קרוב יותר ל[[מרקסיזם]] ואנרכיזם מאשר ל[[ליברליזם]]. השיטה הספרותית בה הוא נוקט, כפי שהוא מתאר אותה במבוא לנובלה, הותירה את השפעתה גם היא: גודווין מתחיל את הספר בבריחתו של קיילב לכל אורך אנגליה ו[[אירלנד]], ומפתח את העלילה לאחור. [[צ'ארלס דיקנס]] ו[[אדגר אלן פו]] החמיאו לגודווין על כושר ההמצאה שלו.
 
==כתבים פוליטיים==