ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות

באתר רמת רחל שהיקפו נרחב ביותר נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור, בעיקר פסולת ושבבים שנותרו לאחר הסיתות. נמצאו כמה פריטים שעליהם סימני [[פיח]] המעידים על שימוש באש באתר. החוקרים משערים כי האתר שימש לסיתות כלי [[צור (סלע)|אבן צור]]. עוד במהלך סקירת ממצאי החפירה הגיעו החופרים למסקנה כי כלי צור שנמצאו ברמת רחל דומים מאד לכלי הצור שנמצאו באזור עמק רפאים בירושלים בשנת 1962. חיזוק לכך נמצא בחפירות שנערכו בשנת 2010 בסמוך ל[[מסילת הרכבת לירושלים]] במקום בו אמורה לקום טיילת. בתוך שכבה עבה של אדמת סחף ובה אבני צור נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור והרבה אבני יד בגדלים שונים - הזהים לכלים מרמת רחל. בראיון שנתן ד"ר עומרי ברזילי מ[[רשות העתיקות]] לעיתון [[הארץ]] <ref>{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|הצוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות|1168496|12 במאי 2010}} </ref>}} הוא מספר כי הצור שחלקו עובד באזור רמת רחל נסחף במורד ערוץ הנחל לאזור הידוע היום כעמק רפאים ואף מערבה, מסקנה מתבקשת מכך היא שכמות הגשמים וזרימת מי הנגר בתקופת האבן התחתונה הייתה עזה ביותר, הזרם היה חזק מספיק להניע ולסחוף אבנים גדולות יחסית למרחקים ניכרים.

<ref>{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/www_teva_trips/kkl77.html סטף], באתר "סנונית"; [http://www.teva.org.il/?CategoryID=215&ArticleID=618&Page=1 סטף והר איתן], באתר החברה להגנת הטבע</ref>}}. למרות ממצאים מועטים טוען מאמר בירחון

<ref>{{הערה|1=חדשות ארכאולוגיות, גיליון צג [http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=83 סטף] 1989</ref>}}

ב[[עיר דוד]] נחשפו בחפירות משלחת פרקר בין השנים [[1911]]-[[1909]] 3 [[מערות קבורה]] ובהם מספר רב של כלי [[חרס]] הדומים לכלים שנמצאו גם בתל [[העי]] ואתרים בולטים אחרים מהתקופה. החפירות שנערכו בשיטות "פרימיטיביות" פגמו ביכולת ללמוד מהממצאים אך חשיבותן נעוצה בעובדה כי אלו אתרי הקבורה היחידים מתקופת הברונזה הקדומה בירושלים. בחפירותיו של [[יגאל שילה]] בשטח שסומן E1 על המדרון ה[[מזרח|מזרחי]] של עיר דוד נמצאו חלקים של שני בתים בעלי צורה [[מלבן|מלבנית]], שלאורך קירותיהם נבנו [[ספסל|ספסלים]]. צורת בית זה אופיינית לתקופה, ודומים לו נמצאו באתרים אחרים ב[[ארץ ישראל]]. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=77 '''[[חדשות ארכאולוגיות]]''' גיליון פז עמוד 31]‏</ref>}} בחפירות של [[רוברט מקאליסטר]] ודנקן מקנזי נתגלו מספר ממצאים חשובים מתקופת הברונזה הקדומה ובהם טביעת [[חותם גליל]] על גבי שבר חרס. בחפירות אחרות זוהו שברי חרסים נוספים מהתקופה בשכבות מילוי מתקופות מאוחרות יותר.

<ref name{{הערה|שם="pdf">|1=יצחק מייטליס [http://www.daat.ac.il/daat/israel/yehuda/my20.pdf סביבות ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל - מחקר משווה ] מכללת הרצוג אלון שבות </ref>}}

בערימת סיקול, "רוג'ום", שכיסתה את האתר לפני החפירות, נתגלו ממצאים החל מ[[התקופה הכלקוליתית]] וממצאים נוספים המצביעים על רצף יישובי עד ל[[ירושלים בתקופה הממלוכית|תקופה הממלוכית]]. ‏‏ ‏‏<ref>{{הערה|1=‏ גרשון אדלשטיין,'מנחת – כפר מתקופת הברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 96 – 102.‏</ref>}}

‏‏<ref>{{הערה|1=גרשון אדלשטיין. עברו של העתיד. [http://archaeological-insight.blogspot.com/2008/08/blog-post.html עיקרי הדברים] אוגוסט 2008</ref>}}

מתקופת הברונזה התיכונה ב' נחשפו מבנים ששימשו בתי חווה ובסמוך להם מבנים ששימשו מכלאות לחיות ומתקנים חקלאיים אחרים. המבנים נבנו באבן. אחד המבנים נבנה על יסודות מוצקים במיוחד וייתכן ושימש כ[[מקדש]] או מבנה ציבורי אחר. בין המבנים נחשפו קברים וקברי פיר. בחלק מהמקומות קיימת עדות לקומה שנייה. באתר נחשפו גם מערות לכריית חול ששימש ב[[תעשייה|תעשיית]] [[כלי חרס]]. אתר זה הוא החשוב מסוגו ב[[ארץ ישראל]], בשל ייחודו כמכלול בנוי מתקופת הברונזה התיכונה שאיננו חלק מ[[תל]]. היישוב ב[[נחל רפאים]] שונה מהותית מהיישוב במלחה ובולט בו חוסר התכנון הריכוזי. היישוב מפוזר על שטח רחב ובו מספר "גושי" בנייה לאורך [[קו גובה|קווי הגובה]] של הנחל. שטחם של רוב המבנים היה גדול מאד - כ-600 מ"ר, וככל הנראה היה מיועד למגורי משפחה מורחבת ("[[חמולה]]"). צורת יישוב זו מתאימה ל[[תסריט]] של התיישבות ספונטנית (ראו גם [[אתר מצבות]]). ‏‏<ref>{{הערה|1=‏ ע' אייזנברג, 'נחל רפאים – כפר מתקופת ברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 82 – 95.‏</ref>}}

‏‏<ref>{{הערה|1=‏וקסלר-בדולח, "עלונה", חדשות ארכאולוגיות 107 עמודים 96-99‏</ref>}}

<u>'''נחל זמרי'''</u> בשכונת [[פסגת זאב]] באזור הרחובות משה רחמילביץ ושדרות משה דיין נחשף יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (כיום האתר מכוסה) ושרידים נוספים של יישובים מתקופות מאוחרות. היישוב מתקופת הברונזה התיכונה נמצא מתחת לטרסות מתקופת הברזל ונחפר באופן חלקי. היישוב היה - ככל הנראה - מרוכז על פני מספר טרסות ובחפירה בטרסות העליונות נחשפו שלוש יחידות מגורים בסמיכות אחת לשנייה - יחידה אחת גדולה ושתיים קטנות יותר. החופרים מציינים ‏‏כי תוכנית המבנים איננה ברורה ואיכות הבניה נמוכה.<ref name{{הערה|שם="pdf"/>}}

תקופה זו מופיעה בכתובים גם כתקופת הברונזה התיכונה ב'. בתקופה זו חוזרים בארץ ישראל אל ישיבה ביישובי קבע ולבסוף חוזרים גם ה[[ביצורים]]. שינוי זה מתרחש בעקבות חדירת עמים מהצפון ומ[[סוריה]] אל תוך הארץ, וחזרת כוחה של [[מצרים העתיקה]] עם עליית השושלות ה־12 וה־13 בתחילת התקופה. במקביל חוזרת ירושלים להיות מרכז עירוני ומקומי חשוב. במקביל לירושלים מצביעים מקורות מצריים על [[שכם]] כמרכז יריב ושווה משקל באזור ההר. על פי התמונה המקובלת על רוב החוקרים התחלק אזור ההר בין שני גורמים מדיניים מקומיים אלו. בניגוד לכך מציג הארכאולוג פרופסור [[ישראל פינקלשטיין]] תמונה שונה ‏‏‏‏<ref>{{הערה|1=‏Finkelstein, Israel. The sociopolitical organization of central hill country in the second millenium B.C.E. Biblical Archaeology Today, 1990, Pre-Congress Symposium, Supplement (1993) 110-131‏</ref>}}, לפיה שטחם של מרכזים ואתרים ארכאולוגיים באזור ההר היה קטן מאד והספיק למגורי מספר מאות אנשים בלבד. בשכם וב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]] לא נמצאו כלל רובעי מגורים, עובדה המצביעה על כך שאתרים אלו לא היו ערי ממלכה במובן המקובל של המילה ובדומה לירושלים, אלא [[מבצר|מעוז מבוצר]] של שליטים מקומיים, שהטילו מרותם על שטח בו הייתה אוכלוסייה מעורבת של יישובי קבע ונוודים. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏יצחק מייטליס. מעמדה של ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ב' לאור הממצאים הארכאולוגיים מחקרי יהודה ושומרון קובץ ו' 1997 עמוד 11-14‏</ref>}} המחקר קובע כי אזור ההר המרכזי היה מפוצל בין מספר ישויות מדיניות - [[שכם]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], ו[[ירושלים]].

תחילת התקופה מיוצגת בממצאים דלים למדי - קבר שנחשף על ידי מקאליסטר בעיר דוד ובו נמצאה ידית של כד עם טביעת חותם של [[חרפושית]] מימי ה[[שושלת]] ה-12 ([[היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה תיכונה|עידן הממלכה התיכונה]]). במאמרו "ירושלים לפני דוד" מציין החוקר אהרון מאיר ‏‏<ref>{{הערה|1=‏א' מאיר, "ירושלים לפני דוד: סקירה ארכאולוגית מסוף העידן הפרהיסטורי ועד לסוף תקופת הברזל א'", ספר ירושלים, עמ' 42.‏ הערה 44</ref>}} כי תיארוך ממצא זה מוטל בספק. דלות זאת תואמת את הידוע על אזור ההר והיעדר אתרים מהתקופה - עובדה המצביעה על יישוב מצומצם וארעי באופיו.

‏‏<ref>{{הערה|1=‏ר' רייך וא' שוקרון. חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד. קדמוניות 122 (תשס"ב). עמ' 78–88. ‏</ref>}}

במחקר חדשני ושנוי במחלוקת קובע ‏‏<ref>{{הערה|1=נ. נאמן. ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך ההיסטוריה של ארץ ישראל (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981.‏</ref>}} פרופסור [[נדב נאמן]] כי בכתבי המארות אין למעשה כל התייחסות לאזור ההר המרכזי מלבד התייחסות ל[[שכם]] ומציע לדחות את הזיהוי של ירושלים בכתבי המארות. דעה זו לא התקבלה על דעת מרבית החוקרים.

מסעות מלחמה אלו, המתועדים היטב על גבי כתובות במקדשים, התחילו עם פלישתו של [[תחותימס השלישי]] לארץ [[כנען]] ושיאו - המצור בן שבעת החודשים שהטיל על [[תל מגידו|מגידו]]. במהלך [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ערך אמנחותפ השני שלושה מסעות מלחמה, שניים ל[[סוריה]] ואחד לארץ כנען, שעיקר משקלו כוון לאזור [[השרון]], ה[[שומרון]] ו[[הגליל התחתון]], בהם התרכז עיקר הכוח הכנעני. בסוף תיאור המסע מובאת רשימה כוללת של קבוצות אתניות שונות ובסך הכל נמנים כ-90,000 איש שנלקחו בשבי והועברו למצרים ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[[יוחנן אהרוני]] ארץ ישראל בתקופת המקרא - [[גאוגרפיה היסטורית]], [[מוסד ביאליק]], 1962. עמודים 146-148‏</ref>}}.ייתכן כי מספרים גבוהים אלו מתייחסים לכלל השבויים שנתפסו במסעות כולם, אך מדובר במספר גדול שאין ספק שהשפיע על הארץ והקרין על אספקטים רבים של חיי התושבים. דילול אוכלוסייה זה חזר ונשנה על עצמו עם מסע מלחמה שערך הפרעה [[תחותמס הרביעי]], שהעיקרי שבהם כוון נגד [[גזר]]. התמונה הכללית של ארץ כנען, העולה מתיאורי המלחמה, היא של חבל ארץ מבוסס בעל יכולת צבאית לא מבוטלת ובעל אוכלוסייה צפופה.

בתקופה זו היה היישוב באזור ההר דליל ביותר והארכאולוג ישראל פינקלשטיין מציין 30 אתרי יישוב בכל אזור [[יהודה ושומרון]]. למרות קיומם של מקורות כתובים אין הסכמה בין החוקרים באשר לחלוקה המדינית פוליטית באזור זה. יש [[תאוריה]] הקובעת כי העובדה שאין כל איזכור למקומות יישוב במקורות מהתקופה מעידים על דומיננטיות של ירושלים על אזור יהודה וכי הערים המבוצרות [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[דביר (עיר עתיקה)|דביר]], ששרידים שלהן מהתקופה נחשפו בחפירות, היו ערים כפופות לשלטון או השפעה ירושלמית. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Finkelstein, Israel. The sociopolitical organization of central hill country in the second millenium B.C.E. Biblical Archaeology Today, 1990, Pre-Congress Symposium, Supplement (1993) 110-131‏‏</ref>}}

גישה אחרת עולה ממחקרו של פרופסור [[נדב נאמן]] ‏‏<ref>{{הערה|1=‏נ. נאמן. ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך ההיסטוריה של ארץ ישראל (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981‏</ref>}} הטוען כי שטח ההשפעה של ירושלים היה מצומצם והוגבל על ידי בית אל ודביר שהיו ערי ממלכה עצמאיות. על פי כל המחקרים הייתה [[עיר מדינה|עיר המדינה]] שכם בעלת שטח ההשפעה הנרחב ביותר - הרי אפרים ו[[סקר הר מנשה#הר המנשה|הרי מנשה]] עד לאזור בית אל בדרום.

'''תקופת הברונזה המאוחרת ב'''' היא התקופה המתועדת על ידי [[מכתבי תל אל עמרנה]] אך הממצאים מהתקופה הם מועטים ביותר ולא ניתן לקשר בין השטח לבין המסמכים המצרים. הממצא העיקרי לתקופה הם שורה של [[עיר דוד#הממצאים בעיר דוד#המצודה הכנענית|קירות תמך]] שנחפרו על ידי קניון ושילה (מוכרים גם כשטח G). המערכת האמורה מורכבת משבעה קירות אבן מדורגים, הנמתחים לאורך המדרון ובשילוב עם קירות אבן המונחים בתבנית של [[שתי וערב]] יוצרים ריבועים שמולאו באבנים. ההנחה היא שמערכת זו שימשה כתמך לבניה שהייתה בראש התל ואפשרה ליצור מסד שטוח ורחב במעלה שלוחת עיר דוד, עליו עמדה המצודה (מצודת ציון), מהן לא נותר זכר. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏י' שילה, 'חפירות עיר דוד א, דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה 1978-1982' קדם 19 (תשמ"ד), עמ' ג-יט.‏</ref>}} תיארוך מבנה זה הוא בעייתי ביותר ונתון במחלוקת ויש חוקרים המייחסים את מערכת קירות התמך ל[[תקופת הברזל]].

באחד המכתבים מתוארת תקרית בה פרצו [[כושי|כושים]], ככל הנראה מחיל המצב המצרי של העיר אל המצודה ואיימו על חיי המלך ‏‏<ref>{{הערה|1=‏א' מלמט, "ירושלים בשחר ימיה". ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, תקופת המקרא, ירושלים, תש"ס עמוד 18‏</ref>}}: