ירחמיאל וינגרטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 10:
 
מספטמבר [[1925]] עד נובמבר [[1927]] [[מו"ל|הוציא]] בוורשה את הירחון הספרותי העברי "עלים: לספרות ולמלה חָפשית", שערך יחד עם [[יהודה ורשביאק]] ו[[ש"י פנואלי|ש"י פִּינֶלֶס (פנואלי)]]. בכתב העת התפרסמו [[ביקורת ספרות|ביקורות]] על הסופרים החשובים של [[תקופת התחייה]], לצד מאמרי אהדה לסופרים חדשניים, וכן [[תרגום|תרגומים]] מן הספרות העולמית (בעיקר מ[[ספרות רוסית|רוסיה]] ומ[[ספרות פולנית|פולין]]).{{הערה|* [[שמואל ורסס]], 'כתבי-עת עבריים לספרות בפולין בין שתי מלחמות עולם', בתוך: [[חנא שמרוק]] ושמואל ורסס (עורכים), '''בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשנ"ז 1997, עמ' 104.}}{{ש}}
בשנים 1927–[[1931]]<!-- כך על פי הערך ב-"Who's who"; אולם יש שם טעות בשנים ביחס לעיתונים "עלים לספרות" (שם: 1926-29) ו"עולם קטן" (שם: 1928-32). --> סייע לידידו ומורו קורצ'אק בעריכת עיתונו לילדים ב[[פולנית|שפה הפולנית]] "[[מאלי פשגלונד|מאלי פּשֶגלוֹנד]]" (''Mały Przegląd'', 'סקירה קטנה').
במקביל ערך את השבועון העברי לילדים ולנערים "עִתון קטן", שהופיע בשנים [[תרפ"ח]] ([[1927]])–[[תרפ"ט]] ביוזמת רשת החינוך העברי בפולין "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" ובסיועה הכספי. העיתון כלל, כדוגמת עיתונו של קורצ'אק, טקסטים מפרי עטם של ילדים – מחציתו הייתה כתבי ילדים ומחציתו יצירות ספרות.{{הערה|[[עדינה בר-אל]], '''בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918–1939''', ירושלים: הספריה הציונית – ההסתדרות הציונית העולמית; מכון דב סדן – האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ו 2006, עמ' 64, 353 (ראו גם: ד"ר עדינה בר-אל, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/history/Pages/badina.aspx עיתונות הילדים העברית במזרח אירופה], בדף עיתונות ילדים של פעם, בספרייה הדיגיטלית של [[הספרייה הלאומית]]).}}{{ש}}
ב-[[1929]] הוציא וערך בשם העט 'J. Jawan' (י' יוון) את "גָזֶטָה מְלוֹדיך" (''Gazeta Młodych: Tygodnik ilustrowany dla młodzieży i dzieci'', 'עיתון הצעירים: שבועון מאויר לצעירים ולילדים'). עשרים וחמישה גיליונות הופיעו מכתב עת זה – שבועון מאויר לבני נוער, בפולנית, שהודפס על [[נייר עיתון]] וללא כריכה (כנראה בהשפעת עיתונות של קורצ'אק, שגם הוא הודפס כך, כמו עיתון למבוגרים).{{הערה|בר-אל, בין העצים הירקרקים, עמ' 50.}}{{ש}}
משנת [[תרצ"ב]] ערך את "בשביל הילדים" – מוסף ספרותי מנוקד של העיתון הוורשאי "בדרך", שראה אור למעלה משלוש שנים, עד [[תרצ"ד]].{{הערה|בר-אל, בין העצים הירקרקים, עמ' 64.}} בשנים [[1935]]–[[1938]] היה עורך בסינדיקט ההוצאה-לאור הוורשאי "[[צנטראל]]".
בשנת [[תרפ"ז]] פרסם סיפור קריאה לילדים בשם "כיצד יסדו ילדים ספריה?". בראשית [[שנות ה-30]] החל לפרסם [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] בעברית ובפולנית – ספרי לימוד ה[[תנ"ך]] ו[[תולדות עם ישראל]] ו[[מקראה|מקראות]].
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[המערכה בפולין|כיבוש ורשה על ידי גרמניה הנאצית]] ([[1939]]) נמלט עם משפחתו מזרחה ל[[ברית המועצות]]{{הערה|זמן-מה ישב בעיר [[קובנה]] שב[[ליטא הסובייטית]], ועבד עם המחנך והסופר העברי [[יעקב דומבליאנסקי]] על חיבור ספר [[דקדוק]] עברי.}} ומשם ל[[יפן]], וב-[[1941]] הגיע ל[[קנדה]]; את המאורעות הללו תיאר בספרו "{{ארכאינט ספר||א וועלט אין פלאמען|nybc207257||ללא}}" ('עולם בלהבות'; 1942).
 
בקנדה המשיך את פועלו כמחנך וכעסקן חינוך ותרבות.
ב-[[1942]] ייסד את "קרן התרבות העברית בקנדה" (Canadian Hebrew Culture Fund) והיה המנכ"ל (executive director) הראשון שלה (1942-46).
בשנת [[תש"ה]] ראה אור ספרו לילדים "גיבורי ימינו".
 
ב-[[1946]] עבר ל[[ארצות הברית]] והשתקע ב[[ניו יורק]], שם ייסד את רשת בתי הספר היהודיים הלאומיים "כנרת" (ב[[ברוקלין]] וב[[ברונקס]]) והיה מנהלם הראשון (1946–[[1953]]).
ב-[[1947]] היה מרצה בסמינר היהודי למורים בניו יורק. עבד בבתי ספר עבריים ויידיים.
היה חבר הארגון ה[[ציונות סוציאליסטית|ציוני-סוציאליסטי]] ה[[יידישיזם|יידישיסטי]] [[אידיש נאציאנאלער ארבעטער פארבאנד|אידיש נאציאָנאלער ארבעטער פארבאנד]] (Jewish National Workers Alliance; ברית הפועלים היהודית הארצית), וחבר הוועד מ-[[1952]], חבר המועצה הארצית לחינוך יהודי, חבר ועד [[ברית עברית עולמית]] (ירושלים) מ-[[1954]], ומשנת [[1953]] כיהן במשך שנים כמזכ"ל [[ההסתדרות העברית באמריקה]].
היה חבר המועצה הארצית לחינוך יהודי.
מ-[[1954]] היה חבר ועד [[ברית עברית עולמית]] (ירושלים).
משנת [[1953]] כיהן במשך שנים כמזכ"ל [[ההסתדרות העברית באמריקה]].
 
ייסד בניו יורק את הירחון לבית היהודי "למשפחה" והיה עורכו הראשי בשנים [[1963]] ([[תשכ"ג]])–[[1970]].
 
בשנת [[1971]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] עם אשתו והתיישב ב[[תל אביב]]. בניו יורק ובישראל כתב ספרי לימוד נוספים – ספרי לימוד התנ"ך ומקראות.
 
בשנת [[1982]] זכה בפרס הספרותי ע"ש פרננדו חֶנוֹ מטעם [[יהדות מקסיקו]] על ספרו על יאנוש קורצ'אק, שגולל את חוויותיו מבית היתומים.{{הערה|[http://archive.jta.org/article/1982/03/11/2992886/winners-of-jeno-award-announced Winners of Jeno Award Announced], [[JTA]], March 11, 1982.}}
שורה 39 ⟵ 38:
==ספריו==
* '''כיצד יסדו ילדים ספריה?''', ורשה: תרבות, תרפ"ז. (ספרון) (לילדים)
* '''תורה למתחילים''', 2 כרכים, ורשה: א’[[א' גיטלין]], 1932. (התוכן: כרך א: בראשית; כרך ב: שמות, ויקרא, במדבר, דברים) (מהדורה ב: ורשה – תל אביב: א' גיטלין, תרצ"ג 1933; מהדורה ג: תרצ"ד 1933; מהדורה נוספת: תל אביב: המנון, תשי"ד; מהדורה ז מתוקנת: ניו יורק: כרם, תשי"ז 1957, ועוד; עם ציורים מאת פ' וינדלז, בואנוס איירס: ש. סגל, 1966‬)
* '''מקראה: לשנת הלמודים השניה. ספר למוד השפה והכתיב'''. הוצאה בשביל פולניה, ורשה – תל אביב: א’ גיטלין, תרצ"ג.
 
* '''מקראה''', 7 חלקים ב-6 כרכים, ורשה – תל אביב: א’ גיטלין, תרצ"ד.
<div class="mw-content-ltr">
* Majer Tauber, Jerzy Wajngarten, ''Zydzi'', Lwów: Nakl. Panstwowego Wydawn. Ksiazek Szkolnych (''Bibljoteka szkoly powszechnej''), 1933.‎ ("Z cyklu: obrazki obyczajowe")
* M. Tauber i J. Wajngarten (redaguja i wydaja), ''Bibljoteczka zydowska'', 6 vols., Warszawa: M. Tauber i J. Wajngarten, [1933?-1935?].‎ (Ser. 1. Swieta zydowskie: Nr. 1: Swieto Purym; 2: Swieto Pesach; 3: Lag-Beomer i Szawuot; 4: Swieto Chanuka. Ser. 2: Uczeni zydowscy: 1: Mojzesz Majmonides. Ser. 3: Pisarze zydowscy: 1: Mendele Mocher Sfarym.)
</div>
 
* '''מקראה''', 7 חלקים ב-6 כרכים, ורשה – תל אביב: א’ גיטלין, תרצ"ד. (שש מקראות עבריות מצוירות{{הערה|{{היינט||מקראה דלת|1935/08/23|01204|||Ad}}.}} לבית הספר והאנתולוגיה "בחיים ובספרות" (תרצ"ג ואילך))
* י’ וינגרטן וד"ר [[מאיר טויבר|מ[איר] טויבר]], '''עמנו בעבר ובהוה''', 5 חלקים ב-3 כרכים, ורשה – ניו יורק – תל אביב: קדם, תרצ"ו 1935–תרצ"ח 1937. (התוכן: חלק א: ראשית המאה עד ימי בר כוכבא, מחצית א, תרצ"ו 1935; חלק א ספר ב: מתקופת שלטון הרומאים עד מרד בר כוכבא, תרצ"ו 1936; חלק ב ספר א: מהתקופה שאחרי מרד בר כוכבא עד קץ "תור הזהב" בספרד, תרצ"ז 1936; חלק ב ספר ב: מהתקופה שאחרי "תור הזהב" בספרד עד שנת ת"ח בפולניה, תרצ"ז 1937; חלק ג ספר א: משנת ת"ח בפולניה עד ראשית ההגירה ההמונית לאמריקה, תרצ"ח 1937)
** מהדורה חדשה: קדימה, תש"ה 1944–תש"ז 1946 (התוכן: חלק א: ספר א: מראשית האֻמה עד ימי החשמונאים האחרונים; ספר ב: מתקופת שלטון הרומאים עד מרד בר כוכבא; חלק ב: ספר א: מהתקופה שאחרי מרד בר כוכבא עד קץ "תור הזהב" בספרד; ספר ב: מהתקופה שאחרי "תור הזהב" בספרד עד שנת ת"ח בפולניה; חלק ג: ספר א: משנת ת"ח בפולניה עד ראשית ההגירה ההמונית לאמריקה; ספר ב: מימי ההגירה ההמונית וחבת-ציון עד השנים האחרונות)
שורה 47 ⟵ 52:
* "ספרי למוד עברים לשנת תרצ"ט", ורשה – תל אביב: א’ גיטלין, תרצ"ט. (עמודים לדוגמה מתוך המקראות לשנות הלמודים א–ה ומתוך ספריו של המחבר, וביקורות על הספרים)
* [[אלחנן אינדלמן]], ירחמיאל וינגרטן, '''ספר חדש: ללִמוד השפה העברית בכתות הנמוכות של ישיבות קטנות, בתי-תלמוד-תורה ובתי ספר עממיים'''; (רוב הציורים מאת [[ניסן לוינגר]]), ניו יורק: הוצאת סופרים, [תש"-]. (הופיע במהדורות רבות נוספות)
* '''א וועלט אין פלאמען: מלחמה איבערלעבונגען''', ניו יורק – מונטריאול: Eagle Publishing Co.{{כ|ימינה=כן}},{{כ}} 1942. (יידיש: 'עולם בלהבות: חוויות מלחמה') ([http://archive.org/details/nybc207257{{ארכאינט ספר||הספר] ב[[ארכיון האינטרנט]]|nybc207257}})
* '''גִבורי ימינו: מתוך יומן של נער עברי''', מונטריאול: קרן התרבות העברית בקנדה, תש"ה. (לילדים)
* '''עברית באמריקה – למה''', מונטריאול: קרן התרבות העברית בקנדה, תש"ז. (ספרון)
שורה 58 ⟵ 63:
* '''יאנוש קורצ’אק היהודי המעונה: ספור חייו ותקופתו''', תל אביב: ברונפמן, 1979.
* '''יאנוש קורצ’אק''', תל אביב: [[ספרית תרמיל]], תשמ"ב 1982.
 
<div class="mw-content-ltr">
* Majer Tauber, Jerzy Wajngarten, ''Zydzi'', Lwów: Nakl. Panstwowego Wydawn. Ksiazek Szkolnych (''Bibljoteka szkoly powszechnej''), 1933.‎ ("Z cyklu: obrazki obyczajowe")
* M. Tauber i J. Wajngarten (redaguja i wydaja), ''Bibljoteczka zydowska'', 6 vols., Warszawa: M. Tauber i J. Wajngarten, [1933?-1935?].‎ (Ser. 1. Swieta zydowskie: Nr. 1: Swieto Purym; 2: Swieto Pesach; 3: Lag-Beomer i Szawuot; 4: Swieto Chanuka. Ser. 2: Uczeni zydowscy: 1: Mojzesz Majmonides. Ser. 3: Pisarze zydowscy: 1: Mendele Mocher Sfarym.)
</div>
 
==לקריאה נוספת==