ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 10:
 
בחפירות שנערכו בשנת [[1933]] ולאחר מכן בשנת [[1962]] באזור [[עמק רפאים]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] נחשפו כלי אבן מסותתים (כ[[אבן יד|אבני יד]]) מ[[התרבות האשלית]] של התקופה הפלאוליתית התחתונה{{הערה|ב' ארנסבורג וע' בר–יוסף, "עמק רפאים (חפירת 1962). '''מתקופת האבן''', ד-ה (תשכ"ג), עמ' 16-1 .}}. סדרת חפירות שנערכה לאורך התוואי של [[נחל רפאים]] החל מחפירה שנערכה בשנת [[2006]] ב[[רמת רחל]] וחפירות נוספות שנערכו בשנת [[2010]] ב[[עמק רפאים]] שבירושלים העלו סדרה של ממצאים מתקופת האבן המיוחסים לסוף [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]] או תחילת [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]], דהיינו [[התרבות האשלו-יברודית]] או תחילת [[התרבות המוסטרית]], כנראה לפני כ-400,000 - 200,000 שנים{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/Report_Detail.aspx?id=1207&mag_id=115 דו"ח ראשוני על החפירה ברמת רחל] ([[חדשות ארכאולוגיות]])}}{{הערה|ע. ברזילי, נ. אגא וא. כרובי, [http://www.prehistory.org.il/wp-content/uploads/2010/11/Barzilai-Aga-Crouvi_small1.pdf השרידים הפרהיסטוריים בעמק רפאים (שטח C)]. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה.}}.
באתר רמת רחל שהיקפו נרחב ביותר נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור, בעיקר פסולת ושבבים שנותרו לאחר הסיתות. נמצאו כמה פריטים שעליהם סימני [[פיח]] המעידים על שימוש באש באתר. החוקרים משערים כי האתר שימש לסיתות כלי [[צור (סלע)|אבן צור]]. עוד במהלך סקירת ממצאי החפירה הגיעו החופרים למסקנה כי כלי צור שנמצאו ברמת רחל דומים מאד לכלי הצור שנמצאו באזור עמק רפאים בירושלים בשנת 1962. חיזוק לכך נמצא בחפירות שנערכו בשנת 2010 בסמוך ל[[מסילת הרכבת לירושלים]] במקום בו אמורה לקום טיילת. בתוך שכבה עבה של אדמת סחף ובה אבני צור נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור והרבה אבני יד בגדלים שונים - הזהים לכלים מרמת רחל. בראיון שנתן ד"ר עומרי ברזילי מ[[רשות העתיקות]] לעיתון [[הארץ]] <ref>{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|הצוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות|1168496|12 במאי 2010}} </ref>}} הוא מספר כי הצור שחלקו עובד באזור רמת רחל נסחף במורד ערוץ הנחל לאזור הידוע היום כעמק רפאים ואף מערבה, מסקנה מתבקשת מכך היא שכמות הגשמים וזרימת מי הנגר בתקופת האבן התחתונה הייתה עזה ביותר, הזרם היה חזק מספיק להניע ולסחוף אבנים גדולות יחסית למרחקים ניכרים.
 
ב[[הרי ירושלים]] נחשפו שני כפרים מ[[התקופה הנאוליתית]]. אחד מיישובים אלו נחשף באתר [[אבו גוש (אתר ארכאולוגי)|אבו גוש]] והאתר השני נחשף ב[[מוצא (אתר ארכאולוגי)|מוצא]]. ‏‏ביישובים אלה נתגלו בתים עם רצפות טיח, קבורה של [[שור הבר]], עצמות [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] ומגוון רב של ממצאים מ[[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל|התקופה הנאוליתית הקדם קראמית ב']], כ-9000 שנים [[לפני זמננו]]{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=169&mag_id=110 דו"ח ראשוני על החפירה באתר הנאוליתי במוצא ([[חדשות ארכיאולוגיות]])]}}{{הערה|Khalaily, Hamoudi, et al. "[http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/paleo_0153-9345_2007_num_33_2_5218 Excavations at Motza in the Judean Hills and the early Pre-Pottery Neolithic B in the southern Levant]." Paléorient (2007): 5-37.}}.
שורה 18:
 
הממצאים הארכאולוגיים והמידע על יישוב העיר ב[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]] דלים מאד. חפירות עיר דוד חשפו ממצאי [[קרמיקה]] שנמצאו בשכבות של סחף אדמה וגילם אינו ברור לחלוטין. ממצאים אלו כוללים בסיסים לכלי קרמיקה עם טביעות מחצלת שנתגלו כשהם בקבוצת כלים מ[[תקופת הברונזה]] הקדומה. ממצאים אלו משתלבים עם דיווחים מחפירות שערכה [[קתלין קניון]]‏‏, המדווחת על ממצאים נוספים ואתרים מהתקופה הכלקוליתית שהעיקרי בהם נתגלה ב[[סטף]].
<ref>{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/www_teva_trips/kkl77.html סטף], באתר "סנונית"; [http://www.teva.org.il/?CategoryID=215&ArticleID=618&Page=1 סטף והר איתן], באתר החברה להגנת הטבע</ref>}}. למרות ממצאים מועטים טוען מאמר בירחון
<ref>{{הערה|1=חדשות ארכאולוגיות, גיליון צג [http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=83 סטף] 1989</ref>}}
כי מיעוט הממצאים ומיעוט האתרים מהתקופה נובע ממגבלות המחקר ולא משקף את עושר הפעילות של התקופה הכלקוליתית באזור ירושלים. ההנחה היא כי אנשי התקופה אכלסו [[מערה|מערות]] באזור [[הגיחון]], כדי ליהנות משפע המים וההגנה של המסתור, כפי שנהגו ביישובים אחרים באותה תקופה - [[ביר אבו מטר]] ו[[ארץ ישראל בעת העתיקה#התקופה הכלקוליתית|אחרים]].
 
שורה 31:
ירושלים בתקופת הברונזה הקדומה היא - ככל הנראה - עיר פרזות, חלק ממארג התיישבות צפוף יחסית באזור [[יהודה ושומרון|ההר המרכזי]], בו מתבססות ערים מבוצרות ובהן [[העי]] ו[[ירמות]]. ערים אלו היו מוקפות ביישובים לא מבוצרים ובהם העיר ירושלים, שבתקופה הנדונה הייתה לא יותר מיישוב חקלאי שהתרכז - ככל הידוע - בצדה המזרחי של שלוחת [[עיר דוד]]. היעדר מקורות היסטוריים כלשהם, העשויים לתאר את תולדות ירושלים, מותיר תקופה זו באפילה היסטורית. בעזרת השרידים הארכאולוגיים ניתן לשחזר בסכימתיות את דמותה. ירושלים של תקופת הברונזה הקדומה היא יישוב חקלאי קטן, חסר חשיבות פוליטית או כלכלית וללא מאפיינים הקיימים ביישובים עירוניים מרכזיים של התקופה. בחפירות שנערכו בעיר נמצא שפע יחסי של ממצאים ארכאולוגיים הפזורים לאורך כל האתר אך לא נמצאו כל עדויות לביצורים.
 
ב[[עיר דוד]] נחשפו בחפירות משלחת פרקר בין השנים [[1911]]-[[1909]] 3 [[מערות קבורה]] ובהם מספר רב של כלי [[חרס]] הדומים לכלים שנמצאו גם בתל [[העי]] ואתרים בולטים אחרים מהתקופה. החפירות שנערכו בשיטות "פרימיטיביות" פגמו ביכולת ללמוד מהממצאים אך חשיבותן נעוצה בעובדה כי אלו אתרי הקבורה היחידים מתקופת הברונזה הקדומה בירושלים. בחפירותיו של [[יגאל שילה]] בשטח שסומן E1 על המדרון ה[[מזרח|מזרחי]] של עיר דוד נמצאו חלקים של שני בתים בעלי צורה [[מלבן|מלבנית]], שלאורך קירותיהם נבנו [[ספסל|ספסלים]]. צורת בית זה אופיינית לתקופה, ודומים לו נמצאו באתרים אחרים ב[[ארץ ישראל]]. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=77 '''[[חדשות ארכאולוגיות]]''' גיליון פז עמוד 31]‏</ref>}} בחפירות של [[רוברט מקאליסטר]] ודנקן מקנזי נתגלו מספר ממצאים חשובים מתקופת הברונזה הקדומה ובהם טביעת [[חותם גליל]] על גבי שבר חרס. בחפירות אחרות זוהו שברי חרסים נוספים מהתקופה בשכבות מילוי מתקופות מאוחרות יותר.
 
===תקופת הברונזה הביינימית===
שורה 40:
 
<u>'''מלחה'''</u> בחפירות שנערכו באתר הנמצא בשכונת [[מלחה]], בסמוך לרחוב הקרוי היום"דרך אגודת הספורט הפועל", נמצאו שרידי ישוב פרזות מתקופת הברונזה התיכונה א'-ב'. היישוב כולל מבנה ציבורי שבחלקו המערבי נתגלו שתי מצבות פולחניות וספסל להנחת מנחות. ממערב למבנה הפולחני: בית חצר טיפוסי הכולל מערכת חדרים המקיפה חצר מרכזית, אשר בתוכה נתגלו מספר מתקני בישול ואפיה. במרכז נחשף בור שניכרים בו סימני חציבה, ובחלקו העליון נקברה כבשה מעוברת. מתוכנית האתר נראה כי היישוב היה מוקף במבנים כשהקירות החיצוניים משמשים כ[[חומה]]. באחד משטחי החפירות נמצא מבנה שער שנשתמר חלקית, ובנייתו אופיינית לביצורים מהתקופה. החוקר ד"ר [[יצחק מייטליס]] מציין כי אופיים האחיד של המבנים מצביע על חברה בה ה[[משפחה]] היא הגרעין החברתי הבסיסי וכי האוכלוסייה שאכלסה את האתר הייתה בעלת ארגון חברתי ברמה גבוהה ובעלת אופי עירוני.
<ref name{{הערה|שם="pdf">|1=יצחק מייטליס [http://www.daat.ac.il/daat/israel/yehuda/my20.pdf סביבות ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל - מחקר משווה ] מכללת הרצוג אלון שבות </ref>}}
בערימת סיקול, "רוג'ום", שכיסתה את האתר לפני החפירות, נתגלו ממצאים החל מ[[התקופה הכלקוליתית]] וממצאים נוספים המצביעים על רצף יישובי עד ל[[ירושלים בתקופה הממלוכית|תקופה הממלוכית]]. ‏‏ ‏‏<ref>{{הערה|1=‏ גרשון אדלשטיין,'מנחת – כפר מתקופת הברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 96 – 102.‏</ref>}}
 
הארכאולוג גרשון אדלשטיין מתאר את הגילוי של היישוב מתקופת הברונזה ב[[מלחה]]:
 
{{ציטוטון|כאשר הורדנו כמטר קרקע חיכתה לנו הפתעה. לפתע החלו להופיע ממצאים רבים: שברי חרס ועצמות בעלי חיים. לאחר הניקוי התברר שחשפנו מוקד בישול ובו עצמות חזיר חרוכות. ראש החזיר היה במצב השתמרות טוב והוא נלקח לאחר כבוד לבדיקה זואולוגית. אז גילינו ששרידי היישוב הזה היו מונחים על סלע האם. כלומר: האנשים שצלו את החזיר, התיישבו במקום חשוף ללא אדמה. בשנת 1980 היו אלה תגליות מהפכניות. מהממצאים התברר כי יישוב אוכלי החזיר היה יישוב פרזות מהתקופה הכנענית מלפני כארבעת אלפים שנה. לראשונה התגלו בירושלים, מחוץ לעיר שבתוך החומות, שרידי יישוב מתקופה זו. כמה שנים מאוחר יותר ייחשפו כמה מבתי הכפר ובית הקברות בו באו אל מנוחתם האחרונה תושבי היישוב. התברר שקיימים יישובים באזור זה, אלא שישובים אלה כוסו לגמרי על ידי המדרגות חקלאיות עד כדי כך שאפילו שברי חרסים, שבדרך כלל מתגוללים על פני השטח, לא היו בנמצא.}} ‏‏
‏‏<ref>{{הערה|1=גרשון אדלשטיין. עברו של העתיד. [http://archaeological-insight.blogspot.com/2008/08/blog-post.html עיקרי הדברים] אוגוסט 2008</ref>}}
 
<u>'''נחל רפאים'''</u> בחפירות שנערכו באתר הסמוך ל[[גן החיות התנכ"י]] נחשף יישוב גדול ששיטחו כ-290 דונם, לא מבוצר, שתחילתו בסוף תקופת הברונזה הקדומה ושיאו בתקופת הברונזה התיכונה. באתר נחשפו שרידי מבני מגורים, המהווים עדות ראשונה לשרידי ישוב קבע מתקופת הברונזה באזור ההר, וכן קברי פיר מתקופת הברונזה הקדומה ד'. המבנים נבנו בלבני בוץ שחלקן היה שרוף, שהונחו על גבי תשתית אבן. במרכז החדרים מופיעים בדרך כלל בסיסי עמודים.
מתקופת הברונזה התיכונה ב' נחשפו מבנים ששימשו בתי חווה ובסמוך להם מבנים ששימשו מכלאות לחיות ומתקנים חקלאיים אחרים. המבנים נבנו באבן. אחד המבנים נבנה על יסודות מוצקים במיוחד וייתכן ושימש כ[[מקדש]] או מבנה ציבורי אחר. בין המבנים נחשפו קברים וקברי פיר. בחלק מהמקומות קיימת עדות לקומה שנייה. באתר נחשפו גם מערות לכריית חול ששימש ב[[תעשייה|תעשיית]] [[כלי חרס]]. אתר זה הוא החשוב מסוגו ב[[ארץ ישראל]], בשל ייחודו כמכלול בנוי מתקופת הברונזה התיכונה שאיננו חלק מ[[תל]]. היישוב ב[[נחל רפאים]] שונה מהותית מהיישוב במלחה ובולט בו חוסר התכנון הריכוזי. היישוב מפוזר על שטח רחב ובו מספר "גושי" בנייה לאורך [[קו גובה|קווי הגובה]] של הנחל. שטחם של רוב המבנים היה גדול מאד - כ-600 מ"ר, וככל הנראה היה מיועד למגורי משפחה מורחבת ("[[חמולה]]"). צורת יישוב זו מתאימה ל[[תסריט]] של התיישבות ספונטנית (ראו גם [[אתר מצבות]]). ‏‏<ref>{{הערה|1=‏ ע' אייזנברג, 'נחל רפאים – כפר מתקופת ברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 82 – 95.‏</ref>}}
 
<u>'''עלונה'''</u> באזור [[עמק הארזים]] ערכה [[רשות העתיקות]] חפירות בשנת [[1994]], במהלכן נחשפו מבנים מתקופת הברונזה הביניימית. המבנים מרוכזים בחלקו העליון של המדרון והם - כנראה - חלק מכפר מהתקופה שבו הייתה בנייה צפופה. בחפירה נחשפו שרידיהם של שלושה חדרים מרובעים, ומבנה מלבני בגודל 9X12 מטר ממנו שרדו חלקי קירות. בנוסף נחשף מבנה מגורים מדורג. על גבי יישוב זה נחשף יישוב מ[[תקופת הברזל]] - תופעה אופיינית ליישובים חקלאיים בסביבת ירושלים. ‏‏
‏‏<ref>{{הערה|1=‏וקסלר-בדולח, "עלונה", חדשות ארכאולוגיות 107 עמודים 96-99‏</ref>}}
<u>'''נחל זמרי'''</u> בשכונת [[פסגת זאב]] באזור הרחובות משה רחמילביץ ושדרות משה דיין נחשף יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (כיום האתר מכוסה) ושרידים נוספים של יישובים מתקופות מאוחרות. היישוב מתקופת הברונזה התיכונה נמצא מתחת לטרסות מתקופת הברזל ונחפר באופן חלקי. היישוב היה - ככל הנראה - מרוכז על פני מספר טרסות ובחפירה בטרסות העליונות נחשפו שלוש יחידות מגורים בסמיכות אחת לשנייה - יחידה אחת גדולה ושתיים קטנות יותר. החופרים מציינים ‏‏כי תוכנית המבנים איננה ברורה ואיכות הבניה נמוכה.<ref name{{הערה|שם="pdf"/>}}
 
<u>'''תל אל פול'''</u> בחפירות שנערכו באתר, במורד המדרון המשתפל ממערב למזרח, נחשפה התיישבות מתקופת הברונזה התיכונה ב' בשני שלבים. השלב הקדום כולל שני מבנים שנחשפו באופן חלקי בלבד וביניהם מעבר או חצר, והשלב המאוחר כולל בניית אבן של חדרים מוארכים בציר צפון-דרום. אחד החדרים מרוצף בלוחות אבן יפים וגדולים.
שורה 60:
===תקופת הברונזה התיכונה===
כרונולוגיה: 2000 - 1550 לפנה"ס
תקופה זו מופיעה בכתובים גם כתקופת הברונזה התיכונה ב'. בתקופה זו חוזרים בארץ ישראל אל ישיבה ביישובי קבע ולבסוף חוזרים גם ה[[ביצורים]]. שינוי זה מתרחש בעקבות חדירת עמים מהצפון ומ[[סוריה]] אל תוך הארץ, וחזרת כוחה של [[מצרים העתיקה]] עם עליית השושלות ה־12 וה־13 בתחילת התקופה. במקביל חוזרת ירושלים להיות מרכז עירוני ומקומי חשוב. במקביל לירושלים מצביעים מקורות מצריים על [[שכם]] כמרכז יריב ושווה משקל באזור ההר. על פי התמונה המקובלת על רוב החוקרים התחלק אזור ההר בין שני גורמים מדיניים מקומיים אלו. בניגוד לכך מציג הארכאולוג פרופסור [[ישראל פינקלשטיין]] תמונה שונה ‏‏‏‏<ref>{{הערה|1=‏Finkelstein, Israel. The sociopolitical organization of central hill country in the second millenium B.C.E. Biblical Archaeology Today, 1990, Pre-Congress Symposium, Supplement (1993) 110-131‏</ref>}}, לפיה שטחם של מרכזים ואתרים ארכאולוגיים באזור ההר היה קטן מאד והספיק למגורי מספר מאות אנשים בלבד. בשכם וב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]] לא נמצאו כלל רובעי מגורים, עובדה המצביעה על כך שאתרים אלו לא היו ערי ממלכה במובן המקובל של המילה ובדומה לירושלים, אלא [[מבצר|מעוז מבוצר]] של שליטים מקומיים, שהטילו מרותם על שטח בו הייתה אוכלוסייה מעורבת של יישובי קבע ונוודים. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏יצחק מייטליס. מעמדה של ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ב' לאור הממצאים הארכאולוגיים מחקרי יהודה ושומרון קובץ ו' 1997 עמוד 11-14‏</ref>}} המחקר קובע כי אזור ההר המרכזי היה מפוצל בין מספר ישויות מדיניות - [[שכם]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], ו[[ירושלים]].
 
תחילת התקופה מיוצגת בממצאים דלים למדי - קבר שנחשף על ידי מקאליסטר בעיר דוד ובו נמצאה ידית של כד עם טביעת חותם של [[חרפושית]] מימי ה[[שושלת]] ה-12 ([[היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה תיכונה|עידן הממלכה התיכונה]]). במאמרו "ירושלים לפני דוד" מציין החוקר אהרון מאיר ‏‏<ref>{{הערה|1=‏א' מאיר, "ירושלים לפני דוד: סקירה ארכאולוגית מסוף העידן הפרהיסטורי ועד לסוף תקופת הברזל א'", ספר ירושלים, עמ' 42.‏ הערה 44</ref>}} כי תיארוך ממצא זה מוטל בספק. דלות זאת תואמת את הידוע על אזור ההר והיעדר אתרים מהתקופה - עובדה המצביעה על יישוב מצומצם וארעי באופיו.
 
חלקה השני של התקופה מספק שלל ממצאים. בחפירות קניון ושילה בעיר דוד נחשפו קטעים של ביצורי העיר הקדומים במדרון המזרחי ועל פי הצעת קניון ייתכן ונחשף אף חלק ממבנה שער. בשנת [[2009]] פרסמה [[רשות העתיקות]] את דבר חשיפת ביצור מאסיבי מתקופת הברונזה התיכונה, בחפירות בהנהלת פרופסור [[רוני רייך]], שנועד לאפשר גישה בטוחה של תושבי העיר אל המעיין הנמצא בשיפולי ההר. אורך הקטע החשוף של הביצור 24 מטר וגובהו 8 מטרים.
שורה 77:
====מערכת המים====
מערכת נוספת שנחפרה מספר פעמים ונידונה רבות היא [[עיר דוד#הממצאים בעיר דוד#פיר וורן|פיר וורן]] - מערכת המים הקדומה של ירושלים. המערכת נתגלתה ותוארה לראשונה על ידי וורן בשנת [[1867]]. לאחרונה, בשנים [[1998]] - [[1997]], נחקר פיר וורן והשטח שלמרגלותיו בידי רוני רייך ואלי שוקרון, שגיבשו מסקנות חדשניות לגבי המערכת. לפי התאוריה החדשה של רייך ושוקרון, השלב הראשון של ההשתלטות על מי מעיין הגיחון נערך בתקופת הברונזה התיכונה, כאשר סביב המעיין נבנו 2 מגדלים מאסיביים, נחצבה הבריכה, ונחצב החלק האופקי של מערכת פיר וורן שאיפשרה גישה מהעיר למעיין ולבריכה. תעלה נוספת הידועה בשם "תעלה 2", שכוסתה בגושי אבן גדולים, הובילה את מי המעיין דרומה - ככל הנראה לבריכת אגירה בדרום. תיארוך המערכת לתקופת הברונזה התיכונה מצביע כי היה בידי הכנענים ידע הנדסי מתקדם.
‏‏<ref>{{הערה|1=‏ר' רייך וא' שוקרון. חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד. קדמוניות 122 (תשס"ב). עמ' 78–88. ‏</ref>}}
 
====כתבי המארות====
שורה 87:
הממצאים הארכאולוגיים מהחצי השני של התקופה מציירים דמות של יישוב מבוצר ומבוסס שכיסה את כל אזור עיר דוד, ותחילת בנייה של [[עיר דוד#מפעלי המים בעיר דוד|מפעל מים]]. ממצאים מועטים מתום התקופה עשויים להעיד כי סוף תקופת הברונזה התיכונה רואה האטה בפעילות בעיר. עדויות אלו, בשילוב אזכורים ראשונים לירושלים במקורות מצריים, מעידים כי במקביל ל[[שכם]] הייתה ירושלים לעיר מדינה מרכזית באזור ההר ויישובים שהוקמו ממערב לירושלים בתקופת הברונזה התיכונה א' הפכו להיות יישובי לווין.
 
במחקר חדשני ושנוי במחלוקת קובע ‏‏<ref>{{הערה|1=נ. נאמן. ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך ההיסטוריה של ארץ ישראל (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981.‏</ref>}} פרופסור [[נדב נאמן]] כי בכתבי המארות אין למעשה כל התייחסות לאזור ההר המרכזי מלבד התייחסות ל[[שכם]] ומציע לדחות את הזיהוי של ירושלים בכתבי המארות. דעה זו לא התקבלה על דעת מרבית החוקרים.
 
===תקופת הברונזה המאוחרת===
שורה 98:
במהלך התקופה כבשה מצרים בראשות [[אמנחותפ השני]] את כנען, ואף נלחמה עם ה[[חיתים]] על השליטה בסוריה. למרות מספר מסעות מרשימים ורשימות שלל ושבויים מפוארות, לא הצליחה מצרים לכבוש את סוריה אך ארץ כנען נשארה בשליטה מצרית.
 
מסעות מלחמה אלו, המתועדים היטב על גבי כתובות במקדשים, התחילו עם פלישתו של [[תחותימס השלישי]] לארץ [[כנען]] ושיאו - המצור בן שבעת החודשים שהטיל על [[תל מגידו|מגידו]]. במהלך [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ערך אמנחותפ השני שלושה מסעות מלחמה, שניים ל[[סוריה]] ואחד לארץ כנען, שעיקר משקלו כוון לאזור [[השרון]], ה[[שומרון]] ו[[הגליל התחתון]], בהם התרכז עיקר הכוח הכנעני. בסוף תיאור המסע מובאת רשימה כוללת של קבוצות אתניות שונות ובסך הכל נמנים כ-90,000 איש שנלקחו בשבי והועברו למצרים ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[[יוחנן אהרוני]] ארץ ישראל בתקופת המקרא - [[גאוגרפיה היסטורית]], [[מוסד ביאליק]], 1962. עמודים 146-148‏</ref>}}.ייתכן כי מספרים גבוהים אלו מתייחסים לכלל השבויים שנתפסו במסעות כולם, אך מדובר במספר גדול שאין ספק שהשפיע על הארץ והקרין על אספקטים רבים של חיי התושבים. דילול אוכלוסייה זה חזר ונשנה על עצמו עם מסע מלחמה שערך הפרעה [[תחותמס הרביעי]], שהעיקרי שבהם כוון נגד [[גזר]]. התמונה הכללית של ארץ כנען, העולה מתיאורי המלחמה, היא של חבל ארץ מבוסס בעל יכולת צבאית לא מבוטלת ובעל אוכלוסייה צפופה.
 
בתקופה זו היה היישוב באזור ההר דליל ביותר והארכאולוג ישראל פינקלשטיין מציין 30 אתרי יישוב בכל אזור [[יהודה ושומרון]]. למרות קיומם של מקורות כתובים אין הסכמה בין החוקרים באשר לחלוקה המדינית פוליטית באזור זה. יש [[תאוריה]] הקובעת כי העובדה שאין כל איזכור למקומות יישוב במקורות מהתקופה מעידים על דומיננטיות של ירושלים על אזור יהודה וכי הערים המבוצרות [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[דביר (עיר עתיקה)|דביר]], ששרידים שלהן מהתקופה נחשפו בחפירות, היו ערים כפופות לשלטון או השפעה ירושלמית. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Finkelstein, Israel. The sociopolitical organization of central hill country in the second millenium B.C.E. Biblical Archaeology Today, 1990, Pre-Congress Symposium, Supplement (1993) 110-131‏‏</ref>}}
 
גישה אחרת עולה ממחקרו של פרופסור [[נדב נאמן]] ‏‏<ref>{{הערה|1=‏נ. נאמן. ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך ההיסטוריה של ארץ ישראל (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981‏</ref>}} הטוען כי שטח ההשפעה של ירושלים היה מצומצם והוגבל על ידי בית אל ודביר שהיו ערי ממלכה עצמאיות. על פי כל המחקרים הייתה [[עיר מדינה|עיר המדינה]] שכם בעלת שטח ההשפעה הנרחב ביותר - הרי אפרים ו[[סקר הר מנשה#הר המנשה|הרי מנשה]] עד לאזור בית אל בדרום.
 
בירושלים אין רצף של עדויות ארכאולוגיות מהתקופה והעדויות הקיימות מקוטעות וחלקיות. מהחלק הראשון של התקופה - '''תקופת הברונזה המאוחרת א'''' - נמצאו מספר שרידים של בית במצב השתמרות גרוע, שנחשף על ידי קניון, ומספר חרפושיות של [[תחותמס השלישי]], שתיארוכן לתקופה מוטל בספק. במערת הקבורה שנחשפה בחפירות [[כנסיית דומינוס פלוויט]] ושימשה החל מתקופת הברונזה התיכונה ב' נמצאו כלים רבים המיוחסים לתקופה, ובהם כלים בצורת [[גליל (גאומטריה)|גליל]] עם צורת [[כפתור]] המשמשת לחיבור הידית ושפת הכלי, וכלים המכונים בפי הארכאולוגים "פכיות אפורות" ו"קערות מונוכרום" האופייניות לתקופה.
 
'''תקופת הברונזה המאוחרת ב'''' היא התקופה המתועדת על ידי [[מכתבי תל אל עמרנה]] אך הממצאים מהתקופה הם מועטים ביותר ולא ניתן לקשר בין השטח לבין המסמכים המצרים. הממצא העיקרי לתקופה הם שורה של [[עיר דוד#הממצאים בעיר דוד#המצודה הכנענית|קירות תמך]] שנחפרו על ידי קניון ושילה (מוכרים גם כשטח G). המערכת האמורה מורכבת משבעה קירות אבן מדורגים, הנמתחים לאורך המדרון ובשילוב עם קירות אבן המונחים בתבנית של [[שתי וערב]] יוצרים ריבועים שמולאו באבנים. ההנחה היא שמערכת זו שימשה כתמך לבניה שהייתה בראש התל ואפשרה ליצור מסד שטוח ורחב במעלה שלוחת עיר דוד, עליו עמדה המצודה (מצודת ציון), מהן לא נותר זכר. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏י' שילה, 'חפירות עיר דוד א, דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה 1978-1982' קדם 19 (תשמ"ד), עמ' ג-יט.‏</ref>}} תיארוך מבנה זה הוא בעייתי ביותר ונתון במחלוקת ויש חוקרים המייחסים את מערכת קירות התמך ל[[תקופת הברזל]].
 
מעל מערכת קירות התמך ממוקמת [[עיר דוד#הממצאים בעיר דוד#החלקלקה המדורגת|החלקלקה המדורגת]] היורדת ממעלה המדרון ומכסה חלקים של מערכת קירות התמך. מבנה זה שנתגלה בחפירות דנקן ומקאליסטר ולאחר מכן בחפירות קניון נידון לעומק במחקר. תיארוכו נתון במחלוקת וכן קיימת מחלוקת בנוגע לשאלת היחס בין החלקלקה לקירות התמך - האם מדובר במערכות נפרדות או מערכות המשלימות אחת את השנייה. לאור חילוקי הדעות, כל שניתן לומר הוא ששתי מערכות הביצורים מתוארכות לסוף תקופת הברונזה המאוחרת או תחילת תקופת הברזל וייתכן והן חלק מביצורי העיר ה[[יבוסים|יבוסית]]. עם זאת גם פרשה זו לוטה במסתורין ואין כל מידע לגבי מוצאם, תאריך הגעתם לירושלים ותרבותם של היבוסים.
שורה 116:
מכתבי תל אל-עמארנה הם [[מכתב]]ים שנכתבו אל מלך [[מצרים]] [[אח'נאתון]] - אחד ממלכי השושלת הי"ח, המתוארך לאמצע [[המאה ה-14 לפנה"ס]] - לאורך תקופה של כ-20 שנה. מכתבים אלו מהווים את המקור העיקרי להכרת [[ארץ ישראל]] ב[[התקופה הכנענית|תקופה הכנענית]], אך במבט מקיף מספקים מידע מוגבל על פרק זמן קצר [[המאה ה-14 לפנה"ס|במאה ה-14 לפני הספירה]]. בארכיון אל עמרנה נתגלו שישה מכתבים ב[[אכדית]] המתארים את מסכת היחסים העכורה בין השליטים ה[[כנענים]] ב[[ארץ ישראל]]. מלך ירושלים "[[עבדיחפה|עבדח'בה]]" כותב למלך המצרי על עימותים עם ברית שכללה את [[לבאיה]] מלך [[שכם]] ומלך [[תל גזר|גזר]] - מלכאלו, שהקימו חזית אנטי ירושלמית עם מלכי [[גת (עיר פלשתית)|גת]], [[תל לכיש|לכיש]] ו[[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] בעוד פושטים בשם '''[[חבירו]]''' עושים שמות בשטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]]. על פי המכתבים בירושלים שהייתה עיר הכפופה לשלטון מצרי.
 
באחד המכתבים מתוארת תקרית בה פרצו [[כושי|כושים]], ככל הנראה מחיל המצב המצרי של העיר אל המצודה ואיימו על חיי המלך ‏‏<ref>{{הערה|1=‏א' מלמט, "ירושלים בשחר ימיה". ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, תקופת המקרא, ירושלים, תש"ס עמוד 18‏</ref>}}:
 
{{ציטוטון|הבית איתן ועל כך יוכלו להעיד סוכני פרעה, ולמרות זאת זממו פשע כבד; לקחו את כליהם והבקיעו את קומת הגג ... כפסע היה ביני ובין הרצחי ביד אנשי כוש בתוך ביתי שלי. יתבע אותם המלך לדין!}}