פורסטריט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תכונות: שווה ערך
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 35:
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] והוא ניחן ב[[שבירה כפולה]]. [[מקדם שבירה|מקדם השבירה]] של הפורסטריט נע בין 1.64ל-1.71. גבישי הפורסטריט הם לפעמים שקופים לחלוטין וחסרי צבע, אבל בדרך כלל הם מופיעים בגוונים של ירוק בהיר, צהוב, ירוק צהבהב ולבן.
 
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1824]] ב[[סומה (הר געש)|הר סומה]]{{הערה|[[הר געש]] קדום שפסגתו קרסה לפני כ-18 אלף שנה בפעילות געשית ובמרכז המכתש שנוצר צמח החרוט הגעשי הצעיר יותר של הר הגעש [[וזוב]]}} שסמוך להר הגעש [[וזוב]] שבמחוז [[קמפניה]], שב[[איטליה]]. את השם למינרל נתן ה[[מינרלוג]] ה[[צרפתים|צרפתי]] יהודי [[ארמן לוי (מינרלוג)|ארמן לוי]] באותה שנה על שם ג'ייקוב פורסטר (Adolarius Jacob Forster {{כ}}1806-1739), מינרלוג חובב, אספן וסוחר במינרלים. פורסטר אסף בחייו אוסף עשיר של מינרלים אותו הוריש לאחיינו הנרי היולנד (John Henry Heuland, על שמו [[היולנדיט]]) שהגדיל את האוסף ואז מכר אותו. ב-[[1820]] ביקש היולנד מלוי למיין ולקטלג את אוסף המינרלים שפורסטר החל בבנייתו. לוי קרא למינרל על שם פורסטר בשל "תרומותיו לקידום המינרלוגיה על ידי אוספיו הנרחבים בענף זה של המדע".<ref>{{הערה|1=[http://www.minersoc.org/pages/Archive-MM/Volume_38/38-297-545.pdf Jacob Forster (1739- 1806) and his connections with forsterite and palladium], Clifford Frondel מאמר מה-''Mineralogy Magazine'' גיליון 38, עמ' 550-545, שנת 1972</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://minrec.org/labels.asp?colid=726 Mineralogical Record, Biographical Archive]</ref>}} כמה מקורות טוענים בטעות כי המינרל קרוי על שם המינרלוג וחוקר הטבע הגרמני "יוהאן רינהולד פורסטר" (Johann Reinhold Forster{{כ}} 1798-1729).
 
==מבנה המינרל==
שורה 49:
 
==מקור ותפוצה==
הפורסטריט מצוי בדרך כלל ב[[סלע יסוד|סלעי יסוד]] וב[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] ונמצא גם ב[[מטאוריטים]]. ב-2005 הוא גם נמצא באבק שב[[שביט]] שהוחזר לכדור הארץ על ידי ה[[גשושית]] [[סטארדאסט]].<ref>{{הערה|1= Lauretta, Ds, Keller, LP, & Messenger, S. (2005). Supernova Olivine from Cometary Dust. ''Science'', 309, 737-741</ref>}} בשל נקודת ההתכה הגבוה של הפורסטריט הוא המינרל הראשון המתגבש ראשון ב[[שורת בואן]], והפאיאליט אחריו. אוליבין עשיר בפורסטריט הוא המינרל הנפוץ ביותר ב[[מעטפת כדור הארץ]] בעומקים של עד 400 קילומטרים מנקודת ההשקה עם [[קרום כדור הארץ]]. [[פירוקסן|פירוקסנים]] גם הם מינרלים חשובים בחלק עליון זה של המעטפת.<ref>{{הערה|1= Kushiro, I. ''The System Forsterite- Diopside- Silica with and without Water at High Pressure'', American Journal of Science, 267, 269-294</ref>}} למרות שסלעי יסוד אינם מכילים פורסטריט טהור, [[דוניט]] לעתים קרובות מכיל פורסטריט עם תכולת מגנזיום גבוהה כדי Fo<sub>92</sub> {{כ}}(92% פורסטריט, 8% פאיאליט). ה[[פרידוטיט]] הנפוץ מכיל אוליבין עשיר במגנזיום עד כדי Fo<sub>88</sub>.<ref>{{הערה|1= Deer, W. A., Howie, R. A., and Zussman, J. (1992). ''An introduction to the rock-forming minerals'' (2nd ed.). Harlow: Longman ISBN 0-582-30094-0</ref>}} אוליבין בסלעים [[מאפי]]ים ו[[אולטראמאפי]]יים הוא בדרך כלל עשיר בפורסטריט.
 
מכיוון ש[[קוורץ]] הוא בין מינרלים האחרונים להתגבש ב[[שורת בואן]] לא ימצא קוורץ יחד עם פורסטריט. יותר מכך פורסטריט מגיב עם [[קוורץ]] על מנת ליצור את המינרל [[אנסטטיט]] ב[[תגובה כימית|תגובה הכימית]] הבאה
שורה 58:
</div>
 
ניתן למצוא פורסטריט גם ב[[שיש]] דולומיטי שמקורו בהתמרה של [[אבן גיר|אבני גיר]] עשירות ב[[מגנזיום]] ו[[דולומיט]]ים.<ref>{{הערה|1= Tormmsdof, V. (1966). Progressive Metamorphose kieseliger Karbonatgesteine in den Zentralalpen zwischen Bernina und Simplon. Schweizerische Mineralogische und Petrographische Mitteilungen = Bulletin Suisse de Mineralogie et Petrographie, 46, 431-460</ref>}} פורסטריט טהור כמעט לחלוטין נוצר בכמה [[סרפנטיניט]]ים מותמרים. אוליבין עשיר בפאיאליט נפוץ פחות. פאיאליט טהור כמעט לחלוטין הוא מרכיב שולי בכמה סלעים דמויי גרניט, והוא מרכיב ראשי ב"תצורות ברזל מפוספס" שעברה התמרה.
 
הפורסטריט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את גבישי מינרל מפותחים כוללים את [[סומה (הר געש)|הר סומה]] שסמוך להר הגעש [[וזוב]] שבמחוז [[קמפניה]], שב[[איטליה]] (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה). גבישים גדולים יש במסיב קובדור ב[[חצי האי קולה]] ובזלאטוסט והר איטקול, ב[[הרי אורל]] ב[[רוסיה]]. כמו כן בפורסטברג שבחבל [[הרי האייפל]] ב[[גרמניה]]. גבישים באיכות של אבני חן בספט, כ-24 ק"מ צפונית מזרחית לנארן, שב[[פקיסטן]], וכן בקבוצת האיים זגברגד המכונים גם "האי של יוחנן הקדוש" (כיום זבירגט ב[[הים האדום|ים האדום]] מול חופי [[מצרים]]). ה[[יוון העתיקה|יוונים]] קראו לאי טופאזיוס ([[יוונית]] "לחפש", רמז לעובדה שהיה קשה לאתר את האי) ועל שמו לפורסטריט שבאי (סוג של פרידוט) "טופזיון" (המקור לשם האבן [[טופז]] שהיא כיום סוג אחר של אבן חן).
<ref>{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. </ref>}}
 
==קישורים חיצוניים==