גרעין האקומבנס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
[[File:Dopamine Pathways He.png|thumb|250px|גרעין האקומבנס הוא חלק מהמערכת הדופמינרגית]]
גרעין האקומבנס שולח מידע אל [[קליפת המוח הקדם-מצחית]] כדי לסייע ב[[ארגון (פעולה)|ארגון]] של פעולות מוטוריות ו[[הכרה|קוגניטיביות]]{{הערה|שם=קולקינס}}.
גרעין האקומבנס ממלא תפקיד מרכזי ב[[מערכת החיזוק]] במוח{{הערה|שם=גרגורי|Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.}}.
הוא מקושר ל[[הטגמנטום הגחוני|טגמנטום הגחוני]] כחלק מ[[המערכת המזולימבית]] mesolimbic system של ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[דופמין]]. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים ל[[הנעה]] (מוטיבציה) וגמול, ולעתים אף מכונה "מרכז ה[[עונג]]" של ה[[מוח]].
לגרעין האקומבנס יש חשיבות רבה לתהליכי הויסות של התנהגויות המכוונות לגמול{{הערה|שם=אימפ|Catharine A. Winstanley , Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S027273580600002X Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies]. Clinical Psychology Review 26, 379–395}}
הוא מעודד בחירה של פעולות, אשר יובילו לגמול מצופה{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.▼
▲גרעין האקומבנס ממלא תפקיד מרכזי ב[[מערכת החיזוק]] במוח{{הערה|שם=גרגורי|Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.}}. הוא מקושר ל[[הטגמנטום הגחוני|טגמנטום הגחוני]] כחלק מ[[המערכת המזולימבית]] mesolimbic system של ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[דופמין]]. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים ל[[הנעה]] (מוטיבציה) וגמול, ולעתים אף מכונה "מרכז ה[[עונג]]" של ה[[מוח]].
עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת בעקבות ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים{{הערה|שם=קולקינס}}.
▲הוא מעודד בחירה של פעולות, אשר יובילו לגמול מצופה{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.
אזור זה נחקר רבות בהקשרים של [[התמכרות]] ל[[סם פסיכואקטיבי|סמים]], וידוע כי סמים ממכרים גורמים לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס.
| |||