פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

רונן שמיר הוא פרופסור בדימוס ולשעבר ראש החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

רונן שמיר סיים את חוק לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1984, עשה תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת התואר השני שלו הייתה בנושא "תפקידו הפוליטי של בית המשפט הגבוה לצדק: ניתוח סוציולוגי", היא הוגשה בשנת 1988 ונעשתה בהדרכתם של הפרופסורים חנה הרצוג ויונתן שפירא. העבודה ביססה טענה לפיה פסיקות בית המשפט בענייני השטחים הכבושים תורמות ללגיטימציה של הכיבוש בעיני החברה היהודית בישראל. שמיר קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1992, העבודה הייתה בנושא יחס עורכי הדין הבכירים כלפי תוכנית הניו דיל בארצות הברית. שמיר הרצה באוניברסיטאות שיקגו ונורת'ווסטרן, מרצה באוניברסיטת תל אביב החל מ-1996, ב-2001 מונה לפרופסור חבר. בשנים 2007 - 2010 כיהן שמיר כראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. שמיר שהה בשבתונים כפרופסור אורח וכעמית מחקר וכמרצה במכון הבינלאומי לסוציולוגיה של המשפט באוניאטי בספרד, במכון המחקר שליד לשכת עורכי הדין של ארצות הברית, באוניברסיטה האירופאית בבודפשט שבהונגריה, באוניברסיטת סבנג'י שבאינסטנבול שבטורקיה, ובאוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.

בעקבות קשר אסור שקיים עם סטודנטית ב 2008 הועמד לדין משמעתי והורשע בהתנהגות שאינה הולמת איש סגל אקדמי, ונדון לנזיפה, מניעה מלכהן במשך 5 שנים בתפקיד ניהולי אקדמי והשעיה על תנאי.[1] בשנת 2018 פרש מסגל החוג[2].

מחקריועריכה

תחומי מחקריועריכה

רונן שמיר ממזג במחקריו את מחקר הסוציולוגיה עם מחקר המשפט, לצד התמחות בהיסטוריה החברתית של פלסטינה המנדטורית.

סוציולוגיה של המשפטעריכה

עבודת התואר השני של שמיר שנכתבה ב-1988 עסקה בסוציולוגיה המשפטית של הכיבוש. הוא ניסה להעריך את תפקידו של בית המשפט העליון במערך הכיבוש. טענת התזה הייתה שבפסיקות שלו בית המשפט העליון מכשיר את משטר הכיבוש בזה שהוא עוטה עליו אדרת של שלטון החוק, מה שאיפשר להרבה ישראלים לחשוב שאומנם יש כיבוש, אבל כיבוש נאור. עבודת התזה ניסתה להבין מאין נבעה האמונה של כיבוש נאור והיא התפרסמה כמאמרו השני. [3] במאמר נוסף הוא בדק מדוע פלסטינים עותרים לבג"ץ ומצא כי עתירות רבות משמשות כאמצעי להרוויח זמן ורבות אחרות מונעות על ידי עצם הרצון של העותרים להשמיע קול, מבלי שהם מאמינים ביכולת להצליח בפועל. [4] שמיר פרסם גם מאמרים על בית המשפט העליון בהם בחן את הזיקה בין האקטיביזם השיפוטי של שנות השמונים לבין צמיחתו של מעמד חדש של מנהלים ומומחים בישראל. במאמרים אלו הוא מבקר את בית המשפט העליון על הרחבת הסמכות שלו, שנשענה על כך שבפסיקותיו הוא מייצג את מה שנקרא "הציבור הנאור". במאמר "הפוליטיקה של הסבירות" הוא עושה ניתוח סוציולוגי של המושג ומנסה להראות שבעצם הציבור הנאור מקדד את הפרופיל הסוציו-אקונומי של המעמד הבינוני-האשכנזי ולכן אם בית המשפט ימשיך בדרך הזו הוא ייחשף בסוף לביקורות קשות מצד קבוצות אחרות בחברה הישראלית. [5] כמו כן חקר את המעמד החברתי-משפטי של הבדואים בישראל [6]

סוציולוגיה היסטוריתעריכה

בתחום זה חקר שמיר במיוחד בנושא ארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20. בנושא הזה כתב את ספרו השני על משפט השלום העברי בשנות העשרים: "'קולוניות החוק: קולוניאליזם, ציונות וחוק בראשית המנדט בפלשתינה" (The Colonies of Law: Colonialism, Zionism and Law in Early Mandate Palestine) שראה אור בשנת 2000 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. הספר טוען שצריך לנתח את ההיסטוריה המנדטורית כמצב של "קולוניאליזם כפול", כלומר מצד אחד הגירה יהודית בעלת אופי קולוניאלי (התושבות, רכישת האדמות, טענות לזכויות היסטוריות) ומצד שני גם היהודים וגם הערבים נתונים למשטר קולוניאלי בריטי, נתון אליו לא התייחסו במחקר הסוציולוגי ולדעת שמיר יש לקחת בחשבון את שני המשתנים הללו, מכיוון שהם מרכיבים את מה שהופך אחר כך להיות החברה הישראלית.

הוא פרסם מאמרים נוספים בתחום זה [7]

סוציולוגיה פוליטיתעריכה

בתחום הסוציולוגיה הפוליטית מנסה שמיר לאפיין את היחסים בין שוק וחברה בסדר הגלובלי. הוא חוקר את ההתפתחות של עליית כוחו של השוק, לא רק במונחים חומריים, אלא מבחינת העוצמה הפוליטית של השוק. הוא חוקר את הציפיה הציבורית הגוברת שתאגידים ומעסיקים יטלו על עצמם כל מיני סוגים של אחריות חברתית שבעבר הייתה ציפיה שהמדינה תיקח על עצמה. שמיר פיתח תזה שלפיה עברנו לחיות בעולם שבו האזרחים נתפשים יותר ויותר כ"מנהלי סיכונים". לשוק יש תפקיד גדול בבנייה של קוסמוס של ניהול סיכון ושמיר מנסה לבדוק מה המשמעות של התהליך למושגים כמו מוסר, אחריות, סמכות וכיוצא בזה. [8]

הסוציולוגיה של היום-יוםעריכה

שמיר פרסם מאמר בשם "על הפנים" ובו הוא מנסה לבחון מהו מבט פנים אל פנים ומהי משמעות הפנים בעולם המודרני, במיוחד לגבי טכניקות של זיהוי, למשל לגבי שומרים במועדונים וקציני ביטחון. [9]

ספריועריכה

  • Current Flow: The Electrification of Palestine. Stanford University Press. 2013.
    • The Colonies of Law: Colonialism, Zionism & Law in Early Mandate Palestine. Cambridge University Press, 2000
  • Managing Legal Uncertainty: Elite Lawyers in the New Deal. Duke University Press, 1995.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רויטל חובל, ירדן סקופ, מרצה בכיר באוניברסיטת ת"א ניהל קשר אסור עם תלמידתו ונענש בנזיפה, באתר הארץ, 22 במאי 2015
  2. ^ אמריטוס, social-sciences.tau.ac.il (בעברית)
  3. ^ 1989 Landmark Cases and the Reproduction of Legitimacy. Law and Society Review, 24: 3, (1990) ,781-805.
  4. ^ Legal Discourse, Media Discourse, and Speech Rights: The Shift from Content to Identity. International Journal of the Sociology of Law, (1991), 19: 45-65.
  5. ^ "הפוליטיקה של הסבירות: שיקול-דעת ככוח שיפוטי", תיאוריה וביקורת 5 (1994) 23-7
    • "חברה, יהדות ופונדמנטליזם דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית", עיוני משפט יט, 3 (תשנה) 716-699
  6. ^ "מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473
  7. ^ The Comrades Law of Hebrew Workers in Palestine: A Tale of Socialist Justice. Law and History Review, (2002), 20: 2, 279-305. [American Society of Legal History, Surrency Prize for Best Article 2003]
    • Nation-Building and Colonialism: The Case of Jewish Lawyers in Palestine. International Journal of the Legal Profession, (2002), 8:2, 109-130.
    • "בורגנות יהודית בפלסטינה הקולוניאלית: קווי-מתאר לסדר-יום מחקרי", סוציולוגיה ישראלית ג, 1 (תשסא) 148-133
  8. ^ The Age of Responsibilization: On Market-Embedded Morality. Economy and Society 37, (2008), 1, 1-19.
    • Corporate Social Responsbility: Towards a New Market-Embedded Morality? Theoretical Inquiries in Law, (2008), 9, 2.
    • "ישראל במשפחת העמים: כמה הערות על התנתקות כמשטר תנועה גלובלי", משפט וממשל ח, 2 (תשסה) 642-601
    • No Borders? Notes on Globalization as a Mobility Regime. Sociological Theory, 23,2, (2005), 197-217.
    • Mind The Gap: The Commodification of Corporate Social Responsibility. Symbolic Interaction, 28:2, (2005), 229-254.
    • Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On the Contested Concept of Corporate Social Responsibility. Law and Society Review, 38:4, (2004), 635-664.
    • The De-Radicalization of Corporate Social Responsibility. Critical Sociology, 30:3, (2004), 669-689.
  9. ^ "על הפנים": תרגיל בסוציולוגיה של הבינאנושי. סוציולוגיה ישראלית 1, 10, (2008)