פטר דמיינוביץ' אוספנסקי – הבדלי גרסאות

|תאריך פטירה=2 באוקטובר 1947

 

|זרם=[[אזוטריזם]]

|משפיעים=

לאחר המהפכה הבולשביקית אוספנסקי היגר ל[[לונדון]] דרך [[איסטנבול]]. באותו הזמן, לאחר שגורדייף ייסד את המכון להתפתחותו ההרמונית של האדם ב[[צרפת]], הגיע אוספנסקי למסקנה כי אינו מסוגל יותר להבין את מורהו הקודם והחליט לנתק את הקשר איתו. למרות זאת, הוא כתב על הלימוד של גורדייף בספר שכונה תחילה קטעי תורה לא נודעת, ופורסם רק לאחר מותו ב-[[1947]] תחת הכותרת [[החיפוש אחר המופלא]]. למרות שיצירה זו ספגה ביקורת מצד חלק מתלמידי גורדייף כמהווה אך תיאור חלקי של מכלול רעיונותיו של גורדייף, היא מספקת ככל הנראה את ההסבר התמציתי ביותר של החומר המצוי בתוכה. בניגוד חריף לכך, בכתבי גורדייף עצמו, כמו [[סיפורי בעל זבוב לנכדו]], רעיונות הלימוד של גורדייף טמונים עמוק תחת רעלה אלגורית. יש לציין כי אוספנסקי קיבל רשות מגורדייף לפרסום [[החיפוש אחר המופלא]], דבר שלכאורה נמנע כמעט מכול תלמיד אחר של גורדייף, אפילו במקרים בהם הדברים המתוארים היו במידה ניכרת פחות שלמים או בהירים, וחלקם נכתבו נגד גורדייף על שגרם לו סבל רב.

 

 

זמן קצר לאחר מותו, ב-1947, פורסם הספר הקצר [[הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם]], שעל פי אחדים מממשיכי דרכו הוא יצירתו השלמה ביותר, יחד עם החיפוש אחר המופלא. תעתיקים של חלק מהרצאותיו פורסמו תחת הכותרת [[הדרך הרביעית (ספר)|הדרך הרביעית]] ב-1957. ברובו זהו אוסף של שאלות ותשובות, המתאר בפרוטרוט רעיונות חשובים, הן בסיסיים והן מתקדמים, עבור תלמידי [[הדרך הרביעית|לימוד זה]].