סונאטת קרויצר (בטהובן) – הבדלי גרסאות

הסונאטה הוקדשה במקורה ל[[ג'ורג' ברידג'טוור]], [[כנר]] שמוצאו מעורב, מ[[פולין]] ומ[[איי הודו המערבית]], שניגן אותה יחד עם בטהובן בביצוע הבכורה בשנת [[1803]], ב[[קונצרט]] שחרית בשעה 8:00 בבוקר. ואולם, המחקר מלמד, שאחרי הקונצרט, כשהשניים שתו בצוותא, השמיץ ברידג'טוור אישה, שבטהובן אהב והוקיר. זועם, הסיר בטהובן את ההקדשה, "Sonata mulattica composta per il mulatto Brischdauer", ("סונאטה מולאטית שחוברה למען המולאט ברישדאוור") מן היצירה והקדיש אותה תחת זאת ל[[רודולף קרויצר]], שנחשב לכנר המעולה ביותר בימים ההם.<ref>{{הערה|1=Thayer, ''Thayer's Life of Beethoven'', ed.Elliot Forbes, Princeton University Press, 1993, 332-333.</ref>}}מכל מקום, קרויצר לא ניגן מעולם את הסונאטה, שאותה חשב לבלתי ניתנת לנגינה, אם כי שמו נקשר בה מאז ועד היום.<ref>{{הערה|1="The Power and the Passion." ''Strings Magazine'', January 2009, p. 42</ref>}}

השלווה נשברת באקורד לה מז'ור מתנפץ בפסנתר, הפותח את פרק השלישי, הווירטואוזי והתוסס, [[טרנטלה]] במקצב 6/8 בצורת [[רונדו]]. אחרי שהוא עובר שורה של אפיזודות, שיש ביניהן ניגודים קלים, חוזר הנושא בפעם האחרונה והיצירה מסתיימת בששון בתרוצה של לה מז'ור.<ref>{{הערה|1=Johnson, Douglas and Scott G. Burnham. "Beethoven, Ludwig van: Works - Chamber Music with Piano." ''Oxford Music Online'' [http://www.oxfordmusiconline.com/subscriber/article_works/grove/music/40026pg19#S40026.20.3]</ref>}}.