צבע שמן – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Mona_Lisa,_by_Leonardo_da_Vinci,_from_C2RMF_retouched.jpg|שמאל|ממוזער|250px190px|[[מונה ליזה]], צבע שמן על עץ מאת [[לאונרדו דה וינצ'י]]]]

ניתן לראות אצל ציירים כ[[יאן ואן אייק]], [[האנס ממלינג]], ואן דר וואידן ועוד שימוש בגלזורות שמן שקופות שנמרחושצויירו מעל שכבה ראשונית של ציור טמפרה, כשהמצע המקובל הוא משטח עץ אלון הצבוע בצבע יסוד (גרונד) המכיל גיר לבן.

המעבר מטמפרה לשמן במהלך תקופת [[הרנסאנס]] איפשר תוצאות שלקבלת גוונים עשירים וחמים יותר ובעליבעלי שקיפות וגמישות לעומת הצבע האטום, השביר והקווי של טכניקת הטמפרה.

מאז המאה ה- 15 משמשים צבעי השמן [[צייר]]ים לאורך מאות שנים ועד היום הם בשימוש נרחב בזכות הגוונים מלאיחיותם החיותהמיוחדת, גמישותם והאפקטים הרבים האפשריים בעת עבודה בהם, בזכות העובדה שצבעים אלה לא מתייבשים מיד (כמו צבעי [[אקריליק]], לדוגמה) ובזכות יציבותם ועמידותם לאורך שנים רבות.

צבעי השמן האיכותיים עשויים מ[[פיגמנט|פיגמנטים]] טהורים כתושים המעורבבים עם [[שמן]] [[פשתן]] מזוקק בדרך כלל ובתוספת חומרים נוספים. הכנה עצמית של צבע שמן דורשת מיומנות רבה ושליטה בחומרים. את הפיגמנטההפיגמנט כותשים באופן ממושך יחד עם שמן הפשתן עד לקבלת "משחה" אחידה וצמיגה של צבע. הוספת [[שעוות דבורים]] לצבע מגבירה את גמישות החומר. את הצבע נארזמכניסים בשפופרתלשפופרת ומוסיפים מעט עודף של שמן פשתן, השומר על הצבע ונותן לו תכונות חומריות הנוחות ליישום ועבודה.

שמן הפשתן המופק מזרעוני פשתן מתאים ביותר לשימוש כחומר קישור לפיגמנטים. הוא אינו "מתייבש" בדומה למים או נוזל אחר ואינו מתאייד, אך בחשיפה לאוויר הופך בהדרגה לג'ל ולאחר מכן מתקשה לשכבה עמידה, תוך כדי תהליך כימי של חימצון (ספיגת חמצן מהאווירמהאויר) ופילמור של מולקולות השמן.

שכבת צבעי השמן נצמדת למשטח הציור באופן יציב, וחלקיקי השמן המקיפים את גרגרי הפיגמנט יוצרים אפקט אופטי המעצים את צבעו ומעניק לו חיות ועושר.

הצבעים מכילים פעמים רבות [[מתכת כבדה|מתכות כבדות]] כמו [[קדמיום]], [[עופרת]] ועוד מתכות שונות בכמויות קטנות. מתכות אלה עשויות להיות מסוכנות בעת עבודה אינטנסיבית (לאורך שעות רבות) וחלקן עשויות להשתחרר בעת [[בעירה|שריפה]] כאדים רעילים. לפיכך לאנשים העובדים עם צבעי שמן (מומלץ לקרואלקרא את הוראות היצרן ואת הסימולים והאזהרות על גבי שפופרות הצבע).

דרגות הטוהר של [[פיגמנט|הפיגמנטים]] בצבעים באיכות סבירה ומעלה מאפשרות ביצועים מרהיבים וקשת גוונים עצומה באמצעות ערבוב וגוונון. בשווקיםבשוק ישנם צבעים באיכויות שונות וחברות רבות מציעות צבעים בשתי רמות: Artists (אמנים) ו- Students (סטודנטים, או חובבים), הזולים משמעותית.

קיימים שני סוגי מצע עיקריים לשימוש בצבעי שמן: בד פשתן או קנבס, שמקובל למתוחמתוחים על מסגרת עץ, או לוח עץ לבוד.

אתעל המצע, שאינולהיות נקשרמכוסה באופןבלפחות מיטבישתיים אל- צבעשלוש השמן, מקובל לכסות בשכבה הדוקהשכבות של חומר יסוד לבן, הנקרא "[[ג'סו]]". הג'סוקיימים משמש שכבת בידוד בין המצע לצבע ולמנוע ספיגה שלו לתוך המצע, זאת מכיוון שבעבודה ישירות על בד, השמן שבצבע נספג אל הבד, והגוונים נראים פחות חיים ובוהקים. צבע השמן מתקשר אל הג'סו ומונח עליו ביציבות רבה. קיימיםמספר סוגי ג'סו טאדים, חלקם מיוצרים על בסיס שמן פשתן בשילוב עם פיגמנט לבן (צינק או טיטניום) וחלקם אקריליים על בסיס מים.

הנחתיישום הג'סו על המצע (בד או עץ) נעשית ידנית או במכונה. באופן ידני נמרח ג'סונעשה במברשת שטוחה ורחבה, כשכוון המריחההיישום של כל שכבה מנוגד לכוון המריחההצביעה של השכבה הקודמת. בין שכבה לשכבה, לאחר שהתייבשה, מומלץ לשייף את הג'סו ולהחליק בנייר זכוכית עדין.

רובישנם הבדיםבדים מוכנים הנמכריםלעבודה בחנויותבכל חנויות האמנות והתחביב מוכנים עם ג'סו., אולם ישנם ציירים המעדיפים לבנות את המצע והמסגרתהמסגרת בעצמם, למתוח על גביה את הבד ולצבוע בג'סו. זאת משיקולים של עלויות והעדפות מסוימות לגבי מידת המתיחות או סוג הבד.

חלקבשימוש מהצייריםבצבעי נמנעיםשמן ממריחהיש אולהימנע משיחה שלמיישום שכבות עבות מאודמדי של צבע, ומעדיפיםכדאי לצייר שכבות גמישות יותר מעל לשכבות גמישות פחות ומומלץ לצייר על פי העקרון של "שמן" על "רזה", כלומר כל שכבה מכילהצריכה להכיל כמות גדולה יותר של צבעמדיום מקודמתה. יש הממתיניםלהמתין לייבוש מלא בין השכבות, ויש הממשיכים בהוספתן על גבי צבע שלא יבש לגמרי.

צבעי השמן ארוזים בשפופרות באופן מאוד מרוכז,מרוכזים ולשם דילולם ונוחות השימוש בהם ניתן להשתמש במדלליםבמדיומים מיוחדים לצבעי שמן. קיימות נוסחאות רבות לדילול הצבע,למדיום שניתן להכין בבית משילובים של חומרים שונים. רוב המדלליםהמדיומים מכילים [[טרפנטין]] עץ מזוקק (שהינו תזקיק טרפנטין משרף עץ אורן) בשילוב עם שמנים שונים (STAND OIL ,LINSEED OIL ועוד). היחס בין מרכיבי המדיום יעניק לציור את התכונות האופטיות מט/מבריק הרצויות,כך וככלל שיעורב יותרשיותר טרפנטין כךיטה ייטהאת הגימור לכוון המט.

עם סיום ההתייבשות של הציור בצבעי שמן, (בדרך כלל לאחר 3-6 שבועות, בהתאם למספר השכבות, עוביין, הטמפרטורה והלחות בסטודיו), יש צורך לצפות את הציור בשכבת הגנה הנקראת [[ורניש]] . הוורנישהורניש הואהינו לכה שתפקידה להעניק לציור מראה וברק אחידים, וכן הגנה מפני לחות ופגעי מזג אויר.