חטיפות בריטים על ידי האצ"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 59:
לאחר שאושר גזר דינם של שלושת אסירי המחתרת שנתפסו בפריצה לכלא עכו, [[אבשלום חביב]], [[מאיר נקר]] ו[[מאיר וייס]], החליט האצ"ל לנסות להצילם על ידי חטיפת שני סמלים בריטיים ברחובות [[נתניה]]. הכוחות הבריטיים ערכו חיפושים נרחבים תוך הטלת עוצר על האזור, אולם לא מצאו את הסמלים החטופים. ב-[[29 ביולי]] הועלו לגרדום מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס. כשלוש-עשרה שעות אחר כך הוצאו להורג בתלייה שני הסמלים במקום שבו הוסתרו, ולמחרת נתלו גופותיהם על עצי אקליפטוס בחורשה סמוך לנתניה. עם מציאת הגופות רוסקה אחת מהן כתוצאה מפיצוץ מוקש שהונח לידן.
 
הפעולה גרמה זעזוע וזעם בבריטניה. גם רבים בקרב אנשי היישוב היהודי הזדעזעו מהמעשה, והפעולה גונתה בחריפות על ידי ראשי היישוב. סיבה נוספת לכעס על האצ"ל היה עיתוי הפעולה. באותו זמן התחוללה פרשת אוניית המעפילים "[[אקסודוס (אונייה)|אקסודוס]]", ובהנהגת היישוב חשו שתליית הסרג'נטים מסיטה את תשומת הלב התקשורתית, ופוגעת בהצלחה התעמולתית של היישוב שהושגה בעת פרשת אקסודוס<ref>{{הערה|1= תום שגב, '''ימי הכלנית - ארץ ישראל בתקופת המנדט''', עמ' 388-389 </ref>}}.
 
מאז פעולה זו ועד תום המנדט הבריטי בא"י, לא ביצעו הבריטים הוצאות נוספות להורג.