רונן שמיר – הבדלי גרסאות

===סוציולוגיה של המשפט ===

עבודת התואר השני של שמיר שנכתבה ב-1988 עסקה בסוציולוגיה המשפטית של הכיבוש. הוא ניסה להעריך את תפקידו של [[בית המשפט העליון]] במערך הכיבוש. טענת התזה הייתה שבפסיקות שלו בית המשפט העליון מכשיר את משטר הכיבוש בזה שהוא עוטה עליו אדרת של שלטון החוק, מה שאיפשר להרבה ישראלים לחשוב שאומנם יש כיבוש, אבל כיבוש נאור. עבודת התזה ניסתה להבין מאין נבעה האמונה של כיבוש נאור והיא התפרסמה כמאמרו השני.

במאמר נוסף הוא בדק מדוע [[פלסטינים]] עותרים ל[[בג"ץ]] ומצא כי עתירות רבות משמשות כאמצעי להרוויח זמן ורבות אחרות מונעות על ידי עצם הרצון של העותרים להשמיע קול, מבלי שהם מאמינים ביכולת להצליח בפועל.

שמיר פרסם גם מאמרים על בית המשפט העליון בהם בחן את הזיקה בין [[אקטיביזם שיפוטי|האקטיביזם השיפוטי]] של [[שנות השמונים]] לבין צמיחתו של מעמד חדש של מנהלים ומומחים בישראל. במאמרים אלו הוא מבקר את בית המשפט העליון על הרחבת הסמכות שלו, שנשענה על כך שבפסיקותיו הוא מייצג את מה שנקרא "[[הציבור הנאור]]". במאמר "הפוליטיקה של הסבירות" הוא עושה ניתוח סוציולוגי של המושג ומנסה להראות שבעצם הציבור הנאור מקדד את הפרופיל הסוציו-אקונומי של [[המעמד הבינוני]]-[[אשכנזים|האשכנזי]] ולכן אם בית המשפט ימשיך בדרך הזו הוא ייחשף בסוף לביקורות קשות מצד קבוצות אחרות בחברה הישראלית.

כמו כן חקר את המעמד החברתי-משפטי של ה[[בדואים]] בישראל

 

===סוציולוגיה של הפרופסיות ===

 

הוא פרסם מאמרים נוספים בתחום זה

[American Society of Legal History, Surrency Prize for Best Article 2003]

* Nation-Building and Colonialism: The Case of Jewish Lawyers in Palestine. International Journal of the Legal Profession, (2002), 8:2, 109-130.

 

===סוציולוגיה פוליטית===

בתחום הסוציולוגיה הפוליטית מנסה שמיר לאפיין את היחסים בין שוק וחברה בסדר ה[[גלובליזציה|גלובלי]]. הוא חוקר את ההתפתחות של עליית כוחו של השוק, לא רק במונחים חומריים, אלא מבחינת העוצמה הפוליטית של השוק. הוא חוקר את הציפיה הציבורית הגוברת ש[[תאגיד]]ים ומעסיקים יטלו על עצמם כל מיני סוגים של אחריות חברתית שבעבר הייתה ציפיה שהמדינה תיקח על עצמה. שמיר פיתח תזה שלפיה עברנו לחיות בעולם שבו האזרחים נתפשים יותר ויותר כ"מנהלי סיכונים". לשוק יש תפקיד גדול בבנייה של קוסמוס של ניהול סיכון ושמיר מנסה לבדוק מה המשמעות של התהליך למושגים כמו מוסר, אחריות, סמכות וכיוצא בזה.

* Corporate Social Responsbility: Towards a New Market-Embedded Morality? Theoretical Inquiries in Law, (2008), 9, 2.

* "ישראל במשפחת העמים: כמה הערות על התנתקות כמשטר תנועה גלובלי", [[משפט וממשל]] ח, 2 (תשסה) 642-601

* Mind The Gap: The Commodification of Corporate Social Responsibility. Symbolic Interaction, 28:2, (2005) , 229-254.

* Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On the Contested Concept of Corporate Social Responsibility. Law and Society Review, 38:4, (2004), 635-664.

 

===הסוציולוגיה של היום-יום===

 

שמיר פרסם מאמר בשם "על הפנים" ובו הוא מנסה לבחון מהו מבט [[פנים]] אל פנים ומהי משמעות הפנים בעולם המודרני, במיוחד לגבי טכניקות של זיהוי, למשל לגבי שומרים במועדונים וקציני ביטחון.

 

==ספריו==