חשמל בשבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, הוספת קטגוריה |
מ ←שיטת ה"חזון איש": תוספת האנונימי שגויה. בפסיקה של החזון איש הוא מזכיר את האפשרות שמדובר במתקן מנא. זאת בטח לא הסיבה שהוא זוכה בשלה לבכורה |
||
שורה 12:
הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ה'חזון איש', חידש בשנת 1948 שכל סגירה של מעגל חשמלי בשבת אסורה משום [[מלאכת בונה]] או [[מלאכת מכה בפטיש]]{{הערה|חזון איש, או"ח נ, ט}}. בהתכתבות שיזם הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] עם החזון איש מנמק האחרון את איסורו בשני טעמים - האחד, "הרכב הפרקים זה עם זה", קרי: חיבור שני חלקי המפסק יחדיו בזמן שאחד מהם מחובר למקור כוח{{הערה|בפרק אורחות חיים בספר "חדושים ובאורים" מאת הרב חיים שאול גריינימן מובאת שמועה בשמו של החזון איש לפיה החזון איש אסר סגירת מעגל חשמלי גם בלי חיבור למקור המתח. כנגד שמועה זו יצא הרב אוירבך ודייק במכתביו ומצא כי החזון איש אסר סגירת מעגל חשמלי רק כאשר הוא מחובר למקור מתח. שמועה דומה מובאת על ידי הרב [[יצחק נתן קופרשטאק]] בספר מאורות נתן - חשמל בשבת, חלק ראשון - פרק ששי, אות ז', עמ' קיב}}; והשני, "דתיקון החוט עצמו ממות לחיים"{{הערה|כהן, חנן. בנין שבת. ירושלים, תשנ"ח. עמ' ע'}}. החידוש הגדול שבשיטה זו עורר פולמוס נוקב בגדרי איסור בונה וסותר כך שחלק קיבלו אותה להלכה{{הערה|זבולון המבורגר, שערי זבול, חלק אחד עשר, בתוך: חידושי רבי אברהם משה - כרך שלישי , עמ' פ}} וחלק לא{{הערה|יגאל כהן, וקנה לך חבר, סימן פה, עמ' שנא}}.
על אף שנהוג לראות בחזון איש את מחדש החידוש לגבי בונה וסותר בנוגע לחשמל בשבת וביום טוב, כבר הציע לפניו בשנת 1934 הרב [[אפרים זלמן הלוי סלוצקי]]{{הערה|הפלס, שנה רביעית, עמ' 134}} לאסור את השימוש בחשמל בשבת וביום טוב מדין בונה וסותר. עם זאת, הרב סלוצקי ביטל אפשרות זאת, עם העלאתה, שכן גרס שאין בונה וסותר בכלים{{הערה|בן יעקב, החשמל בהלכה, עמ' 69}}. ההתייחסות לדבריו של הרב סלוצקי התקבלו בהתעלמות כמעט מוחלטת, כך שבדיון ההלכתי המאוחר, זוכה החזון איש לבכורה בעניין זה
===שיטת הרב קוק===
| |||