רונן שמיר

רונן שמיר
	אין תמונה חופשית
לידה	13 בדצמבר 1957 (בן 66)
ענף מדעי	סוציולוגיה של המשפט, סוציולוגיה
עיסוק	סוציולוג
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת נורת'ווסטרן ;

רונן שמיר (נולד ב־1957) הוא פרופסור בדימוס ולשעבר ראש החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

רונן שמיר סיים את לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1984 וקיבל תואר שני בסוציולוגיה, גם הוא מאוניברסיטת תל אביב. עבודת התואר השני שלו הייתה בנושא "תפקידו הפוליטי של בית המשפט הגבוה לצדק: ניתוח סוציולוגי", היא הוגשה בשנת 1988 ונעשתה בהדרכתם של הפרופסורים חנה הרצוג ויונתן שפירא. העבודה ביססה טענה לפיה פסיקות בית המשפט בענייני השטחים הכבושים תורמות ללגיטימציה של הכיבוש בעיני החברה היהודית בישראל.

שמיר קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1992, העבודה הייתה בנושא יחס עורכי הדין הבכירים כלפי תוכנית הניו דיל בארצות הברית. הרצה באוניברסיטאות שיקגו ונורת'ווסטרן, והתקבל כמרצה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב החל מ-1996. ב-2001 מונה לפרופסור חבר ובשנים 2010-2007 כיהן כראש החוג. שמיר שהה בשבתונים כפרופסור אורח וכעמית מחקר וכמרצה במכון הבינלאומי לסוציולוגיה של המשפט באוניאטי בספרד, במכון המחקר שליד לשכת עורכי הדין של ארצות הברית, באוניברסיטה האירופאית בבודפשט שבהונגריה, באוניברסיטת סבנג'י שבאיסטנבול שבטורקיה, ובאוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.

בעקבות קשר אסור שקיים עם סטודנטית ב-2008 הועמד לדין משמעתי והורשע בהתנהגות שאינה הולמת איש סגל אקדמי, ונדון לנזיפה, מניעה מלכהן במשך 5 שנים בתפקיד ניהולי אקדמי והשעיה על תנאי.^[1] בשנת 2018 פרש מסגל החוג.^[2]

מחקריו

תחומי מחקריו

רונן שמיר ממזג במחקריו את מחקר הסוציולוגיה עם מחקר המשפט, לצד התמחות בהיסטוריה החברתית של פלסטינה המנדטורית.

סוציולוגיה של המשפט

עבודת התואר השני של שמיר שנכתבה ב-1988 עסקה בסוציולוגיה המשפטית של הכיבוש. הוא ניסה להעריך את תפקידו של בית המשפט העליון במערך הכיבוש. טענת התזה הייתה שבפסיקות שלו בית המשפט העליון מכשיר את משטר הכיבוש בזה שהוא עוטה עליו אדרת של שלטון החוק, מה שאיפשר להרבה ישראלים לחשוב שאומנם יש כיבוש, אבל כיבוש נאור. עבודת התזה ניסתה להבין מאין נבעה האמונה של כיבוש נאור והיא התפרסמה כמאמרו השני.^[3] במאמר נוסף הוא בדק מדוע פלסטינים עותרים לבג"ץ ומצא כי עתירות רבות משמשות כאמצעי להרוויח זמן ורבות אחרות מונעות על ידי עצם הרצון של העותרים להשמיע קול, מבלי שהם מאמינים ביכולת להצליח בפועל.^[4]

עילת הסבירות

שמיר פרסם גם מאמרים על בית המשפט העליון שבהם בחן את הזיקה בין האקטיביזם השיפוטי של שנות השמונים לבין צמיחתו של מעמד חדש של מנהלים ומומחים בישראל. במאמרים אלו הוא מבקר את בית המשפט העליון על הרחבת הסמכות שלו, בין השאר באמצעות השימוש בעילת הסבירות כפי שהיא בעיני "הציבור הנאור" שבית המשפט תופס את עצמו כמייצגו. מאמרו "הפוליטיקה של הסבירות" (1994) הוא ניתוח סוציולוגי של פרקטיקת השיפוט המפעילה את מושג ה'סבירות' ולטענתו מדובר במנגנון רב עוצמה לעיצוב זהות קיבוצית ולקיבוע של אחרות (אנ'). מצד אחד מצוי האדם הסביר, הנאור, האמון על ערכי המערב, על ליברליזם לדמוקרטיה. מצד שני מוצב האדם שנוהג ב'חוסר סבירות', כלומר על פי ערכים אחרים שכדי לשלול את הלגיטימיות שלהם אין צורך להכין ולפרשם על פי ההיסטוריה הקיבוצית והחברתית שלהם.^[5]

כמו כן חקר את המעמד החברתי-משפטי של הבדואים בישראל.^[6]

סוציולוגיה היסטורית

בתחום זה חקר שמיר במיוחד בנושא ארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20. בנושא הזה כתב את ספרו השני על משפט השלום העברי בשנות העשרים: "'קולוניות החוק: קולוניאליזם, ציונות וחוק בראשית המנדט בפלשתינה" (The Colonies of Law: Colonialism, Zionism and Law in Early Mandate Palestine) שראה אור בשנת 2000 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. הספר טוען שצריך לנתח את ההיסטוריה המנדטורית כמצב של "קולוניאליזם כפול", כלומר מצד אחד הגירה יהודית בעלת אופי קולוניאלי (התושבות, רכישת האדמות, טענות לזכויות היסטוריות) ומצד שני גם היהודים וגם הערבים נתונים למשטר קולוניאלי בריטי, נתון אליו לא התייחסו במחקר הסוציולוגי ולדעת שמיר יש לקחת בחשבון את שני המשתנים הללו, מכיוון שהם מרכיבים את מה שהופך אחר כך להיות החברה הישראלית.

הוא פרסם מאמרים נוספים בתחום זה.^[7]

סוציולוגיה פוליטית

בתחום הסוציולוגיה הפוליטית מנסה שמיר לאפיין את היחסים בין שוק וחברה בסדר הגלובלי. הוא חוקר את ההתפתחות של עליית כוחו של השוק, לא רק במונחים חומריים, אלא מבחינת העוצמה הפוליטית של השוק. הוא חוקר את הציפייה הציבורית הגוברת שתאגידים ומעסיקים יטלו על עצמם כל מיני סוגים של אחריות חברתית שבעבר הייתה ציפייה שהמדינה תיקח על עצמה. שמיר פיתח תזה שלפיה עברנו לחיות בעולם שבו האזרחים נתפשים יותר ויותר כ"מנהלי סיכונים". לשוק יש תפקיד גדול בבנייה של קוסמוס של ניהול סיכון ושמיר מנסה לבדוק מה המשמעות של התהליך למושגים כמו מוסר, אחריות, סמכות וכיוצא בזה. ^[8]

הסוציולוגיה של היום-יום

שמיר פרסם מאמר בשם "על הפנים" ובו הוא מנסה לבחון מהו מבט פנים אל פנים ומהי משמעות הפנים בעולם המודרני, במיוחד לגבי טכניקות של זיהוי, למשל לגבי שומרים במועדונים וקציני ביטחון. ^[9]

ספריו

Current Flow: The Electrification of Palestine. Stanford University Press. 2013.
- The Colonies of Law: Colonialism, Zionism & Law in Early Mandate Palestine. Cambridge University Press, 2000
Managing Legal Uncertainty: Elite Lawyers in the New Deal. Duke University Press, 1995.

רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית: ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל. מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר (עורכים), 1998, רמות

קישורים חיצוניים

רונן שמיר, ‏מגדלי התאומים והמרחב המוסרי, תיאוריה וביקורת 20, אביב 2002
איריס יהב, תקציר "הרהורים על רב - תרבותיות בישראל " מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר מתוך: רב - תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, רמות, 1988, עמלנט
רונן שמיר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ רויטל חובל, ירדן סקופ, מרצה בכיר באוניברסיטת ת"א ניהל קשר אסור עם תלמידתו ונענש בנזיפה, באתר הארץ, 22 במאי 2015
^ אמריטוס, באתר social-sciences.tau.ac.il
^ 1989 Landmark Cases and the Reproduction of Legitimacy. Law and Society Review, 24: 3, (1990),781-805.
^ Legal Discourse, Media Discourse, and Speech Rights: The Shift from Content to Identity. International Journal of the Sociology of Law, (1991), 19: 45-65.
^ רונן שמיר, ‏הפוליטיקה של הסבירות: שיקול-דעת ככוח שיפוטי, תיאוריה וביקורת 5, 1994, עמ' 23-7;
רונן שמיר, חברה, יהדות ופונדמנטליזם דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית, עיוני משפט יט/3, תשנ"ה, עמ' 699–716
^ "מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473
^
The Comrades Law of Hebrew Workers in Palestine: A Tale of Socialist Justice. Law and History Review, (2002), 20: 2, 279-305. [American Society of Legal History, Surrency Prize for Best Article 2003]
- Nation-Building and Colonialism: The Case of Jewish Lawyers in Palestine. International Journal of the Legal Profession, (2002), 8:2, 109-130.
- "בורגנות יהודית בפלסטינה הקולוניאלית: קווי-מתאר לסדר-יום מחקרי", סוציולוגיה ישראלית ג, 1 (תשסא) 148-133
^
The Age of Responsibilization: On Market-Embedded Morality. Economy and Society 37, (2008), 1, 1-19.
- Corporate Social Responsbility: Towards a New Market-Embedded Morality? Theoretical Inquiries in Law, (2008), 9, 2.
- "ישראל במשפחת העמים: כמה הערות על התנתקות כמשטר תנועה גלובלי", משפט וממשל ח, 2 (תשסה) 642-601
- No Borders? Notes on Globalization as a Mobility Regime. Sociological Theory, 23,2, (2005), 197-217.
- Mind The Gap: The Commodification of Corporate Social Responsibility. Symbolic Interaction, 28:2, (2005), 229-254.
- Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On the Contested Concept of Corporate Social Responsibility. Law and Society Review, 38:4, (2004), 635-664.
- The De-Radicalization of Corporate Social Responsibility. Critical Sociology, 30:3, (2004), 669-689.
^ "על הפנים": תרגיל בסוציולוגיה של הבינאנושי. סוציולוגיה ישראלית 1, 10, (2008)

[1] רויטל חובל, ירדן סקופ, מרצה בכיר באוניברסיטת ת"א ניהל קשר אסור עם תלמידתו ונענש בנזיפה, באתר הארץ, 22 במאי 2015

[2] אמריטוס, באתר social-sciences.tau.ac.il

[3] 1989 Landmark Cases and the Reproduction of Legitimacy. Law and Society Review, 24: 3, (1990),781-805.

[4] Legal Discourse, Media Discourse, and Speech Rights: The Shift from Content to Identity. International Journal of the Sociology of Law, (1991), 19: 45-65.

[5] רונן שמיר, ‏הפוליטיקה של הסבירות: שיקול-דעת ככוח שיפוטי, תיאוריה וביקורת 5, 1994, עמ' 23-7;
רונן שמיר, חברה, יהדות ופונדמנטליזם דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית, עיוני משפט יט/3, תשנ"ה, עמ' 699–716

[6] "מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473

[7] The Comrades Law of Hebrew Workers in Palestine: A Tale of Socialist Justice. Law and History Review, (2002), 20: 2, 279-305. [American Society of Legal History, Surrency Prize for Best Article 2003]
Nation-Building and Colonialism: The Case of Jewish Lawyers in Palestine. International Journal of the Legal Profession, (2002), 8:2, 109-130.

"בורגנות יהודית בפלסטינה הקולוניאלית: קווי-מתאר לסדר-יום מחקרי", סוציולוגיה ישראלית ג, 1 (תשסא) 148-133

[8] Nation-Building and Colonialism: The Case of Jewish Lawyers in Palestine. International Journal of the Legal Profession, (2002), 8:2, 109-130.

[9] "בורגנות יהודית בפלסטינה הקולוניאלית: קווי-מתאר לסדר-יום מחקרי", סוציולוגיה ישראלית ג, 1 (תשסא) 148-133

[8] The Age of Responsibilization: On Market-Embedded Morality. Economy and Society 37, (2008), 1, 1-19.
Corporate Social Responsbility: Towards a New Market-Embedded Morality? Theoretical Inquiries in Law, (2008), 9, 2.

"ישראל במשפחת העמים: כמה הערות על התנתקות כמשטר תנועה גלובלי", משפט וממשל ח, 2 (תשסה) 642-601

No Borders? Notes on Globalization as a Mobility Regime. Sociological Theory, 23,2, (2005), 197-217.

Mind The Gap: The Commodification of Corporate Social Responsibility. Symbolic Interaction, 28:2, (2005), 229-254.

Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On the Contested Concept of Corporate Social Responsibility. Law and Society Review, 38:4, (2004), 635-664.

The De-Radicalization of Corporate Social Responsibility. Critical Sociology, 30:3, (2004), 669-689.

[11] Corporate Social Responsbility: Towards a New Market-Embedded Morality? Theoretical Inquiries in Law, (2008), 9, 2.

[12] "ישראל במשפחת העמים: כמה הערות על התנתקות כמשטר תנועה גלובלי", משפט וממשל ח, 2 (תשסה) 642-601

[13] No Borders? Notes on Globalization as a Mobility Regime. Sociological Theory, 23,2, (2005), 197-217.

[14] Mind The Gap: The Commodification of Corporate Social Responsibility. Symbolic Interaction, 28:2, (2005), 229-254.

[15] Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On the Contested Concept of Corporate Social Responsibility. Law and Society Review, 38:4, (2004), 635-664.

[16] The De-Radicalization of Corporate Social Responsibility. Critical Sociology, 30:3, (2004), 669-689.

[9] "על הפנים": תרגיל בסוציולוגיה של הבינאנושי. סוציולוגיה ישראלית 1, 10, (2008)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]