חורבת עוזה – הבדלי גרסאות

בשנים [[1985]]-[[1982]] נערכו ארבע עונות חפירה באתר מטעם [[המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)]] והמכון לארכאולוגיה של [[אוניברסיטת ביילור]] שבעיר וקו, [[טקסס]]. החפירות נערכו בעיקר בתחום המצודה ובשוליה, אך נפתחו גם שטחים בתחום היישוב.<ref>{{הערה|1=יצחק בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי', ''[[קדמוניות]]'' יט (תשמ"ו) 74-73: 32-31.</ref>}}

3) [[כתובת אדומית מחרבת עוזה|אסטרקון אדומי]], הכתובת מתוארכת לתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. היא מעידה על חדירת האדומים לאזור סמוך לחורבן בית ראשון בשנת [[586 לפנה"ס]], או מיד לאחריו.<ref>{{הערה|1=יצחק בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי', ''[[קדמוניות]]'' יט (תשמ"ו) 74-73: 39-33.</ref>}}

ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] שוקמה המצודה בחלקה. בתקופה זו צומצם שטחה לשני שלישים מזה של תקופת הברזל. בתוך המצודה מתקופת הברזל, הוקמה חומת סוגרים חדשה עם מגדל במזרח. החדרים בחומה שהמשיכה לשמש את המצודה בצדדיה האחרים הורחבו, כך שבצפון ובדרום רוחבם היה 4 מטר, לעומת 2.5 מטר בתקופת הברזל. מקומו של השער לא השתנה, אך נעשו שינויים במבנה שלו. מפתן השער הוגבה, וניבנו בו חדרי מגורים רגילים, פתחו הוצר ל-1.75 מטר, ואליו הובילו מדרגות רחבות. מגדלי השמירה בחומת הסוגרים שהמשיכה להיות חלק מהמצודה החדשה, שוקמו ושימשו שוב. בניגוד למצודה הברזלית, רק חדרי החומה שימשו להתיישבות, והחצר נותרה ריקה. החצר הכילה מתקנים כמו [[ממגורה]]. הממצא העיקרי הוא כלי חרס שתוארכו על ידי יצחק בית אריה ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], אוסטרקאות, לוחית משחק, חותם של ברונזה וכלי עצם. יצחק בית אריה מיחס את בניית המצודה ל[[סלאוקים]], אך מאוד יכול להיות שהמצודה ניבנתה ב[[התקופה החשמונאית|תקופה החשמונאית]]. העדות לכך הוא [[מטבע]] של [[חרתת הראשון]] או [[חרתת השני|השני]], מלכים נבטיים ששלטו במאה ה-2 לפנה"ס, בתקופה שחפפה ל[[מרד החשמונאים]].<ref>{{הערה|1=יצחק בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי', ''[[קדמוניות]]'' יט (תשמ"ו) 74-73: 40-39.</ref>}}

ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] נבנתה מצודה על בסיס המצודה ההלניסטית.החומה המשיכה לשמש גם בתקופה זו, וניבנו חדרים חדשים. במצודה התגלו שתי שכבות מהתקופה הרומית. השכבה הראשונה מתוארכת ל[[המאה ה-1|מאה ה-1 לספירה]], והשכבה השנייה מתוארכת למאות [[המאה ה-3|3]]-[[המאה ה-2|2]] לספירה. בתקופה זו יסודות החדרים היו בעומק רב יותר,בצלע המערבית ובפינה הדרומית מולאו חדרי הסוגרים ההלניסטיים באבנים ויצרו מישטחים שמתנשאים כ-2 מטר מפני הקרקע. למישטח שבפינה הדרומית הובילו מדרגות. למצודה נוספו בתקופה זו מתחמים ממזרח ומצפון. המיתחמים הוקפו בקירות בעובי של 1 מטר. באמצע הקיר של המתחם המזרחי נחשף מבנה של שער. אולי המתחמים שימשו כמחנות מבוצרים ליד המצודה. בחפירות נמצאו מטבעות של [[אשקלון]] מימי [[אספסיאנוס]], מטבעות של [[עזה]] מימי [[ספטימיוס סוורוס]] ומטבעות של [[קיסריה]] מימי [[מרקוס אורליוס]].<ref>{{הערה|1=יצחק בית אריה, 'חורבת עוזה- מצודת גבול בנגב המזרחי', ''[[קדמוניות]]'' יט (תשמ"ו) 74-73: 40.</ref>}}