מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות

'''מערכות המסתור של בר כוכבא''' הן חללים תת-קרקעיים חצובים ב[[סלע]], המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא ב[[שפלת יהודה]] וב[[הגליל|גליל]]<ref>{{הערה|1=להבדיל מ"מערות המפלט" ב[[מדבר יהודה]], שרובן מערות טבעיות ששימשו מורדים לאחר כישלון [[המרד הגדול]].‏</ref>}}. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי [[צבא]]ו של [[בר כוכבא]] כהכנה ל[[מרד בר כוכבא|מרד]] שניהלו ה[[יהודים]] נגד [[האימפריה הרומית]] בשנים [[135]]-[[132]]. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. תיארוכן למרד בר כוכבא נקבע רק בסוף [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]], ונכון ל-2008 רק מעט מכל מערכות המסתור נחקר לעומק, ובשפלת יהודה, למשל, נבדקו ומופו פחות מרבע מכלל מערכות המסתור הידועות. בסך הכל ידועות היום למעלה מ-280 מערכות מסתור, שנתגלו בקרבת כמאה יישובים ואתרים בשפלת יהודה, ובכעשרים בגליל.

מערכות המסתור שימשו כבסיס יציאה להתקפות פתע על מחנות של חיילים רומיים, וכן למסתור במקרה של מצור רומאי על היישוב. המורדים היו מגיחים ביום ובשעה מוסכמים, תוקפים את מחנות הלגיון הסמוכים, ונסים אל נקודות המוצא. ההנחה היא ש"המקומות הנוחים של הארץ" בתיאורו של דיו קסיוס, הם בסיסי המסתור שמהם הגיחו המורדים במהירות לתפיסת עמדות מפתח חשובות, שאיפשרו להם עדיפות משמעותית להמשך הלחימה<ref>{{הערה|1=[[מרדכי גיחון]], "ההיבט הצבאי על מרד בר כוכבא על פי חקר מערכות המסתור", קתדרה 26, עמ' 31-30</ref>}}.

רק שני מקורות היסטוריים מתארים הסתתרות ממוסדת בארץ ישראל: ההיסטוריון היהודי-רומי, [[יוסף בן מתתיהו]], תיאר את הסתתרות היהודים במהלך המרד הגדול מפני הרומאים ב[[המאה ה-1|מאה הראשונה לספירה]], ודיו קסיוס תיאר את הסתתרותם בימי מרד בר כוכבא ב[[המאה ה-2|מאה השנייה לספירה]]. סקירה מדוקדקת של מערכות המסתור מלמדת כי הן זהות כמעט לגמרי בצורתן, גודלן, ובטכנולוגיה בה השתמשו החוצבים הן בשפלת יהודה והן בגליל, דבר המלמד על יד אחת מכוונת שבנתה אותן<ref>{{הערה|1=[[עמוס קלונר]], "מערכות המסתור בשפלת יהודה", בתוך קתדרה 26, עמ' 7</ref>}}. תארוכן למרד בר כוכבא הסתמך על העדויות ההיסטוריות, ובעיקר על מיקומן ועל הממצאים שנתגלו בהן.

התקופה הקצרה יחסית שחלפה בין המרד הגדול למרד בר כוכבא מקשה על תארוך מדויק של התקנת מערכות המסתור, אולם הממצאים מלמדים כי נעשה בהן שימוש ודאי במרד השני. בשל כך, ובשל השוני בתיאורים ההיסטוריים בין יוסף בן מתתיהו ודיו קסיוס, סוברים רוב החוקרים כי מערכות המסתור הותקנו בידי אנשי בר כוכבא, בעוד שמיעוטם (גדעון פרסטר למשל<ref>{{הערה|1=גדעון פרסטר, "מערכות המסתור מימי בר כוכבא?", בתוך קתדרה 28, עמ' 156</ref>}}) טוען כי לא ניתן להוכיח שהם לא עשו שימוש חוזר במערכות מסתור מימי המרד הגדול. כך או כך, הכל מסכימים כי מערכות המסתור שימשו יהודים במרידותיהם נגד הרומאים בתקופה הרומית. מאחר שמערכות המסתור נתגלו, כאמור, רק מתחת לשרידי יישובים ולא ביניהם, ניתן להסיק כי יישובים אלה היו יהודיים באותה עת, ולכן גם לא פלא שחלק מהם פרחו ושגשגו עד המאה השנייה לספירה, ולאחריה, כנראה בעקבות דיכוי המרד, סבלו מפגיעה קשה.

מורדי בר כוכבא, שרבים מהם התגוררו ביישובים בשפלת יהודה, ניצלו את המתקנים התת-קרקעיים, כדי ליצור בהם מערכות מסתור, כעין "[[שימוש משני]]". הם סתמו את פתחי המוצא של המתקנים התת-קרקעיים, וחיברו אותם במחילות ובמעברים צרים, עד יצירת מערכות ארוכות, המבוססות על המתקנים המקוריים.‏‏<ref>{{הערה|1=‏נדיר למצוא מערכות שנחצבו מחדש, ולא שולבו בתוך מתקנים קיימים.‏</ref>}} ביסוס מערכות המסתור על המתקנים התת-קרקעיים חסך עבודת חציבה מיותרת וזמן רב. כן איפשר הדבר את הסתרתן של מערכות המסתור תחת יישובים קיימים, באופן שהקשה על הרומאים להתחקות אחר עקבותיהן.

בחלק מהחדרים נתגלו גומחות חצובות בפתחי החדרים בצד [[ימין ושמאל (כיוונים במרחב)|ימין]], ולעתים בצד [[ימין ושמאל (כיוונים במרחב)|שמאל]] עבור מה שנראה כמו בתי [[מזוזה|מזוזות]]. אם הנחה זו נכונה, הרי שמדובר בממצא הקדום ביותר לקביעת מזוזות בפתחי חדרים ובתים, המקדים את הממצא המוכר מיישובי דרום הר חברון בכמה מאות שנים<ref>{{הערה|1=בחורבת נקיק למשל. קלונר וטפר, מערכות המסתור בשפלת יהודה, עמ' 94</ref>}}. מקורות ארצישראליים אינם עוסקים במנהג קביעת המזוזה בצד הדלת, לעומת המקורות ה[[בבל]]יים, המלמדים כי נוהג זה היה פופולרי מאד בבבל באותה עת<ref>{{הערה|1=[[דניאל שפרבר]] "מחקרים בריאליה תלמודית", בתוך סיני מ"ט כרך צח, א-ב תשמ"ו, עמ' כג-לז</ref>}}. קביעת בתי המזוזה במערכות המסתור בצד שמאל או ימין לפתחי החדרים ללא אבחנה, מעידה, כנראה, על הכרעת ההלכה בעניין זה רק בשלב מאוחר יותר.

* '''בליטות''' - מתקן התאורה המוגדר כ"בליטה לנר" שונה מבחינה פונקציונלית מן המתקנים שתוארו לעיל. על פניו נראה כי מדובר בבליטות פשוטות שהושארו במהלך החציבה, כדי להניח עליהן נר חרס, אולם התברר כי בין בליטה לבליטה היה קשר עין, כלומר שאם דלק נר באחת מהן, ניתן היה לראותו מן הבליטה הבאה. החוקרים הניחו כי נקודות אור אלו שימשו את חוצבי המערכות ליצירת תשתית מסועפת או גדולה במיוחד, כעין "קווי תאורה", שהעידו על מיקום ומפלס<ref>{{הערה|1=ב[[מערות חזן]] למשל. קלונר וטפר, מערכות המסתור בשפלת יהודה, עמ' 61</ref>}}. ברוב מערכות המסתור לא הייתה חשיבות מיוחדת למיקום המחילות והחדרים, אך במערכות מסועפות היה חשש מפני פריצה לא מתוכננת למתקנים קדומים או למערכות אחרות, או צורך להגדיר מיקום במדויק כדי לחבר בין מתקנים קדומים המרוחקים זה מזה. סביר להניח שטכניקה זו הייתה מוכרת ומקובלת בחציבת מתקנים תת-קרקעיים בכלל, ואומצה על ידי מתקיני מערכות המסתור של בר כוכבא.

בראשית [[שנות ה-90]] נערך ניסוי ליד [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], בו בני נוער נתבקשו לחצוב מחילה בקירטון, שעומקה כמטר וחצי, רוחבה כ-60 סנטימטרים וגובהה כ-80 סנטימטרים. על אף החציבה החובבנית וגילם הצעיר של המתנדבים, הם עמדו במשימה ללא קושי מיוחד בתוך שלוש שעות בלבד<ref>{{הערה|1=קלונר וטפר, מערכות המסתור בשפלת יהודה, עמ' 377 הערה 16</ref>}}. הניסוי הוכיח כי התקנת מערכות המסתור לא הצריכה עבודה רבה, שכן המסלע הרך היה פשוט לחציבה. יש לזכור כי החוצבים אף שילבו במערכות מתקנים קדומים, דבר שחסך מהם עבודה רבה. ההערכה היא כי מדובר בעבודה של שבועות או חודשים ספורים בלבד.

ההסבר המקובל לניצחון הרומאים הוא שהם איתרו את פתחי האוורור של מערכות המסתור, הדליקו מדורות בקרבתם והיפנו את ה[[עשן]] פנימה, עד שהמחסור בחמצן הרג את המורדים, או אלצם לצאת ולהיכנע<ref>{{הערה|1=[[אהרן אופנהיימר]], "מרד בר כוכבא ייחודו ומחקרו", בתוך א' אופנהיימר (עורך), מרד בר-כוכבא - לקט מאמרים, ירושלים תש"מ, עמ' 12</ref>}}. עם זאת, בחורבת עקד נתגלה פתח מערכת המסתור חסום בדרדרת אבני גזית גדולות, שפורקו בעמל רב מבית סמוך. במערכת נתגלה [[שלד]] אדם אחד ומטבע משנה ג' למרד בר כוכבא. באזור יתיר נתגלתה מערכת מסתור חסומה, ובה כמה שלדי קשישים, נשים וילדים, שנלכדו בה כנראה בידי הרומאים. מערכות מסתור רבות טרם נבדקו, ולכן קשה לדעת אם המורדים נחנקו בעשן או נקברו חיים. בכל אופן, נראה כי לאחר דיכוי המרד התירו הרומאים ליהודים לאסוף את מתיהם מתוך מערכות המסתור ולהביאם לקבורה, כך שלא ניתן היום לדעת כמה מתו ובאילו נסיבות.

ב[[הגליל|גליל]] נסקרו מערכות מסתור הדומות לאלו שב[[שפלת יהודה]], אולם רוב הממצא הארכאולוגי המועט מן המערות, מתוארך לזמן שבין המרידות<ref>{{הערה|1=שחר יובל וטפר יגאל, 'המסתורים התת-קרקעיים בגליל', בתוך קלונר עמוס וטפר יגאל (עורכים), מערכות-המסתור בשפלת יהודה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987. עמ' 279-317.</ref>}}. בעקבות פלויוס יוספוס המזכיר בספרו מחילות ומנהרות בקשר למרד הגדול, הניח גדעון פרסטר כי יש לתארך את מערכות המסתור לתקופת המרד הגדול<ref>{{הערה|1=גדעון פרסטר, "מערכות המסתור מימי בר כוכבא?", קתדרה 28, 1983, עמ' 155-157. </ref>}}.כתוצאה מכך שאין ולו מטבע אחד מזמן מרד בר כוכבא במערכות המסתור בגליל, הניח [[מוטי אביעם]] כי מערכות המסתור בגליל שייכות לתקופה שבין שתי המרידות<ref>{{הערה|1=אביעם מרדכי, 'תרומתן של מערכות המסתור בגליל לחקר מערכות המסתור', נקרות צורים 7 (תשמ"ג), עמ' 67-73.</ref>}}. לעומתם [[יובל שחר]] רואה במערכות המסתור בגליל חלק מההכנות למרד בר כוכבא. לדעתו, מערכות המסתור ב[[הגליל|גליל]] לא שייכות לתקופת [[המרד הגדול]], מכיוון שבעוד שבזמן המרד הגדול בוצרו היישובים ההרריים בלבד, מערכות המסתור נחצבו בגליל ביישובים רבים, כולל אלו שבבקעות. לדעתו הנתונים הטיפולוגיים וצורת החציבה מצביעה כי יהודי הגליל התכוננו לקראת מלחמת בר כוכבא. וכי שיתוף הפעולה של היהודים בגליל ניכר גם בחציבה עצמה וגם בשמירה על החשאיות המוחלטת שהסתירה את מערכות המסתור מהרומאים. התקוממות בגליל בתחילת [[מרד בר כוכבא]] ריתקה כוחות לאזור זה, אולם הידוק השליטה הצבאית בגליל כנראה מנע את התפשטות שלטון בר כוכבא לאזור זה<ref>{{הערה|1=Yuval Shahar, 'The Underground Hideouts in Galilee and Their Historical Meaning', in 'Bar Kokhba reconsidered', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003 ; וגם: שחר יובל, 'מערכות המסתור בגליל – הממצא, פרישתו הגיאוגראפית ומשמעותו ההיסטורית', בתוך: ח´ אשל וב´ זיסו (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן, 2001.</ref>}}.

מערכות מסתור תת-קרקעיות אינן נפוצות. ב[[קפדוקיה]] שב[[אסיה הקטנה]] נתגלו מערכות מסתור תת-קרקעיות בכעשרה אתרים שונים, אך הן שונות מאד ממערכות המסתור שנתגלו בישראל, ולכן סביר כי אינן קשורות זו בזו. מערכות המסתור בקפדוקיה מאופיינות בחדרים גדולים, במחילות ארוכות מאד ומשופעות, באגנים גדולים לניקוז נוזלים ובפירים עמוקים ביותר. נראה כי מערכות אלו שימשו למסתור למשך תקופות ארוכות ותארוכן אינו חד משמעי. עם זאת, מקובל כי שימשו [[נצרות|נוצרים]] שהסתתרו מפני השלטון או ההמון ה[[אסלאם|מוסלמי]]<ref>{{הערה|1=קלונר וטפר, מערכות המסתור בשפלת יהודה, עמ' 332</ref>}}.