הטרונורמטיביות – הבדלי גרסאות

המונח '''הטרונורמטיביות''' (מ[[אנגלית]]: '''Heteronormativity''') מתייחס למערכת של [[נורמה|נורמות]] חברתיות הגורסות כי אנשים מתחלקים לשתי קטגוריות [[מגדר]]יות משלימות ([[גבר]] או [[אישה]]) אשר מהן נגזרים [[תפקידי מגדר|תפקידיהם הטבעיים בחברה]]. בנוסף, נורמות אלו מגדירות את ה[[הטרוסקסואליות]] [[נטייה מינית|כנטייה המינית]] [[נורמליות|הנורמלית]] ומתייחסות למערכת יחסים [[זוגיות|זוגית]] או מינית כראויה יותר (או בכלל אפשרית) אם היא מתקיימת בין גבר ואישה. בהתאם לכך, השקפת עולם הטרונורמטיבית תטען לטבעיות ה[[ביולוגיה|ביולוגית]] של [[מגדר|המין]], [[זהות מגדרית|זהות המגדר]] [[תפקידי מגדר|ותפקידי המגדר]].<ref name{{הערה|שם=lovaas>|1=Lovaas, Karen, and Mercilee M. Jenkins. [http://books.google.com/books?isbn=1412914434 “Charting a Path through the ‘Desert of Nothing.’”] Sexualities and Communication in Everyday Life: A Reader. 8 July 2006. Sage Publications Inc. 5 May 2008</ref>}}

את המונח תבע מייקל וורנר, תאורטיקן בתחום מדעי החברה, בשנת [[1991]]<ref>{{הערה|1=Warner, Michael (1991), "Introduction: Fear of a Queer Planet". ''Social Text''; 9 (4 [29]): 3–17</ref>}} באחת מעבודותיו הראשונות בנושא [[תאוריה קווירית]], אולם הרעיון שמאחורי המושג מקורו בעבודותיה של האנתרופולוגית גייל רובין בנושא "מערכת המין/מגדר" ותובנותיה של [[אדריאן ריץ']] בקשר ל"הטרוסקסואליות כפויה".<ref>{{הערה|1=[[אדריאן ריץ']], ‘Compulsory Heterosexuality and Lesbian Existence’ ''Signs: Journal of Women in Culture and Society'', 5:631-60, 1980.</ref>}}

התאורטיקן סמואל א. צ'יימברס טוען בסדרה של מאמרים שאת המושג הטרונורמטיביות יש להבין כמושג החושף את הציפיות, את הדרישות ואת המגבלות שנוצרות כאשר החברה מתייחסת להטרוסקסואליות כ[[נורמה]]<ref>{{הערה|1=Samuel A. Chambers, ‘Telepistemology of the Closet; Or, the Queer Politics of ''Six Feet Under''’. ''Journal of American Culture'' 26.1: 24–41, 2003</ref><ref>}}{{הערה|1=Samuel A. Chambers, "Revisiting the Closet: Reading Sexuality in ''Six Feet Under'', in ''Reading Six Feet Under''. McCabe and Akass, eds. IB Taurus, 2005.</ref>}}. המושג "הטרונורמטיביות", שנוצר במקור על מנת לתאר את הנורמות שבהם נאלצים לא-הטרוסקסואלים להיאבק, שולב במהרה הן [[שיח (מדעי החברה)|בשיח]] ה[[מגדר]] והן בשיח [[טרנסג'נדר|הטרנסג'נדרי]].<ref name{{הערה|שם= weiss>|1=Weiss, Jillian Todd (2001) (PDF). The Gender Caste System: Identity, Privacy and Heteronormativity. Tulane Law School. Retrieved 2007-02-25.</ref>}}

הטענות המרכזיות המופנות כלפי גישות הטרונורמטיביות מצד המבקרים אותן הן שגישות אלו מפעילות [[דיכוי]], מוקיעות ודוחקות לשוליים אנשים המבטאים את [[מיניות]]ם בצורה הנתפסת כ[[פאראפיליה|סוטה]], ומקשות על הביטוי העצמי במקרים בהם ביטוי זה אינו תואם את הנורמה [[הטרוסקסואליות|ההטרוסקסואלית]].<ref name{{הערה|שם=lovaas /><ref name}}{{הערה|שם=krupat>|1= Krupat, Kitty; McCreery, Patrick. Out at Work: Building a Gay-Labor Alliance (2001)..</ref>}} ביטויים מיניים ו[[מגדר]]יים כאלה כוללים בדרך כלל [[לסביות]], [[הומוסקסואליות|הומואים]], [[טרנסג'נדר]]ים, [[ביסקסואליות|ביסקסואלים]], [[א-מיניות|א-מיניים]], [[אינטרסקס]] (בהכללה נקראים [[להט"ב]]ים) וכן אנשים הנוהגים ב[[פוליגמיה]], [[פוליאמוריה]] ומיעוטים אחרים כגון מיעוטים [[גזע (אדם)|גזעיים]].<ref name{{הערה|שם=weiss/><ref name}}{{הערה|שם=krupat />}} על פי הטענה, תרבות הטרונורמטיבית "מעניקה להטרוסקסואליות מעמד מיוחס כטבעית ונורמלית" ויוצרת אקלים חברתי שבו להט"בים מופלים בכל מה שקשור למעמד חוקי, [[נישואין]] [[עבודה (כלכלה)|ותעסוקה]].<ref name{{הערה|שם=krupat />}}

על פי [[אנתרופולוגיה תרבותית|האנתרופולוגית התרבותית]] גייל רובין, ההטרונורמטיביות של החברה הכללית יוצרת "[[היררכיה|היררכיית]] [[יחסי מין|סקס]]" המדרגת את הפרקטיקה המינית בין "סקס טוב" ו"סקס רע" מבחינת [[מוסר]]ית. בראש אותה היררכיה - הקצה ה"טוב" שלה - מוצב מין [[מונוגמיה|מונוגמי]] המכוון ל[[רבייה]] בין שני הטרוסקסואלים המחויבים זה לזו. כל מעשה מיני או אדם שלא עומדים בקנה המידה זה מדורגים בסדר יורד עד אשר מגיעים לתחום "הסקס הרע". ספציפית, גם הומוסקסואלים המצויים במערכת יחסים זוגית ארוכת טווח וגם הומוסקסואלים הנוהגים במתירנות מינית מדורגים בין שני הקטבים.<ref name{{הערה|שם="thinkingsex">|1=Rubin, Gayle. ''Thinking Sex: Notes for a Radical Theory of the Politics of Sexuality'', in Vance, Carole. ''Pleasure and Danger: Exploring Female Sexuality'' (1993)</ref>}} פטריק מקרירי, מרצה ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], מאמין שהיררכיה זו מסבירה באופן חלקי את ה[[סטיגמה]] הנפוצה לפיה להט"בים מרבים לעסוק בפרקטיקות מיניות "סוטות", פרקטיקות מיניות הנהוגות גם בקרב הטרוסקסואלים, כגון צריכה של פורנוגרפיה ומין במקומות ציבוריים.<ref name{{הערה|שם=krupat />}}

מקרירי מציין כי היררכיה זו משועתקת למקומות העבודה, שם נתקלים להט"בים ב[[אפליה]] המתבטאת במדיניות המונעת העסקת להט"בים וכן מנגנונים נוספים של אפליה. אלה הם האנשים המאכלסים את הדרגות הנמוכות ביותר בהיררכיה, כגון [[טרנסקסואליות|טרנסקסואלים]], שנותרים הפגיעים ביותר והחשופים ביותר לאפליה גלויה. אותם אנשים מתקשים בדרך כלל למצוא תעסוקה.<ref name{{הערה|שם=krupat />}}

ב[[מדינת ישראל]] כיום ([[2011]]) קשה לדחות מועמד לעבודה או [[פיטורים|לפטר]] [[עובד]] בשל [[נטייה מינית|נטייתו המינית]], בהתאם ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] (אף על פי שחוק זה אינו כולל [[זהות מגדרית|זהות מגדר]]), אולם המצב אינו כזה בארצות אחרות. ב[[ארצות הברית]], לדוגמה, ניתן לפטר עובד או לדחות מועמד לעבודה במידה שאינו הטרוסקסואל או אפילו במידה שהוא ''נתפס'' כלא-הטרוסקסואל. מוכר במיוחד הוא מקרה שקרה ברשת [[מסעדה|המסעדות]] האמריקאיות "קראקר ברל" בשנת [[1991]], שם פוטרה עובדת עקב היותה לסבית מוצהרת. ההסבר שניתן מטעם הרשת ציטט מתוך מדיניות ההעסקה של הרשת, שם נטען כי עובדים המבטאים "העדפה מינית שאינה מפגינה ערכים הטרוסקסואליים נורמליים אינם תואמים את הערכים האמריקאיים [[מסורת|המסורתיים]]". העובדת שפוטרה ועובדים נוספים, כגון מלצרים המפגינים התנהגויות [[אישה|"נשיות"]] (נטען שהם היו היעד האמיתי של מדיניות זו)<ref name{{הערה|שם=krupat />}} פוטרו על פי חוק בהתאם למדיניות העסקה המבקשת "להגן" על הערכים ההטרונורמטיביים ה"נורמליים".

חוקרים אחדים הצביעו על הקשר שבין הטרונורמטיביות לדיכוי על רקע של [[גזע (אדם)|גזע]]. בספרה "לימודים קווירים שחורים" טוענת קאת'י ג'י כהן, מרצה למדעי המדינה ב[[אוניברסיטת שיקגו]], כי המוסד ההטרונורמטיבי לא מחלק באופן שווה את זכויות היתר ואת הכוח הפוליטי בין כל ההטרוסקסואלים, אלא מעדיף הטרוסקסואלים שהינם [[האדם הלבן|לבנים]] ובני המעמד הגבוה או [[מעמד הביניים|הבינוני]].<ref>{{הערה|1=Cathy J. Cohen. 'Punks, bulldaggers, and welfare queen: The radical potential of queer politics?' in ''Black Queer Studies''. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson, eds. Duke UP, 2005. 24</ref><ref name}}{{הערה|שם=garcia>|1= García, Lorena (August 2009). "Now Why do you Want to Know about That?": Heteronormativity, Sexism, and Racism in the Sexual (Mis)education of Latina Youth. 7. pp. 139–145.</ref>}} לשיטתה, הדיכוי המיני קשור במבנים רחבים יותר של כוח, בהם הוא מצטלב והופך בלתי נפרד מאופני דיכוי נוספים כגון גזע, מגדר [[מעמד חברתי|ומעמד כלכלי-חברתי]]. היא מצביעה על דוגמאות כמו נשים [[משפחה חד-הורית|חד-הוריות]] המתקיימות על [[קצבה|קצבאות]] הרווחה (בדרך כלל נשים לא-לבנות) ועובדי תעשיית המין - שיכולים להיות הטרוסקסואלים אולם אינם מצייתים לנורמה ההטרונורמטיבית ולכן אינם נתפסים כלגיטימיים או "כנורמלים, מוסריים או ראויים לתמיכת המדינה".<ref>{{הערה|1=Cathy J. Cohen. 'Punks, bulldaggers, and welfare queen: The radical potential of queer politics?' in ''Black Queer Studies''. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson, eds. Duke UP, 2005. 26</ref>}}

במחקרה אודות [[חינוך מיני]] בקרב נערות ממוצא [[אמריקה הלטינית|לטיני]] ב[[ארצות הברית]], הסכימה החוקרת לורנה גרסייה כי ההטרונורמטיביות יוצרת חלוקה בלתי שווה של הכוח הפוליטי על פי מאפיינים של גזע, והצביעה על הקשר שבין [[גזענות]], הטרונורמטיביות ו[[סקסיזם]].<ref name{{הערה|שם=garcia/>}} ממצאי מחקרה עולה כי החינוך המיני ההטרונורמטיבי משתמש "בעדשה גזעית" המאפיינת נערות ממוצא לטיני כ"פוריות יתר על המידה" בהשוואה לעמיתותיהן הלבנות "ולכן בלתי מתאימות לאידאל ההטרונורמטיבי הסטנדרטי". כתוצאה מכך, החינוך המיני נוטה להבנות את הנערה הלטינית "כסיכון".<ref name{{הערה|שם=garcia/>}}

באופן דומה, גם החוקר פטריק מקרירי, שנזכר קודם, טוען כי ההטרונורמטיביות לא מפלה רק כנגד להט"בים, אלא גם כנגד אנשים שאינם לבנים. ההטרונורמטיביות מחזקת את התפיסה לפיה אנשים אלה הינם "חשודים מבחינה מינית" ו"שטופי תאווה בצורה חסרת תקנה".<ref name{{הערה|שם=krupat />}} מקרירי מקשר את ההשלכות שיש להיררכיה ההטרונורמטיבית בעבור מיעוטים גזעיים לאפליה במקום העבודה, ומציין כי "[[הטרוסקסואליות|סטרייטים]] מונוגמיים (ולבנים)" חווים הכי פחות אפליה על רקע מיניותם.

המחצית השנייה של [[המאה ה-20]] ב[[ארצות הברית]] הביאה עמה שינויים מואצים ומהותיים במבנה המשפחה הגרעינית. אם בעבר "[[משפחה]]" הייתה איחוד הטרונורמטיבי של [[גבר]] ו[[אישה]] המגדלים ביחד את [[ילדות|ילדיהם]] הביולוגיים, הגדרה זו הופכת פחות ופחות רלוונטית למשפחות בנות ימינו. כבר בשנת [[1985]] הוערך כי בארצות הברית ישנן לפחות 2.5 מיליון משפחות חורגות לאחר [[גירושין]] שבהן גדלים ילדים.<ref>{{הערה|1=Coleman, M., Ganong, L. H., & Goodwin, C. (1994). "The presentation of stepfamilies in marriage and family textbooks: A reexamination". Family Relations 45, 289–297.</ref>}} בשלהי [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] בארצות הברית, כמעט 20% מהמשפחות שבראשן עומד זוג נשוי המגדל ילדים היו משפחות חורגות (בהן לפחות אחד מההורים אינו ההורה הביולוגי של לפחות אחד מהילדים).<ref>{{הערה|1=Coleman, Ganong, & Goodwin, 1994.</ref>}}

שיעורי הגירושין, [[משפחה חד-הורית|הורות חד-הורית]] וחיים בצוותא ללא נישואין עלו בצורה חדה בארצות הברית לאורך שלושת העשורים האחרונים..<ref name{{הערה|שם="Benfer">|1=Benfer, Amy. [http://archive.salon.com/mwt/feature/2001/06/07/family_values/index.html The Nuclear Family Takes a Hit], Salon.com. June 7, 2001</ref>}} משפחות לא-מסורתיות (קרי משפחות שאינן "משפחה בת [[מעמד הביניים]] שבה האב המפרנס והאם עקרת הבית נשואים אחד לשני ומגדלים ביחד את ילדיהם הביולוגיים") מהוות את רוב המשפחות החיות כיום בארצות הברית.<ref name{{הערה|שם="Benfer"/>}} משפחות מודרניות כיום מורכבות בהרבה מהמקרים מהורה יחיד עקב גירושין או פרידה, שני הורים שאינם נשואים זה לזה אך מגדלים ביחד את ילדיהם, או [[הורות הומו-לסבית|משפחות חד-מיניות]] וכדומה. עקב הפיכתם של הליכים כמו [[הזרעה מלאכותית]], [[פונדקאות]] ו[[אימוץ]] פשוטים וזמינים יותר, ישנן היום דרכים שונות להקים משפחה שאינה הדרך המסורתית הדורשת איחוד הטרונורמטיבי בין גבר ואישה על מנת להביא ילדים לעולם. אולם, כפי שנאמר, התרבות ההטרונורמטיבית אשר "מעניקה להטרוסקסואליות מעמד מיוחס כטבעית ונורמלית" ומקדשת משפחות "טבעיות ונורמליות" שנוצרו מאיחוד שכזה, יוצרת אקלים חברתי שבו לא-הטרוסוקסואלים [[אפליה|מופלים]] בכל הקשור לאפשרות להקים משפחה.<ref name{{הערה|שם=krupat />}}

ההשלכות שיש לשינויים אלה במבנה המשפחה על [[הורות|הורים]] ועל ילדים כאחד זכו לדיון נרחב בזירה הציבורית בשנים האחרונות. במסגרת תביעה להכרה בזכויותיו כהורה של בן זוג מאותו המין שנידונה ב[[בית משפט]] במדינת [[מסצ'וסטס]] בארצות הברית בשנת [[2009]], העיד [[פסיכולוגיה התפתחותית|הפסיכולוג ההתפתחותי]] מייקל לם כי [[נטייה מינית|הנטייה מינית]] של ההורים אינה משפיעה לרעה על ילדיהם. הוא טען כי "מאז סוף שנות ה-80... נקבע כי ילדים ובני נוער יכולים להסתגל לסביבה משפחתית בלתי-מסורתית טוב כמו שהם יכולים להסתגל לסביבה משפחתית מסורתית".<ref>{{הערה|1=Michael Lamb, Ph.D.: [http://www.glad.org/uploads/docs/cases/2009-11-17-doma-aff-lamb.pdf Affidavit – United States District Court for the District of Massachusetts (2009)]</ref>}} עם זאת, [[פובליציסטיקה|הפובליציסטית]] השמרנית מאגי גאלגר טוענת כי המוסדות החברתיים ההטרונורמטיביים מועילים לחברה משום שהם יוצרים סביבה אופטימלית לגידול ילדים<ref>{{הערה|1={{cite web| url=http://www.nationalreview.com/comment/gallagher200407130859.asp |title=Marriage Matters |author=Maggie Gallagher |publisher=The National Review |date=2004-07-13 |accessdate=2009-04-23}}</ref>}}, ובנוסף טוענת [[אתיקה|האתיקאית]] [[אוסטרליה|האוסטרלית]]-[[קנדה|קנדית]] מרגרט סומרוויל כי "לתת לזוגות חד-מיניים את הזכות להקים משפחה מנתק את הקשר שבין הורות לביולוגיה".<ref>{{הערה|1=[http://www.unisa.edu.au/hawkecentre/events/2007events/MSomerville_InConversation.asp Margaret Somerville – In Conversation]</ref>}}

[[אינטרסקס]] הוא אדם אשר נולד עם סימני מין [[זכר]]יים [[נקבה|ונקביים]]. ברוב החברות בנות ימינו נוהגים במקרים כאלה "להקצות" מין נורמטיבי זמן קצר לאחר ה[[לידה]]<ref>{{הערה|1=Fausto-Sterling, Anne. 2000. [http://books.google.com/books?id=c3lhYfZzIXkC&printsec=frontcover&dq=Sexing+the+Body:+Gender+Politics+and+the+Construction+of+Sexuality&hl=iw&ei=8ftwTZrlMIyz8QOq-5yvCA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCgQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false Sexing the Body: Gender Politics and the Construction of Sexuality]. New York: Basic Books.</ref>}}, וזאת באמצעות [[ניתוח]] (הכולל בדרך כלל התערבות [[כירורגיה|כירורגית]] ב[[אברי המין]]) שמטרתו ליצור [[גוף האדם|גוף]] זכרי או נקבי מובהק - לפי שיקול דעתם ובהסכמתם של ההורים (ולא של הפרט)<ref>{{הערה|1=Butler, Judith. 2004. Undoing Gender. New York: Routledge.</ref>}}. לאחר הניתוח ישנו מאמץ לגדל [[חיברות|ולחברת]] את הילד כבן המין שהוקצה לו, אף כי ייתכן ומין זה אינו תואם את [[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]] המתהווה בילד או סימני מין קיימים אחרים (המין [[כרומוזום|הכומוזומלי]], לדוגמה, או אברי המין הפנימיים).<ref>{{הערה|1=Wilchins, Riki. 2002. 'A certain kind of freedom: power and the truth of bodies – four essays on gender.' In GenderQueer: Voices from beyond the sexual binary. Los Angeles: Alyson Books 23–66.</ref>}}

במקרים מסוימים אולצו הומוסקסואלים לעבור ניתוח לשינוי מין על מנת "לתקן" את המין או המגדר שלהם: ב[[אירופה]] במהלך [[המאה ה-20]]<ref>[http://www.slate.com/id/2660/ The Unkindest Cut | The science and ethics of castration]</ref><ref>{{הערה|1=[http://www.glbtq.com/social-sciences/turing_a,2.html Turing, Alan (1912–1954)]</ref>}}, וב[[דרום אפריקה]] ב[[שנות ה-70]] [[שנות ה-80 של המאה ה-20|וה-80 של המאה ה-20]].<ref>{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/world/2000/jul/29/chrismcgreal Gays tell of mutilation by apartheid army]</ref>}}

הקשת [[טרנסג'נדר|הטרנסג'נדרית]] מכילה מגוון רחב של ביטויים של חוסר הלימה בין [[זוויג|המין הביולוגי]] לזהות המגדרית של הפרט. חלק מהקהילה הטרנסג'נדרית עשויים לבקש לעבור [[ניתוח לשינוי מין]] על מנת ליצור התאמה בין מינם הביולוגי לזהותם המגדרית, בעוד אחרים עשויים להרגיש בנוח ב[[זהות מגדרית]] שאינה בפשטות [[זכר]] או [[נקבה]]. בתוך כך, טרנסג'נדרים עשויים לבחור שלא לנהוג על פי [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]] שנכפו עליהם על ידי החברה. בחברות מסוימות, התנהגות כזו נתפסת כ[[פשע]] [[עונש מוות|שדינו מוות]], דוגמת [[ערב הסעודית]]<ref>{{הערה|1=[http://www.ifge.org/news/1998/sept/nws9278.htm Saudis Arrest 5 Pakistani TGs]</ref>}} ומדינות רבות אחרות.

ישנן [[מדינה|מדינות]], כולל מדינות [[צפון אמריקה]]<ref name{{הערה|שם=cider>|1={{cite journal |last=Frye|first=Phyllis|year=2000|month=Fall|title=The International Bill of Gender Rights vs. The Cide House Rules: Transgenders struggle with the courts over what clothing they are allowed to wear on the job, which restroom they are allowed to use on the job, their right to marry, and the very definition of their sex|journal=William and Mary Journal of Women and the Law|volume=7|pages=139–145}}</ref>}} ו[[אירופה]], שמדיניותן הפנימית יכולה להפרש כהסכמה שבשתיקה עם פשעים ו[[אלימות]] כנגד טרנסג'נדרים, וזאת בשל סירובן לחקור, לתבוע או להרשיע את המעורבים במעשי [[רצח]], אלימות או פשעים אחרים כנגד טרנסג'נדרים (המצב כיום בחלק ממדינות אירופה וצפון אמריקה).<ref name{{הערה|שם=cider/><ref name}}{{הערה|שם="AmnestyUSA">|1={{cite news|url=http://www.amnestyusa.org/outfront/jamaica_report.html|title=OUTfront! Lesbian, Gay, Bisexual & Transgender Human Rights:"Battybwoys affi dead" Action against homophobia in Jamaica|date=May 7, 2004|publisher=AmnestyUSA.org|accessdate=4 June 2010}}</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://www.splcenter.org/intel/intelreport/article.jsp?pid=276 SPLCenter.org: 'Disposable People'<!-- Bot generated title -->]</ref>}} גם ב[[ישראל]], בעוד ה[[חוק]] מגן מפני [[פשע שנאה|פשעי שנאה]] על רקע [[נטייה מינית]], [[אפליה]] ו[[הסתה]], החוק אינו מספק הגנה כנגד פשעים ועבירות כאלה המבוצעים על רקע של [[זהות מגדרית|זהות מגדר]]. מדינות אחרות רואות בטרנסג'דריות [[הפרעה נפשית]] חמורה המצדיקה אשפוז כפוי.

בקהילות [[רפואה|רפואיות]] שבהן חלות הגבלות ממין אלו, בפני המטופלים עומדות בדרך כלל שתי ברירות: להדחיק את ההתנהגות [[טרנסקסואליות|הטרנסקסואלית]] ולהיכנע לנורמות החברתיות המקובלות עבור המין הביולוגי שלהם (לפעמים בחירה הכרחית על מנת להימנע מרדיפה ואף מאלימות) או לדבוק אך ורק בנורמות המקובלות עבור המין "החדש" שלהם על מנת להיות זכאים ל[[ניתוח לשינוי מין]] וטיפול [[הורמון|הורמונלי]]. הניסיון לאמץ זהות מגדר מעורפלת או אלטרנטיבית עשוי שלא להתקבל בעין יפה או אף להיות אסורים<ref name{{הערה|שם=weiss />}}. במקרים רבים, כמו בישראל, ניתוח לשינוי מין הוא תנאי הכרחי לשינוי רישום המין ברשויות, ולרוב האפשרויות הזמינות היחידות הן "זכר" או "נקבה", אפילו בעבור [[אינטרסקס]] או טרנסג'נדרים.<ref>{{הערה|1=Sydney Morning Herald, March 18, 2010, Chi Tranter, "Norrie's 'ungendered' status withdrawn", http://news.smh.com.au/breaking-news-national/norries-ungendered-status-withdrawn-20100318-qhw5.html</ref>}} במדינות המתירות אך ורק [[נישואים]] הטרוסקסואליים, לשינוי רישום המין עשויות להיות השלכות על המעמד והזכויות החוקיות, דוגמת הזכות [[משמורת ילדים|למשמורת על ילדים]], [[ירושה]] וקבלת החלטות רפואיות.<ref name{{הערה|שם=weiss />}}

הומונורמטיביות היא ההטמעה של הערכים והמבנים ההטרונורמטיבים לתוך התרבות [[להט"ב|הלהט"בית]] ולמבנה הזהות הלהט"בי האינדיבידואלי. ליסה דוגאן, מרצה לניתוח חברתי ותרבותי [[אוניברסיטת פנסילבניה|באוניברסיטת פנסילבניה]], הרבתה להשתמש במונח בספרה משנת [[2003]]<ref name{{הערה|שם="Duggan, Lisa 2003">|1=Duggan, Lisa. The Twilight of Equality?: Neoliberalism, Cultural Politics, and the Attack On Democracy. Beacon Press, 2003.</ref>}}, אולם אנשי אקדמיה מעירים כי המושג היה בשימוש בקרב פעילים [[טרנסג'נדר]]ים כבר ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]..<ref name{{הערה|שם="Stryker, Susan 2008">|1=Stryker, Susan. 2008. "Transgender History, Homonormativity, and Disciplinarity". Radical History Review. (100): 145-157.</ref>}} לדברי פני גריפין, מרצה לפוליטיקה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת [[ניו סאות' ויילס]], ההומונורמטיביות רואה בחיוב [[נאו-ליברליזם]] ואינה רואה ב[[מונוגמיה]], [[רבייה]] ו[[תפקידי מגדר]] בינאריים [[הטרוסקסיזם]] או [[גזענות]]<ref>{{הערה|1=Griffin, Penny. “Sexing the Economy in a Neo-liberal World Order: Neo-liberal Discourse and the (Re)Production of Heteronormative Heterosexuality.” British Journal of Politics and International Relations 9.2 (2007): 220–238. Academic Search Premier. EBSCO. MCTC LIBRARY. 30 June 2009.</ref>}}. דוגאן עומדת על כך שהומונורמטיביות יוצרת [[היררכיה]] המדרגת את הקהילות הלהט"ביות על פי ערכן. להט"בים אשר מצליחים לחקות בצורה הקרובה ביותר את הסטנדרטים ההטרונורמטיביים נחשבים הראויים ביותר לזכות [[זכויות להט"ב|בזכויות שוות]] (להטרוסקסואלים). מנגד, להט"בים שנמצאים בתחתית הפירמידה ([[טרנסג'נדר]]ים, טרנסווסטיטים, [[אינטרסקס]], [[ביסקסואליות|ביסקסואלים]] ו[[ג'נדרקוויר]]ים) נתפסים כמכשול בדרכה של קבוצת ה[[אליטה]] של להט"בים הומונורמטיבים לקבלת זכויותיהם.<ref name{{הערה|שם="Duggan, Lisa 2003"/>}}