פורסטריט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תכונות: שווה ערך |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 35:
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] והוא ניחן ב[[שבירה כפולה]]. [[מקדם שבירה|מקדם השבירה]] של הפורסטריט נע בין 1.64ל-1.71. גבישי הפורסטריט הם לפעמים שקופים לחלוטין וחסרי צבע, אבל בדרך כלל הם מופיעים בגוונים של ירוק בהיר, צהוב, ירוק צהבהב ולבן.
המינרל נתגלה לראשונה ב-[[1824]] ב[[סומה (הר געש)|הר סומה]]{{הערה|[[הר געש]] קדום שפסגתו קרסה לפני כ-18 אלף שנה בפעילות געשית ובמרכז המכתש שנוצר צמח החרוט הגעשי הצעיר יותר של הר הגעש [[וזוב]]}} שסמוך להר הגעש [[וזוב]] שבמחוז [[קמפניה]], שב[[איטליה]]. את השם למינרל נתן ה[[מינרלוג]] ה[[צרפתים|צרפתי]] יהודי [[ארמן לוי (מינרלוג)|ארמן לוי]] באותה שנה על שם ג'ייקוב פורסטר (Adolarius Jacob Forster {{כ}}1806-1739), מינרלוג חובב, אספן וסוחר במינרלים. פורסטר אסף בחייו אוסף עשיר של מינרלים אותו הוריש לאחיינו הנרי היולנד (John Henry Heuland, על שמו [[היולנדיט]]) שהגדיל את האוסף ואז מכר אותו. ב-[[1820]] ביקש היולנד מלוי למיין ולקטלג את אוסף המינרלים שפורסטר החל בבנייתו. לוי קרא למינרל על שם פורסטר בשל "תרומותיו לקידום המינרלוגיה על ידי אוספיו הנרחבים בענף זה של המדע".
==מבנה המינרל==
שורה 49:
==מקור ותפוצה==
הפורסטריט מצוי בדרך כלל ב[[סלע יסוד|סלעי יסוד]] וב[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] ונמצא גם ב[[מטאוריטים]]. ב-2005 הוא גם נמצא באבק שב[[שביט]] שהוחזר לכדור הארץ על ידי ה[[גשושית]] [[סטארדאסט]].
מכיוון ש[[קוורץ]] הוא בין מינרלים האחרונים להתגבש ב[[שורת בואן]] לא ימצא קוורץ יחד עם פורסטריט. יותר מכך פורסטריט מגיב עם [[קוורץ]] על מנת ליצור את המינרל [[אנסטטיט]] ב[[תגובה כימית|תגובה הכימית]] הבאה
שורה 58:
</div>
ניתן למצוא פורסטריט גם ב[[שיש]] דולומיטי שמקורו בהתמרה של [[אבן גיר|אבני גיר]] עשירות ב[[מגנזיום]] ו[[דולומיט]]ים.
הפורסטריט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את גבישי מינרל מפותחים כוללים את [[סומה (הר געש)|הר סומה]] שסמוך להר הגעש [[וזוב]] שבמחוז [[קמפניה]], שב[[איטליה]] (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה). גבישים גדולים יש במסיב קובדור ב[[חצי האי קולה]] ובזלאטוסט והר איטקול, ב[[הרי אורל]] ב[[רוסיה]]. כמו כן בפורסטברג שבחבל [[הרי האייפל]] ב[[גרמניה]]. גבישים באיכות של אבני חן בספט, כ-24 ק"מ צפונית מזרחית לנארן, שב[[פקיסטן]], וכן בקבוצת האיים זגברגד המכונים גם "האי של יוחנן הקדוש" (כיום זבירגט ב[[הים האדום|ים האדום]] מול חופי [[מצרים]]). ה[[יוון העתיקה|יוונים]] קראו לאי טופאזיוס ([[יוונית]] "לחפש", רמז לעובדה שהיה קשה לאתר את האי) ועל שמו לפורסטריט שבאי (סוג של פרידוט) "טופזיון" (המקור לשם האבן [[טופז]] שהיא כיום סוג אחר של אבן חן).
==קישורים חיצוניים==
|