הומוס – הבדלי גרסאות

'''הוּמוּס''', או '''רַקְבּוּבִית''' בעברית{{הערה|1=עפ"י האקדמיה ללשון העברית}}, הוא כלסך [[חומר אורגני|החומרים האורגניים]] שמצויהמצויים ב[[קרקע]] אשר הגיעהגיעו לנקודה יציבה ממנה הוא לא ימשיךימשיכו ויתפרקלהתפרק. חומרהומוס זהממוצע הואמכיל שהופך[[יסוד למעשהכימי|יסודות]] אתחיוניים הקרקעלצמחים, כגון [[ברזל]], [[אשלגן]], [[חנקן]], [[זרחן]] ו[[מנגן]], בעל [[PH|חומציות]] נייטרלית, מכיל [[אנזים|אנזימים]] ו[[חיידקים|בקטריות]] המועילים לצמחים ומכיל ריכוז גבוה של [[חומצה|חומצות]] הומיות ופולבית. חומרים אלה הכרחיים לקיומה של ל[[אדמה]] פורייה ממנה יכולים [[צמחים]] וגידולים חקלאיים לשאוב את המרכיבים הנחוצים לשגשוגם,. והואהומוס יכול להשארלהישאר בקרקע במשך מאות ואלפי שנים.

בימינו קיים לפעמים בלבול בין מונח זה לבין המונח "[[קומפוסט]]" (בעברית: דְּשונֶת), המתייחס למוצר מוגמר העשוי מתרכובתלתרכובת של חומרים אורגניים שעברו תהליך של פירוק ביולוגי, שבסופו ניתןהמוצר להשתמשהמוגמר בהםהוא הומוס המשמש כ[[דשן]] כדי להוסיף הומוס לאדמה.

הומוס מהווהנוצר מרכיבבאופן מרכזיטבעי בקומפוסטבעשיית –[[דשונת]] תוסף(קומפוסט) ומשמש כתוסף לקרקע בעלת איכות [[חומר אורגני]] ירודה, פוריות נמוכה ומבנה חסר. יתרונות הוספת הומוס הם בין היתר: שיפור המבנה הפיזיקלי של הקרקע, שיפור יכולת ספיחת המים, אוורור טוב יותר, גיבוש [[תלכיד|תלכידים]] באדמות חוליות, עידוד התפתחות מהירה של [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] המועילים לצמחים, זירוז צימוח [[וגטטיבי]] בשלבי החיים הראשונים של ה[[צמח]].

ההומוס מכיל [[יסוד כימי|יסודות]] חיוניים לצמחים, כגון [[ברזל]], [[אשלגן]], [[חנקן]], [[זרחן]] ו[[מנגן]], בעל [[PH|חומציות]] נייטרלית, מכיל [[אנזים|אנזימים]] ו[[חיידקים|בקטריות]] המועילים לצמחים ומכיל ריכוז גבוה של [[חומצה|חומצות]] הומיות ופולבית. בגלל תהליך הכנתו הארוך, הקומפוסט נקי מ[[חיידק|חיידקים]] מחוללי [[מחלה|מחלות]], נקי מזרעים של [[עשב|עשבים]], פריך וחסר ריח ונוח מאוד לפיזור. הקומפוסט לא צורך חנקן בעת פירוקו ולכן אין לו תחרות עם הצמחים. בדרך-כלל רוב תהליכי הפירוק בקומפוסט מסתיימים תוך מספר חודשים ונותר בו רק הומוס יציב.