שמעון רוקח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של יעקב דנין (שיחה) לעריכה האחרונה של גרש
שורה 7:
שמעון רוקח נולד וגדל ב[[ירושלים]], להורים [[חסידים]] בני [[היישוב הישן]]. מצד אביו היה צאצא של [[אלעזר רוקח (רב)|הרב אלעזר רוקח]] אשר עלה לארץ מפולין בשנת 1740. סבו של שמעון (מצד אמו מרים), היה הרב [[ישראל ב"ק]], אשר [[עליות קדומות לארץ ישראל|הגיע]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1832]] מהעיר [[ברדיצ'ב]] שב[[אוקראינה]], התיישב ב[[צפת]] והקים [[בית דפוס]] אשר העסיק כ-30 משפחות. בנוסף, עסק ברפואה ובציור. דודו היה [[ניסן ב"ק]], הממונה על כולל החסידים בירושלים.
 
בצעירותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]]. ב-[[1884]], והוא בן 21, עבר ליפו, לאחר שהתבקש על ידי אביו, יצחק רוקח, אשר קיבל מהשלטונות ה[[עות'מאנים]] את הזיכיון על גביית "[[מס]] המרכבה" ("בדל-אל-קרוסה"), לנהל את גביית המס בדרך בין [[יפו]] לירושלים, ב[[חאן (מבנה)|ח'אן]] ב[[שער הגיא]]. שמעון נחל הצלחה בענייני הכספים ויכול היה גם להתפנות לפעילות ציבורית למען [[קהילת יהודי [[יפו]].
 
באותה שנה הקים יחד עם רעייתו, רחל לבית מנכין, ואחיו, [[אליעזר רוקח]], את אגודת "'''בני ציון'''". מטרת האגודה הייתה סיוע לנזקקים שבין תושבי יפו היהודים. "בני ציון" הייתה האגודה הציבורית הראשונה ביישוב היהודי ביפו.
 
עת ששימש כראש קהילת יהודי יפו, ב-[[1886]], הקים רוקח ביחד עם אחיו את אגודת "[[עזרת ישראל (אגודה)|עזרת ישראל]]", שמטרתה הייתה לסייע לעולים המגיעים ביפו, ולצמצם את ממדי [[ירידה מארץ ישראל|העזיבה והחזרה לאירופה]] בקרבם ולשם מתן פתרון לבעיית ה[[צפיפות אוכלוסין|צפיפות]] ההולכת וגדלה בעיר. האגודה אף ניסתה לאחד את [[אשכנזים|הקהילה היהודית-אשכנזית]] ביפו, שהייתה מפוצלת בין [[חסידים]] ו[[ליטאים|מתנגדים]]. בנוסף, האגודה הקימה את [[בית החולים היהודי הראשון ביפו ([[שער ציון (יפו)]] -בית חולים)|בית החולים היהודישער הראשון ביפוציון]]) ואת ה[[ספרייה]] הראשונה בעיר, "שער ציון" (שלימים הפכה לספריית [[בית אריאלה]]).
 
ב-[[1903]] היה ממקימי אגודת "[[פרדס (אגודה)|פרדס]]" וניהל אותה במשך כעשרים שנה.