תסאוס – הבדלי גרסאות

הבריון האחרון היה [[פרוקרוסטוס]] מ[[אלאוסיס]], שהציע לעוברי האורח את מיטתו. כדי להתאים את גופם למיטה, היה מותחם או מנסר את רגליהם. תסאוס גבר על פרוקרוסטוס, אך איננו יודעים אם קיצץ את גופו או האריך אותו על מנת להתאימו למיטה.<ref>{{הערה|1=‏השווה סנהדרין קט, ב: "הייתה להם (לאנשי סדום) מיטה, שהיו משכיבים עליה אורחים. ארוך - קיצרוהו, גוץ - מתחוהו."‏</ref>}}

חברו הטוב ביותר של תסאוס היה [[פריתואוס|פֶּ‏רִיתוֹ‏אוֹ‏ס]], מלך ה[[לפיתים|לַ‏פִּ‏יתִים]]. פריתואוס שמע על אומץ לבו וגבורתו של תסאוס, אך ביקש להיווכח בכך במו עיניו. על כן גנב את עדר הבקר של תסאוס והבריח אותו ממרתון כשתסאוס דולק אחריו. פריתואוס נטל את כלי נשקו והשניים כבר נערכו לדו-קרב, כאשר נמלכו בדעתם, נשבעו שבועת ידידות איש לרעהו ויצאו יחד לצוד את [[חזיר הבר הקלידוני]]. ב[[איליאדה]] מונה [[נסטור (מיתולוגיה)|נֶ‏סְטוֹ‏ר]] את פריתואוס ואת תסאוס בין "העצומים בין כל בני האדם בארץ" אשר "בעצומים נלחמו, בשוכני ההר ה[[קנטאור|קנטאורים]], השמידום בגבורה איומה."‏‏<ref>{{הערה|1=‏איליאדה, ספר ראשון, 265-267.‏</ref>}}

תסאוס שב לעירו, אך לא הצליח לשלוט בה כמקודם. כשגברה השפעת שונאיו ומתנגדיו ולא יכול היה עוד להטיל את מרותו על האתונאים, פרש אל האי [[סקירוס|סְקִירוֹ‏ס]], בו הייתה לו נחלה שירש מאבותיו. [[ליקומדס|לִיקוֹ‏מֵדֵס]], מלך האי, שנתיירא ממנו או שמא רצה לשאת חן בעיני האתונאים, טמן לו פח ודחף אותו אל מותו מאחד צוקי ההרים. על פי גרסה אחרת מעד המלך הגולה ונפל כשטייל להנאתו לאחר סעודה. פלוטארכוס מספר, כי ב-[[480 לפנה"ס|475 לפנה"ס]] יצא [[קימון|קִימוֹ‏ן]] אל סקירוס על פי הוראת [[אורקל]] כדי למצוא את עצמות תסאוס ולהביאן לאתונה. "כשחפרו נתגלה שם ארון מתים של אדם גדול-מידות, ולצדו היו מונחים ראש-חנית של ארד וחרב. כשהביא קימון שרידים אלה לאתונה בטריארה שלו, שמחו בהם האתונאים וקיבלום בתהלוכות פאר ובקורבנות, כאילו חזר תסאוס עצמו לעירו "‏‏<ref>{{הערה|1=פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי יוון ורומי - תיסיבס, לה-לו; שם, חיי אישים: אנשי יוון - קימון, י'.</ref>}}.