אינוקנטיוס הרביעי – הבדלי גרסאות

| תמונה = [[תמונהקובץ:Pope Innocent IV sends Dominicans and Franciscans out to the Tartars.jpg|250px]]

'''אינוקנטיוס הרביעי''' או אינוסנטיוס הרביעי (ב[[לטינית]]: '''Innocentius Quartus''', ב[[איטלקית]]: '''Innocenzo Quarto''' אינוצ'נצו קוארטו), שמו בלידה סיניבלדו פיֶאסקי ( [[איטלקית]]:'''Sinibaldo Fieschi''') {{כ}} [[1195]] -נפטר: [[7 בדצמבר]] [[1254]]). היה [[אפיפיור]] מיום [[28 ביוני]] [[1243]] עד ליום מותו.

הוא נולד בעיר [[גנואה]] בתאריך לא ידוע, ככל הנראה במהלך שנת [[1195]], כבנו של רוזן העיר לבאנה שבמחוז [[ליגוריה]] שב[[איטליה]]. הוא למד [[משפטים]] והתמחה ב[[המשפט הקאנוני|משפט קאנוני]] באוניברסיטת [[בולוניה]] ו[[פארמה]]. שמו כעורך דין מומחה הביא אותו לשירות [[הכס הקדוש]] ב[[רומא]] בשנת [[1226]], הוא שימש בתפקידי מנהל שונים ובהם מושל נפת [[אנקונה]] וזכה לתואר [[קרדינל]] דה-פיֶאסקי.

ביום [[25 ביוני]] [[1243]] לאחר שנה וחצי של דיונים בקרב ה[[קרדינל]]ים במהלכן היה הכס הקדוש ללא מנהיג לקח על עצמו הקרדינל דה פיאשי-פיֶאסקי את תפקיד האפיפיור תחת השם אינוקנטיוס הרביעי. מצבה של מדינת האפיפיור היה בכי רע ושנים של עימותים בלתי פוסקים עם [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] גרמו לאי שקט פוליטי בתוך מדינת האפיפיור שהקרינו על כל איטליה. בשנת [[1244]] נאלץ האפיפיור לעזוב את רומא ולצאת לגלות ב[[ליון]] שב[[צרפת]]. במהלך שלושה ימים בחודש יולי [[1245]] התנהלה בליון תחת ניהולו של אינוקנטיוס [[ועידה אקומנית]] ה-13 במספר שנסבה על השאלה כיצד לפתור את המשבר עם הקיסרות.